שלמה שפירא (המשורר): אליהוד אליהוד - לעמוד על משמר הזהות היהודית / כתבתי בעיתון "הצופה" מיום 4.05.2002

שלמה שפירא

אליהוד אליהוד - לעמוד על משמר הזהות היהודית. אנחנו אזרחי ישראל נעמוד על משמר הזהות היהודית שלנו

כתָבָתי בעיתון "הצופה" מיום 4.05.2002

בחודשים האחרונים ישנה הרגשה כי מנהיגינו מדגישים את יהדותה של המדינה וחשיבותה כמדינת היהודים. העולם כמעט ששכח שמדינת ישראל היא, בין השאר, מדינת היהודים והסיבות לכך רבות, אך שתיים מהן עיקריות. האחת - אנחנו רוצים לקיים מדינה דמוקרטית של כל אזרחיה, ובקיום השוטף הזה גם אנחנו התחלנו לשכוח את הפן היהודי שבבסיסה. השנייה - אנחנו כל כך רוצים להתקרב אל הערבים ולהגיע אתם להסכמי שלום, שמנהיגינו ואנשי הציבור שלנו והרבה מאזרחינו  שוכחים לעמוד על המשמר בהדגשת צביונה היהודי של ארץ ישראל. לשכחת העמידה על המשמר הזו מתווספת פעילות מסיבית של הערבים למחוק את שורשינו היהודיים בא"י.
הישות הלאומית-יהודית שהייתה בגדר "אוויר" בגולה כמעט אלפיים שנה מצד יחסם של הנוצרים והמוסלמים, ממשיכה להיות כך גם היום, בעיקר מצד המוסלמים. לא רק שאין הכרה ביהדותה של ארץ ישראל, אלא גם בישראליותה ולגביהם הישות היהודית הנוכחית היא של מקום ולא של זהות, וההשלמה עם הקיום הישראלי הנוכחי הוא מכוח אילוצים ובלית ברירה. ישנו ניסיון עקבי ומר מצד הפלשתינים למחוק את "היהודי" בא"י ולהפכו ל- "פלשתיני-ישראלי", שע"י וע"י כך הם מביאים להריסת הכרתנו ותודעתנו הלאומית-יהודית ולהפסקת מהותנו וזהותנו היהודית בנות אלפיים השנים. 
לפי טענת הערבים, יהדות יכולה להתקיים מעצם סגירותה כמו בחוצה-לארץ, ועם פתיחותה היא הופכת לחלק במכלול סביבתה ותפסיק להתקיים.
כך מנסים הערבים להכניס גם חיץ אדיאולוגי בינינו-היהודים-האזרחים בא"י ליהדות הפזורה. ג'ורג' פרידמן, מאוד מקובל עליהם כי הוא מבטא בדיוק את תפישתם לגבי "סופו של העם היהודי". ה"איסראליוּן" (הישראלים) הם עם ללא שייכות דתית כמו ה"עיראקיּוּן" (העיראקים) שעשרות של כתות ודתות חיים בה.
בעבר נשמעו בתכיפות רבה המושגים כמו "אִדְּאולָה אל-יהודיה" (מדינת היהודים) או "אלקוּדְסְ היהודי" (ירושלים היהודית), ואילו היום כמעט ואינם נשמעים, לא מפי מנהיגים ולא על ידי כותבי העט הפלשתיני, למרות שבהפגנות של ההמון ברחוב הפלשתיני נשמעות הקריאות "אליהוד" "אליהוד".

הערבים מדגישים שארץ ישראל היא ארץ כבושה, שערביה הפליטים חייבים לחזור אליה מכוח זכות השיבה. במקביל אנחנו היהודים, אזרחי מדינת ישראל, זלזלנו בעמידה על משמרתנו בנקודה החשובה ביותר של "היהודי השב למולדתו". השאלה המוחצנת של אותו סטודנט ערבי הלומד יהדות לרב בקשי דורון (מרץ 2002) "מדוע השבת כל כך קדושה ליהודים שראשי הממשלה לא רשאים לקיים כל דיון מדיני ביום זה?" היא אחת מאותן שאלות רבות שהרחוב הערבי מרשה לעצמו "לשאול" כאשר ניתן לו אור ירוק מצד מנהיגיו. השם "פלסטין" אומץ על-ידי הפלשתינים כשם למולדת שלהם, כדי להראות בזה שהם מצאצאי הפלשתים שקדמו בישיבתם בארץ ישראל כאשר בני ישראל שבו מארץ הפרעונים אחרי ארבעים שנות במדבר. 
לפי זה, לפלשתינים יש גם חזקה בראשיתית על חלק החוף של א"י, כלומר על א"י שבתוך הקו הירוק.

אין מנוס אלא לשוב ולחזק ולשנן לעצמנו את ה"שמע ישראל" היהודי יום יום, כדי שנקדים חוסן אחיזתנו כאן למכת סילוקנו על ידי הערבים.
נצח ישראל לא ישקר!

4.05.2002