יום ראשון, 17 בנובמבר 2019

שלמה שפירא: מה יש בלאפה העיראקית-הישראלית

שלמה שפירא

מה יש בלאפה העיראקית-הישראלית


אני זוכר היטב פרצופים, פרצופים אפילו מלפני שבעים שנה
אך לא כל-כך אני זוכר שֵׁמוֹת.
הפעם - טעיתי בזיהוי.
אישה נאה עמדה בתחנת האוטובוס
חשבתי אותה צפון-אפריקאית ומסתבר שהיא ילידת עיראק.
האוטובוס התמהמה והתמהמה, המחכים קוטרו קשות במחאה לזמן 
אבל שנינו שׂמנו לב לתופעה שאנשים חוצים את הכביש מול התחנה באש ובמים, כמעט נדרסו.
מזה התחילה שׂיחתנו.
התחילה לדבר עמי יהודית-בגדדית, הבנתי את שׂפתהּ, אך שכחתי לדבר אותה, אני קורא וכותב ערבית שוטפת, היא לא.
דור הולך ודור בא, נשארו עדיין זיכרונות הקליטה מן המעברה 
פה ושם צפים מחדש מחשבות ממחבת הנוסטלגיה
גם אם שנינו הצלחנו והגענו כמעט למנוחה ולנחלה
אל הנחלה בקרוב אני אגיע וחשבתי לכתוב שיר לאישה:

אני לא מכיר אותך אישה 
אין לי את הטלפון שלך
אך יש לי סימפטיה אלייך
אז ישבנו וניסינו לכתוב לנו כמה מלים
למרות שאת כבר שבעים ושמונה שנים ועסוקה כבת עשרים
ילדים נכדים ונינים ישראלים יש לך
והם אוהבים את לאפת הסבתא הישראלית מידיים יהודית-בגדדית
טוב היה לשמוע אותך פנים אל פנים
מאשר לראות אותך מאוזן אל אוזן
"ח'ית' צאדיקה מן סאמע את'נך אחסן מן צוֹף עיונך"
"קח ידידה ממשמע אוזנייך יותר טוב מראיית עיניך"
אישה אולי מזלת תאומים עניינית ונמרצת מבינה דבר מצב ועניין את
רהוטה בדיבורה היהודי-בגדדי
יפה בחזותה
ילידת עיראק כמוני
שנינו חווינו מהם עלייה וקליטה
התחתנו גִּדלנו ילדים לתפארת 
הילת כבוד במשפחותינו חובקים ילדים נכדים ונינים
היא עדיין רואה סרטים ערביים בכל ערב יום שישי 
כמו אחותי בדריה-רותי עליה השלום שהקליטה במאות קלטות סרטים ערביים ואחרי מותה זרקו ילדיה את כולן לפח.
אזכור אותך עליזה ה- לוויזה בערבית-יהודית 
אזכור אותך, ביחוד, מן קציצת הירק העיראקית שתיארת לי 
נפש תאומה שלי! פנים לפנים יביעו אומר.

17.11.2019

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!