יום שני, 30 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: הערה ל- "נעים קאסם" שנמצא בכף המינימום ומתרברב בנאומו היום (30.09.2024), מציין "אחתמאל". חיזבאללה שרוצה להמשיך בדרכו, מבקש להוסיף עוד אבידות לתקוותו ולמצבה של לבנון.

שלמה שפירא

הערה ל- "נעים קאסם" שנמצא בכף המינימום ומתרברב בנאומו היום (30.09.2024), ומציין את המילה "אחתמאל". חיזבאללה שרוצה להמשיך בדרכו, מבקש להוסיף עוד אבידות לתקוותו ולמצבה של לבנון.

"שלמה אבן גבירול" שידע עברית וערבית אמר לך אז, שנכון גם היום: "ולה פיה אחתמאל" (תקוות-אתראה) לתקוותיך.

"עם ישראל" חי וקיים ו- מנשאן היכ לנו "אחתמאל " - אנחנו נצא מנצחים ולא אתה "קסאם לא נעים"

עם ה- "איחתלאם" שלך / חלומך)  ולא שרותך ומשרתיך בחיזבאללה. 

ה- "איחתלאל" / הכיבוש שרצית לחדור לצפון ארצנו "كَلَام فَاضٍ" (דברים חלולים - ריקים ונטולי בסיס בעתיד הקרוב) . 

איחתלאל לבנון מצד "חיזבאללה" ו- איחתידאמאדהא (החמרתה) עמוקות במצבה (במצב לבנון) שהייתה פינת-ארץ יפה ועדינה, (שסבי בא מעיראק ללבנון לנפוש בה כל שנה...)

חיזבאללה הביא והזיד במזיד את פרצופה את לבה ואת נשמתה של לבנון.


יום ראשון, 29 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: אני מבין ורואה את החסידות מזווית ראיית החסד והרחמים

שלמה שפירא

אני מבין ורואה את החסידות מזווית ראיית החסד והרחמים

מוצאים ב- כתובים:
"אשת השופט אינה שופטת אם לא תלמד משפטים, ובת זוגו של רופא נעשית רופאה אם לא תהיה דוקטור למחלות, מה פתאום
אשת רב משתדרגת אוטומטית לתואר המכובד של "רבנית"?...מוסכם - "אין חובה גמורה לכבד את אשת הרב, אלא במידת החסידות בלבד.
אם ברבנים עסקינן:: בהלכות "כבוד הרב" קיימת הבחנה בין "רב מובהק" ל- "אינו רב מובהק".
"רב מובהק" רוב חכמתו ממנו, בעוד "רב שאינו מובהק", הוא מי שאמנם לומדים ממנו הלכה, אך לא את רוב חוכמתו.
בכל מקרה, אדם חייב לכבד את רבו ובכל המקרים , אדם יהודי חייב בכבוד כל האנשים, שהרי בכל מגע עם אחרים, אנו לומדים עוד ועוד.

מצאתי ואהבתי איך רב יכול לדון בעניין "צודק" וב- "צודק" יש רמז ל- "צדק". והרי לכם "התרחשות צודקת" :
"שני יהודים באו לדין תורה אצל הרב, האזין לאחד ואמר: "אתה צודק". האזין לשני וגם אמר לו "אתה צודק".
הרבנית שעמדה מן הצד ושמעה את הדיון לא התאפקה.
"בעלי היקר, איך ייתכן שגם לראשון אמרת שהוא צודק, וגם לשני אמרת שהוא צודק, הרי הם חולקים ביניהם?
הרב האזין בכובד ראש לרעייתו ואמר: "אני, נו, גם את צודקת".

לכו תבינו את הרבנים! ואם לא תבינו, לכו תבינו את המשוררים:
נתן אלתרמן - "תפילתי דבר איננה מבקשת, 
                    תפילתי אחת והיא אומרת: הא לך!"
                   עד קצווי העצב, עד עינות הליל

                   ברחובות ברזל ריקים וארוכים,
                   אלוהי ציווני שאת לעוללייך,
                  מעוניי הרב שקדים וצימוקים.

הרב קוק היה גם משורר. השירה שבו - אחד הגוונים שבאישיותו ביסודו ובמהותו.


שיהיו לכולנו שקדים וצימוקים, גם שלום וברכה, ששון ושמחה !
לשנה טובה ומבורכת !

יום רביעי, 25 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: על כתיבתו של "ישראל אלירז"

שלמה שפירא

על כתיבתו של "ישראל אלירז"

"ישראל אלירז" - ואני מצטט: "היה משורר זֶן מובהק, נזיר טיבטי שכמו במקרה התגלגל לגופו של ילד דתי בשכונת כנסת ישראל הירושלמית. השירה שלו הייתה הייקואית במהותה..."
חומרי שירתו עוסקים ב- גיאוגרפיה של מקום וב- ביוגרפיה של הנפש.
הוא אהב תמיד לצטט "ידועני עולם מן העבר ומן ההווה.
אהב להעיר בעקבות מה נכתב שיר.
למשל :בספר "מיניאטורות קלמנטה ושירים אחרים מציין בגוש השירים "23 דחלילי אדמה" בשיר האחרון שמספרו 23, מציין שגוש השירים נכתבו בעקבות עשרים ושלושה צילומי דחלילים של ארווין שנקלבך, שנעשו בבוסתנים ההריים של כפרים ערביים בסביבות ירושלים.

"אבישי חורי" מדגיש אימרה של "ישראל אלירז" - "אל תשמרו על עצמכם, הוא מתרה בנו, אל תבזבזו את חייכם בניסיון להימלט מצער".
בסדרת שיריו "דחלילי אדמה" כותב בשיר מספר 19:
"אלו יכולתי להחשיך
את השמש
לזמן מה, לתת
למעוף הכאב
לעשות את כל
תנופת הסבוב
לחזור אל הגלעין, להיות בו מפל של אין
...
לרדת ממנו.

הוא אהב לצטט הרבה "ידועני עולם מן העבר ומן ההווה, למשל:

“אֵינֶנִּי מְדַבֵּר עַל יֵאוּשׁ, נַהֲפֹךְ הוּא, אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁאִם הַיֵּאוּשׁ לֹא הֵצִיף אוֹתִי, פֵּרוּשׁ הַדָּבָר שֶׁרָאִיתִי אֶת הַדְּבָרִים בְּמֻשְּׂגֵי הַשִּׁירָה”

ג׳ורג׳ אוֹפֶּן

“וְעִמִּי לְתָמִיד כָּל מַה שֶּׁעֵינַי לֹֹא יִרְאוּ עוֹד”

ח. ל. בורחס

בחורף 1988-9 כתבתי סקירה על ספרו "טיול" בכותרת "זמן של ימי אור" ב-"אפיריון" 12, חורף 1988-9.

ב- 8 במרץ 2021 כתבתי בבלוג שלי (בלוג של שלמה שפירא-משורר) סקירה על ספרו "קיץ של זהב"

הוצאת עם עובד, 1967 :

 

"מה היה אבא?.. שום דבר חשוב שבעולם...איננו יכולים לתת לו מה שהוא לא נתן לעצמו - כבוד


המפלגה תתרום לו מס-שפתיים. הוא לא יכול לשאוף לכבוד נעלה מזה. אהבנו אותו? כן או לא. למי זה חשוב עכשיו?..."


שאל לנו לשכוח שהמפלגה עשתה כסף מאבא ואין למכור אותו בזול...


ביוני 2014 ציטטתי בשיר אחד שלי שורה אחת משיריו:

לפֶסֶל שמפסל האדם - אין שורש.
לפסלים אין שרשים.
ומהי אמנות הפיסול?
"מדי יום מסורה לי מוסיקה בגוף..." (שורה מ-אילן שיינפלד)
ובמוסיקה יש שורש וישנם שורשים.
ו"בשירה כולנו ילדים של המזרח
אנחנו באים אליו עם סל ועומדים לפניו
כמו לפני בעל בית שנותן לתוכו יונה
ואנחנו, אנשי יש יש, נוטלים מתוכו
ועושׂים ממנה כלים וחלילים וקסמים..." (שורות מישראל אלירז)

ו"עוד הולך העמוד התכול אצל העמוד הורוד,..." (שורה מ-אילן שיינפלד)
כי על מסעד הפֶסֶל,
"נחה אלמת ככנף יבשה של שׂרף" (שורה מ-אילן שיינפלד)
ובפסל - האם ניתן להכיל:
"לב, נרחב כעין" (שורה מ-אילן שיינפלד) --?
ובירושלים אין מפסלים פֶסֶל!




שלמה שפירא: מהפכה נגד השקר / שיר

שלמה שפירא

מהפכה נגד השקר


אם תבזבזי זמן על אנשים זקנים ובודדים

לא יהיה לך זמן לרקוד עם כוכבים.


הכנתי חצוצרה

השמים בהירים

הסביבה ירוקה

הכל מוכן למהפכה נגד השקר.


האדם עדיין יצור מופלא

מבקש נחמה עם גאולה.


בזכותך הבנתי את עצמי בהבנה מוארה

"עולה עולה השיר ביחד / כמו קשת בענן...יחד מבקשים לחלום."

שלמה שפירא: "מרד הצפרים" ספר שיריה של "ציפי שחרור" , הוצאת "אלף", 1985

שלמה שפירא      

"מרד הצפרים" ספר שיריה של "ציפי שחרור" , הוצאת "אלף", 1985 

בשיר "מרד הצפרים" כותבת:
"קראתי מצוהר חלון צפרים למרד
עיפות, סומות באור הנדודים
קראתים למסע החם בגופי
הייתי משמימה ובכפי זרעוני עצבות רבים
והם הניעו בנוצות את התכלת הגדולה
דקרו מרחבים במקורי דם
גחונות היו להריסות
פורסות כנף במשק אויר חם"
המשוררת ציפור נודדת במסעה  בתכלת הגדולה - עייפה, עצובה, קוראת לצפרים למרד - 
הצפרים דקרו מרחבים במקורי דם וגחונות היו להריסות.
המרד שהיה מלווה במלחמה הצליח.

בשיר אחר "צפור חלומה" מדגישה ששבה לקן: "היא בקן החם, צפור חלומה"
ושואלת: "והיכן הפילוסופיה והשירה המפויסה"?
המשוררת מתגעגעת לשירה מפויסה "ואני הרי יודעת שגעגועי הם השיר- פגומים להגיע אל הזכירה...הזכירה לגופך - כלי זינך, צפרניך, אצבעותיך לחרבך...

באין געגוע:
"למות אותי וגעגועי בית אחר - אל השכחה, אל השכחה, אל השכחה ולא אקונן -היא האהבה...

אהבה אחת מספיקה לשניים, אמר המשורר / לא האמנתי והמשכתי עם הבדידויות כמו בעדיים רבים.

שלמה שפירא: "חגי חריף": "חשוב שאני נכה בגויים" בתחומי ספורט, ספרות, מוזיקה, קולנוע, תאטרון וכדומה בהתקבעות מעמדה הבין-לאומי של ישראל כ- "מדינה במצור"

שלמה שפירא

"חגי חריף": "חשוב שאני נכה בגויים" / המשמעיות הלאומיות של נבחרת הכדורגל בין נבחרות ישראל וברית-המועצות, קיץ 1956 / "קתדרה"ספטמבר 2003, עמודים 111-130

התקבעות מעמדה הבין-לאומי של ישראל כ- "מדינה במצור", לאחר שנימחונה על צבאות מדינות ערב לא שם קץ לשאיפות של הערבים להשמידה ולבודדה...על רקע מעמדה הגיאו-פוליטי הייחודי של ישראל, שהייתה נתונה מאז הקמתה בקונפליקט ממושך עם שכנותיה, ושסבלה מתנאי ביטחון קשים ומחרם מדיני...

הספורט הייצוגי , כמו תחומי תרבות שונים : ספרות, מוזיקה, קולנוע, תאטרון וכדומה) היה טבוע בשנותיה המעצבות של מדינת ישראל בחותם של התלהבות לאומית ושל שאיפה עזה להציג לפני העולם את סממני הריבונות החדשים ...בהתבסס על תקדימים שנקסעו בחהרה היישובית בתקופת משטר המנדט הבריטי - להפיק תועלת פוליטית מן הקשרים עם באי כוחן של ארצות אחרות. (ח' חריף - "ספורט ופוליטיקה בינלאומית: הפונקציות הפוליטיות של הספורט הייצוגי ביישוב הארץ-ישראלי ובמדינת ישראל, 1960-1947 , עבודת דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן תשס"ב. 

...משלחות הספורט תהיינה בהכרח לתקופה ארוכה האשנב, כמעט, היחיד, לקשר ים יהשות המזרח... (לזכור שזה נכתב ב-1956)

יום שני, 23 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: "גילוי ההוויה / על הפסיכולוגיה האקסיסטנציאלית / רולו מיי /עברית - שרה גפן, הוצאת "רשפים", 1985

שלמה שפירא

"גילוי ההוויה / על הפסיכולוגיה האקסיסטנציאלית / רולו מיי /עברית - שרה גפן, הוצאת "רשפים", 1985

"להיות או לא להיות" בחווית המפגש של "הרף-עין" עם אדם אחר שנעשה חי לגבינו ברובד שונה מאוד ממה שאנו יודעים עליו.
"הרף-עין" איננו מתייחס לזמן הממשי הכרוך בכך, אלא לאיכות החוויה. אפשר שנדע הרבה מאוד על הפציינט, נאמר מתוך תיק המקרה שלו, 
ואפשר שיהיה לנו מושג טוב למדי על האופן שבו תיארו אותו מראיינים אחרים. אך ברגע שהפציינט עצמו נכנס יש לנו תכופות חוויה פתאומית,
לעתים חזקה: הרי אדם חדש: חוויה הנושאת איתה ברגיל יסוד של הפתעה, לא מובן של מבוכה או תדהמה, 
אלא במובן האטימולוגי של "הארה מלמעלה"...שכן יש לנו חוויה זו של מפגש אפילו עם אנשים שהכרנו, או עבדנו במחיצתם,
במשך זמן רב. אנו יכולים לחוות זאת עם ידידים ועם אהובים. אין זו חוויה של אחת-ולתמיד: למעשה, יכולה, ואולי צריכה, חוויה זו 
להתרחש בהתמדה בכל קשר מתפתח, גדל, חי.
המידע שקיבלנו על אודות הפציינט אפשר בהחלט שהינו מדוייק וראוי בידיעה. ואולם, העניין הוא דווקא בכך שתפיסת הוויתו של האדם האחר 
מתרחשת במישור שונה מזה של ידיעת דברים מסוימים על אודותיו.
ברור כי ידיעה של הדחפים והמנגנונים הפועלים בהתנהגותו של האדם האחר היא מועילה. 
הכרת דפוסי הקשרים הבין-אישיים שלו הוא ממין-העניין עד מאוד - מידע באשר למצבו החברתי, למשמעותן של מחוות מסוימיות ופעולות סמליות, הוא לעניין, וכך הלאה עד אין סוף...
"אקסיסטנציאליזם היא דרך של גישה אל בעיות וכשלעצמו איננו נותן תשובות ואיננו קובע נורמות...
נורמות דתיות , ורעיונות דתיים, בין אם מסכימים איתם ובין אם לאו, אכן מדגימים גישה אקסיסטנציאלית אמיתית. דבר זה ניכר במושג "האל שמעבר לאל"...
והטיעונים הדתיים ביחס ל- "מציאות האל", לא זו בלבד שאינם שייכים לעניין, אלא מדגימים את ההיבט הקלוקל ביותר של ההרגל המערבי 
לחשוב במונחים של האל כסובסטנט, או כאובייקט אשר קיים בעולם של אובייקטים ואשר ביחס אליו אנחנו סובייקטים...


שלמה שפירא: אותי עניין בספר "היפופוטם" הקטע על המשורר / זאת בעקבות הערה מידידה: "...יש לך תחומי עניין, עדיף לך להתמקד בהם ואל תחשוב על קשר רציני"

שלמה שפירא: יש געגוע ויש געגוע

שלמה שפירא

יש געגוע ויש געגוע

יש געגוע ויש געגוע
קבלתי עכשיו הודעה מ- "גולף" שאומרת "התגעגענו". 
מישהו, עדיין מתגעגע אלי. אני שולח חיבוק ל- "גולף" עם הערה: "לא מעוניין"

כתבתי פעם לידידה - "...מתגעגע מתאהב, רב הברק רב הגעגוע...חלומותייך כמעיין המתגבר..."

בשירי "חיבורים" (2023) :

"גולה וסורה אני - שב לפיוט שבאדם - אולי חטאתי אולי עוויתי - שלא הבחנתי בתמר קסמך, בשיכרון יופייך:
לולב אהבה לולב סוכות - גולה וסורה ימין ושמאל, צפון ודרום
מבקש קרקע יציבה לדבוק בך,
אתרוג אהבה - משכר סביבו - לנשקו - דמותך טמירה תמירה בפיוטי לבי..."

מעלותייך (שיר)
שכרון חיבוקך בחיבוקי, גופך בגופי, נשמתך בנשמתי
אמנית לסימניות - מציירת אהבה לאדם, אהבה לירושלים, אהבה לבורא 
סימנית - הדר לחול. סימנית - הדר לקודש. סימנית - הדר לתקווה. סימנית - אדם באדם איתותים לאהבה.
באשר לעוגת הקסם שלך - עוגת יסמין בתותים, בקינמון אהבה.

אישה - לפי ז'בוטינסקי (אני מסכים אתו) - "נפש ארוגה מחוטי פלדה ומחוטי משי"...

יום ראשון, 22 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: "המשפחה המודרנית - לחיות יחד", וירג'יניה סאטיר, ספרית פועלים, מאנגלית-נחמה גנופר, 1990 (ספר עם 266 עמודים ו- 18 פרקים)

שלמה שפירא

"המשפחה המודרנית - לחיות יחד", וירג'יניה סאטיר, ספרית פועלים, מאנגלית-נחמה גנופר, 1990

הפרק האחרון בספר "משפחת העתיד" (עמוד 261) חזה את השינוי הגדול במשפחה העתידה:

...רעיונות המושרשים עמוק אצלנו, שיצטרכו להשתנות במשפחה העתידה. כיום יש לנו רק דגם אחד מוכר ורצוי: גבר אחד ואשה אחת, בני אותו גזע, אוה דת, אותו גיל, בריאים בגופם ובנפשם, נישאים בראשית או באמצע שנות העשרים שלהם, הנשואים נאמנים זה לזו כל חייהם, מולידים ילדים משלהם, מגדלים אותם, פורשים מהעבודה ומתים. אם נפטר אחד מבני-הזוג, רשאי הנותר לחפש לעצמו בן-זוג אחר. כל מצב אחר היה נושא אות-קלון מסוים. והדברים ידועים, כל גרוש נחשב כמי שנכשל, ילדים שנולדו מחוץ-לנישואין הם "בלתי-חוקיים" או ממזרים. כל אחד הרוצה לחיות עם אדם בן-מינו הוא הומוסקסואל...הדוגלים בנישואין קבוצתיים הם בוודאי פושעי-מין...ש לנו ידע רב על טבע האדם בתחום הפיזיולוגי והפסכילוגי כאחד. במשך השנים נוצרו גישות משמעותיות חדשות לעניינים משפחתיי ספיציפיים. הגירושין נראים כצורך חברתי רצוי ולא כאסון אישי. אמצעי-מניעה, יתר חופש להפלות, תכנון המשפחה, נוכות האבות בלידות, פרישה מן העבודה, מושגים חדשים על כניסה לקאריירה שנייה, שיחות גלויות על בעיות המין, יחסי מין לפני הנישואין, הגלולה, גישות נמרצות יותר של נשים, גידול מספר הנשים העובדות, הורדת גיל הבגרות החוקי (לשמונה-עשרה), שינויים בחינוך, הארכת תוחלת-החיים - לכלאלה חלק לתמורות נוספות...אני חושבת, שאנו עומדים בראשיתה של אבולוציה חדשה בתולדות האדם...בכל אתר ואתר מצויות מובלעות ענקיות של בני-אדם, התובעים שינוי. ומל לכל משוועים הם להגברת תחושת הערך-העצמי האינדיווידואלי והגברת האהבה, יחד עם הקשרים המזינים הנלווים אליהן...

שלמה שפירא: ספרון - "מתנות השבת" - יוצרים מפגש תרבותי וחברתי עם השבת/מיזם - חמי בן לביא, אור תורה סטון/החוברת נכתבה בזמן ש- "נפתלי בנט" היה שר החינוך

שלמה שפירא

ספרון - "מתנות השבת" - יוצרים מפגש תרבותי וחברתי עם השבת/מיזם

ניהול מיזם: חמי בן לביא, אור תורה סטון - זמן הוצאה לאור - אין. החוברת נכתבה בזמן ש- "נפתלי בנט" היה שר החינוך.

דברים: נפתלי בנט, הרב שלמה ריסקין- ראש מוסדות אור תורה סטון-רבה של אפרת, אילן גאל-דור, מנכ"ל גשר.

בחוברת מגוון קולות של אנשי רוח מהעבר ומההווה, ממזרח וממערב...

התוכן: חירות, מנוחה. התחדשות, משפחה, אחדות, קדושה, שלום / הדלקת נרות, "אשת חיל", קידוש ליל שבת / ברכת הילדים (לבנים ו- לבנות / הבדלה ...


דרור יקרא / דונש בן לברט

השבת - משכן בזמן / אברהם יהושע השל

יום ללא מורא / שמעון פרס


אל אהבתך אשתה גביעי / רבי יהודה הלוי

הכל עזוב לנפשו / פילון האלכסנדרוני

אימתי היית בא אל השמעם שלך / רבי שמעון רפאל (הרש"ר) הירש


הדליקו נר / זלדה

הכוזרי / רבי יהודה הלוי

"עשרת הגדולים" - על עשרת הדיברות / סיוון רהב מאיר


ניגונים / פניה ברגשטיין

עשהשבת שלי מגיעה / גיא זוארץ


לכה דודי / רבי שלמה הלוי אלקבץ

השבת שמרה על ישראל / אשר גינצברג

השבת / הראי"ה


ידיד נפש / רבי אלעזר אזכרי

רגש השבת / מרטין בובר

חמדה / דליה רביקוביץ


שלום לבוא שבת / מיוחס לסעדיה בן עמרם

סמל לישועה וחופש / טריך פרום

השבת בעירי / אלי ויזל


תמול-שלשום / שמואל-יוסף (ש"י) עגנון

הסיפור של השבת / ר' שלמה קרליבך

השבת היא השינה שבהקיץ / רבקה מרים


יום שבת, 21 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: נזכרתי בפיתגם ששמעתי בילדותי - "כל תרנגול באשפתו קורא"...על "זיב",ו- "זובי" /"זיבי" ומ- "זב" ל- "זבל", זאבאל, זאבאלאת, זיביל, זיבאל

שלמה שפירא

נזכרתי בפיתגם  ששמעתי בילדותי - "כל תרנגול באשפתו קורא" וזה על פחדן המפגין גבורתו בסביבה הטבעית ובין מקורביו , אך חסר ביטחון במקום זר.
על "זיב",ו- "זובי" /"זיבי" ומ- "זב" ל- "זבל", זאבאל, זאבאלאת, זיביל, זיבאל, באלזבאלה, זבאלה זבאלאת, ל- "זבלא", 
ל- "זבול" - כינוי לבית-המקדש, ל- זבולון / בנה של לאה אמנו, ל- "זיב אל-עבד (מין צמח,), ל- "זיב אל-ארצ', ל- "זובור", ל- "זובאבי/ זובאניאת, ל- "זאאב" ועוד...
אפשר לחגוג מן האפשרויות המילוליות מ- "זיב/זוב..
נזכור את "דן בן אמוץ" בספרו רב המכר "לא שם זין" ותיאטרון החאן הזכיר את שם ספרו בתרגום הערבי.

בבית ספר התיכון היה בא איש  יליד "לוב" עם אופנים קשורים לארגז על גלגלים ומוכר חמוצים מירקות שונים 
וכשהיה מתרגז כי לא קנו ממנו היה זועק לתלמידים המקיפים אותו "יא דין אזזיב".

שיר אחד אני זוכר מן הטירונות, חייל מן הפלוגה ממוצא מרוקאי שהתקשה משמנו (אני מרזוני) אותו שמעתי באין ספור פעמים והיה שיר הפלוגה במחנה ומחוץ למחנה -  "דנינו טלקו סכון וזיבדה כירך דאייבה ומה דנינו תלחצו זבו, ברוך וברוך שמן, אמן". 

דְּזַבִּין אַבָּא בִּתְרֵי זוּזֵי. חַד גַּדְיָא, חַד גַּדְיָא:

שלמה שפירא: "סימון" מאת: פיליפ גרימבר, הוצאת "מטר", מצרפתית: חגית בת-עדה / אחד הספרים מספרייתו של פרופ' יוסף נוימן (1930-2017) . פרופ' יוסף נוימן שרד את השואה והיה אחד מילדי טהראן.

שלמה שפירא

"סימון" מאת: פיליפ גרימבר, הוצאת "מטר", מצרפתית: חגית בת-עדה / אחד הספרים מספרייתו של פרופ' יוסף נוימן 

(1930-2017) . פרופ' יוסף נוימן שרד את השואה והיה אחד מילדי טהראן.

על הספר:

פריז, לאחר מלחמת העולם השנייה, החיים בבית המשפחה מתנהלים לכאורה על מי מנוחות, אך מתחת לפני השטח רוחשים כל העת סודות. בשיחות עם לואיז, בעלת בית-המרקחת הצמוד לחנות של הוריו, מתגלים לגיבור הספר פרטים חדשים ומפתיעים על הוריו ועל חייהם לפני המלחמה הנוראה ההיא. ברגישות מופלאה מגלה גיבור הספר, שהיה לנער ולאיש, את חלקי הפאזל ומניח אותם במקומם, עד שהתמונה מתבהרת  בעוצמתה - לו ולקוראים. זהו ספר מפוכח מאוד, הכתוב בשפה ציורית ועדינה ובו גיבור הספר הוא הסופר, קושר קצוות פרומים, ניפרד ובעיקר זוכר.

פיליפ גרימבר הוא פסיכואנליטיקן, בספרו הקודם "השמלה הקטנה של פול (2001) וגם בספר זה, תר הסופר אחר מחוזות הסוד. הפעם הוא חושף טפח אישי מאוד מחייו.

מעמוד 107:

לואיז נכנעה להפצרותי וסיפרה את הדבר שיוותר חרות לעד בזיכרונה. הכול סיפרה לי על אודות המאורעות הנוראים ההם, כל מה שהורי גילו לה, כל מה שחוותה במחיצתם, הכול חוץ מאשר את העיקר. צל אחד נותר: המשפחה רצתה להאמין שחוסר הזהירות של ייאמן של חנה הוא שהוביל לאובדנה, ובעקבות זאת לאובדנו של סימון. לבסוף, לנוכח הפצרותי העיקשות, גילתה לי ידידתי הזקנה מה באמת קרה באותו ערב, בבית-הקפה, סמוך מאוד לעמדת השומר. חנה הפחדנית, האם המושלמת, הופכת לגיבורה טרגית. האישה הצעירה נעשית פתאום מדיאה, מקריבה את בנה ואת חייה שלה על מזבח אהבתה המחוללת.

שלמה שפירא: "צמיחה" / ספר שירים / רות שער-קלריך / הוצאת רשפים / 1981

שלמה שפירא

"צמיחה" / ספר שירים / רות שער-קלריך / הוצאת רשפים / 1981

"צמיחה" - ספר שני של רות, בו מסע חיפושים אל מעמקי הנפש. (206 עמודים)

ספרה הראשון "חיפוש וגילוי"


"שיר למשורר מתוחכם" בעמוד 176:

מרוב תכסיסים והתחכמויות

לא הצלחתי להגיע

אפלו עד אמצע דעתך,

או שלא היתה לך דעה כלל,

ורק רצית לבלבל את האויב.


"זאת התורה" שיר בעמוד 168

יש בשירים שלך -

להט מפעם. עצמה.

מנין זה בא?

זה להט האמת.

הספונטיות החיה.

ללא עדון או אלוף,

ללא מסוים ותחכומים.

החכמה - לתת לה

לפרוץ החוצה

כפי שבא.

זה הסוד הגדול,

זאת התורה כולה.


"המחשבה היוצרת" - שיר בעמוד 185

מה מבדיל את המחשבה היוצרת

מן המחשבה השכיחה בשוק:

שהיא מאוד לא אינטרסנטית -

היא אינה מיועדת להפקת רווחים,

או תועלת כלשהי, מלבד עצמה:

לכידה סיפוקית ברשת האמת.


"גדולה - לא משטויות בעמוד 201

...היום אני גדולה,

כבר לא עובדים עלי,

אני לא מתרשמת משטויות!

שלמה שפירא: אישות ומשפחה / יהודה איזנברג / אוניברסיטת בר-אילן, פרויקט תושבע"פ ממ"ד הוצאת מעלות תשב"ח. גם על המקווה במצדה מאת "יגאל ידין"

שלמה שפירא

אישות ומשפחה / יהודה איזנברג / אוניברסיטת בר-אילן, פרויקט תושבע"פ ממ"ד הוצאת מעלות תשב"ח. גם על המקווה במצדה

נושאים: בין השאר מאמרים בנושאים כמו: מניעת הריון-מבט רפואי-הלכתי, אם פונדקאית, כיסוי ראש האישה, סיפור החליצה של ברונקה סטבסקי, היהדות והאהבה, ספר המצוות לרמב"ם ו- בקורות. בסוף הספר מאמרו של "יגאל ידין" - "המקווה במצדה".

על המקווה במצדה

השמועה שגילינו, לא פחות ולא יותר, מקווה טהרה מימי בית שני והשמועה עשתה לה כנפיים, והרעישה במיוחד את חוגי החרדים וחוקרי ההלכה, שכן הלכות מקוואות הן מסובכות למדיי, ועד עתה לא נתגלה כל מקווה מתקופה זו ממש, שבה נאמרו ונכתבו רבות מאותן הלכות...יום אחד הגיעתנו הודעה, שהרב דוד מינצברג , מן המומחים בהלכות מקוואות, ועמו הרב אלעזר אלתר , מבקשים לבקר במצדה, לראות בימי עיניהם את המקווה...ערכו מדידות ובדיקות במקום ופסקו לשמחת כולנו, שהמקווה .........."מקווה טהרה" הוא "משופרא דשופרא שבע פעמים".    לפי ההלכה חייב להיות מקווה טהרה במקום (במצדה) , בפרט בימים ההם...במקום נוצרו שתי ברכות. באחת - במקרה הנדון זו הקרובה לפתח - נאצרו המים הטהורים, הלא שאובים, בשעת הגשם, ואילו הברכה השנייה שימשה כבריכת הטבילה לפני השימוש היו פותחים את הנקב - ה-"אביק" בלשון המשנה - המחבר את שתי הברכות, ובגעת קצת מן המים הטהורים במי ברכת הטבילה הוכשרו מימיה של זו, הבריכה השלישית, הקטנה, שאינה מחוברת אל שתי הברכות האחרות, נועדו לרחיצה ממש, רחיצת ידיים ורגליים, לפני הטבילה במקווה...יש כאן עדות על דבקותם הדתית של מגני מצדה, שאפילו כאן, במצדה הצחיחה, טרחו כל כך בבניין המקוואות לפי חוקי ההלכה.

שלמה שפירא: "הר גלבוע"/ עזריה אלון ויוסי בוכמן/החברה להגנת הטבע/בית ספר שדה גלבוע/תשמ"א 1981/בספרון התייחסות ל- בדוים...ואם כבר עסקנו בבדוים ובחדירות ממזרח...

שלמה שפירא

"הר גלבוע" / עזריה אלון ויוסי בוכמן / החברה להגנת הטבע / בית ספר שדה גלבוע / תשמ"א 1981

התוכן: הר גלבוע, הגיאולוגיה של הגלבוע, קרקעות הגלבוע, צמחיית הגלבוע, החי בגלבוע, הגנת הטבע בגלבוע, האדם בגלבוע, הר הגלבוע והישוב היהודי, אתרים בגלבוע, טיולים בגלבוע. בחזית הספרון תמונת מבט על הר שאול.

בספרון התייחסות ל- בדוים :

"האם הבזים המקננים בגלבוע, בראשי הצוקים, הם שהעניקו את שמם לשבט הבדוי שישב כאן באזור - "בני צקר"? (=בני הבז)! סביר להניח שלא, שהרי מוצאו של השבט מעבר הירדן המזרחי שם היה ידוע באילוף בזים לציד, אבל בכל זאת יפה השכנות...

ואם כבר עסקנו בבדוים ובחדירות ממזרח, הגיעה השעה להסביר את שמו של הנחל - "ציפורי". מקור השם, כנראה בפועל המוזכר בפרשת גדעון אודות הירא ורך הלבב שפרשו מו ההיערכות נגד חדירת המדיינים ובני קדם לאזור: "כל הירא ורך הלבב ישב ויצפור מהר הגלעד" (שופטים ו'). אולי זהו גם המקור לשם העממי המקובל בפי אנשי העמק, המכנים את הנחל "נחל המצודות", שהרי גם שם נאמר, כי מפני המדיינים עשו להם מצודות בהרים...כך או כך הגענו לסיומו של המסלול...

שלמה שפירא: 25 שנות "בית יצחק/שער חפר 1939-1964 -ספר הודעות ובעיקר תמונות. הכיתוב לתמונות גם לאנגלית ולגרמנית...חצי מדפי האלבום, יש עשרות הודעות של חברות רבות שמציגים את מרכולתם בתוספת ברכה לבבית לחצי היובל של בית יצחק-שער חפר

שלמה שפירא

25 שנות "בית יצחק/שער חפר 1939-1964 -ספר הודעות ובעיקר תמונות. הכיתוב לתמונות גם לאנגלית ולגרמנית. בספר הקדמה בעברית ובגרמנית (ההקדמה ארוכה יותר מההקדמה בעברית)

דף "נזכור", 

דף "לזכר הנופלים" - אריה אלוני לינדנדר, דוד גרינשטיין, חוה טאובר, דוד רפפורט, שאול שצר.

ערכה: נירה (?)

הספר בעצם אלבום תמונות:

בראשית, עליה על הקרקע יוני - 1939, על יסוד בריא, בנין הישוב, ושמירה, "ויוציא מים מן הארץ", המגדל, "הזורעים בדמעה,

ברינה יקצורו, מה טובו אהליך...,הביצה ואני, התחלת הייצור, הנחת אבן פינה של בית-העם בבית יצחק, בית-העם בשער חפר, נירה- אז...והיום, חיים וייצמן - אורחנו, (היו זמנים "וישבו עד אור הבוקר, המשרד, כעת,המחסן והסילו ), הנוער שלנו (הכתה הראשונה, בית-ספרנו 1964, צופיות), הגב' פוירינג - בטקס הנחת אבן הפינה למועדון הנוער 1954, אורחים בכפרנו .! 'v.i.p ,עתידנו, עדלאידע, כבוש השממה, קבוץ גלויות,ארץ זבת חלב...,

גדולין בשלחין, גידולי פלחה, ענף הלול (תמונה של כל מיני אפרוחים), ענף המטעים, מכוורת, בית חרושת לריבות ושמורים, בי"חר ליצור גבינות הולנדיות, בי"חר ליצור אריגים, 2 נגריות, 2 מסגריות, מוסך וכך הדגשנו את המסר: "מהיצרן-לצרכן.בית הכנסת, מומנט מוסיקלי, 

תושבי הכפר חיו "בשרות עצמי" פעילות בספורט (ספורטאים) 

בחצי השני מדפי האלבום, יש עשרות הודעות של חברות רבות שמציגים את מרכולתם בתוספת ברכה לבבית לחצי היובל של בית יצחק-שער חפר (כמו: דובק, מלון גל-ים -נתניה, מדגרות קבוצת "יבנה", אחים מאיר לגבינת משק, בנק לאומי, בנק הפועלים, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, קולנוע ותיאטרון - שרון - נתניה, בית הספר לנהיגה "מינשטיין", חברת י. צגלה, קבוצה ירושלמית ליבוא מספוא, טית בית בע"מ, בנק אגוד לישראל, מסגריה קאופמן, בית יצחק 778, בנק אלרן, גד אלוני-תיקוני טרקטורים, הרשקוביץ אוסקר- בית מרקחת "נתניה" 1958, מגדל, חברה לבטוח, מרגלר-אפנת בגדי גברות וגברים, "עסיס", הוד לבן-בית חרות, פרפומריה "מרכז" נתניה, מחלבות טנא נגה, משה לנדור-יצרני קפה, חברת רסקו, מעבדות ויינלנד כפר ויתקין, מטעי רסקו בע"מ, "גלעם" בע"מ, ועוד.                                                             

יום חמישי, 19 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: שליח "וולט" מיהר עם משלוח פיצה ויילד אישה

שלמה שפירא

שליח "וולט" מיהר עם משלוח פיצה ויילד אישה


בעברית אומרים "שלום" ובערבית אומרים "סלאם".

בדרך כלל, אין "שלום"/סלאם בלי "תשלום"/תאסלים. 

מקור המילה "תאסלים" בא מ- "סללאמה" בכמה מובנים:

1. מסירה, נתינה, הסגרה.

2. אמירת שלום.

3. כניעה. 

   וכאשר הכניעה באה מ- "הכרה בעובדות" אומרים: "תאסלים בילאאמר אלוואקיע".

כך או כך - שליח "וולט" יצא אתמול עם משלוח פיצה לאחר "תשלום מהיר" / "תאסלים סריע"

ויילד אישה תוך זמן קצר בי הוא גם "מתנדב ב- מד"א.

שלום לרך הנולד ולאמו ובמזל טוב וכל הכבוד לשליח "וולט".


שלמה שפירא: חלום - שיר ל- אבישג

שלמה שפירא

חלום

         ל- אבישג

כמה קשה להתקרב כשיש סביבך דלת נעולה

יפה את מאוד מאוד - מלכת יופי

לו יכולתי לחבוק יופי מרחוק

לו יכולתי לנשום יופי מגינת המשאלות

מאות כוכבים לא יאירו ככוכבך בחמדה שובה לבבי.


ברוכה את ופליאה בחיים שלי.

יום רביעי, 18 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: "שיפוץ" ו- "שפיץ" / חשוב ה- "שיפוץ" / חשוב ה- "שפיץ"

שלמה שפירא

"שיפוץ" ו- "שפיץ" / חשוב ה- "שיפוץ" / חשוב ה- "שפיץ"

"שיפוץ"
מן ה- "ויקיפדיה": 
שיפוץ הוא תהליך של שינוי, שיקום, שיפור או תיקון של עצמים – מבנה אדריכלי (דירהבנייןאצטדיון), כלי תחבורהמכונה ועוד. 
עבודות השיפוץ יכולות לכלול מגוון משימות, החל מהחלפת אלמנטים שאינם מתפקדים 
ועד לעדכון מלא של המבנה או העיצוב. 
מטרתו של השיפוץ היא לשחזר את מצבו הפיזי של חפץ שהתבלה, או לשדרגו בחידושים שונים.
ב- "שיפוץ" חשובים היסודות. "נעם חורב" כותב: "וזה לגמרי לא מובן שיש לי כותל לסודות, כולם רואים את הבנין, את מכירה את היסודות."

"שיפוץ" לערבית - (שם עצם). تجديد · ترميم · إصلاح. إعادة التطوير. إعادة .../ תג'דיד, תרמים, אצלאח, אעאדה אלתאטויויר...

בשיר ""שיפוץ בלב של גבר" / מילים: ערן זרחוביץ' ושרון טייכר, לחן: אופיר קנר
"עכשיו מעלי משפצים שתי דירות, בשבע בול מתחילים עם הדפיקות, למה להתחיל כל כך מוקדם - לא ברור,גם ככה יגמרו ת'שיפוץ באיחור...
שרוול של פלסטיק - חוסם את החלון,מגליצ'ים בו ת'שברים ולא נותנים לישון, הצפרדע של הזבל סתם תופסת חנייה, במקום דירה בבזל, אני גר באתר בנייה...

קיימת חברה "שיפוצי שיר" / חברת שיפוצים המעניקה שירות בארץ ובעולם.איך זה עובד בעצם? 
תיקון זיופים מקצועי באולפן לטראק שירה לשיפוץ, אנו הכתובת שלכם. 
לאחר שתשמעו איך השירה שלכם נשמעת לאחר עריכה, 
אתם תתחילו להקליט אצלנו קבוע כדי לקבל את התוצאה הטובה ביותר עבור השירים שלכם.
...
                                  ***************************************
שפיץ

שפיץ - שם משפחה : מתוך סיפורי בדים - נשים שרות "רחל" / שירה" אנה שפיץ, מילים: רחל.
שפיץ - חלק מחודד בקצה של דבר-מה. 
שפיץ - בעיטת שפיץ, שפיץ של נעל ועוד ועוד.
לגבי:
"שפיץ - חלק מחודד בקצה של דבר-מה." כאן הערבית מוסיפה גם מובנים אחרים: גם בערבית spitz ויש עוד מובנים בערבית: שייף, מeרeק.  המילה "שפיץ" בערבית נקשרת למילה "אסלאא" במובן:
שפיץ, קצה, גם שית. כאן יש להדגיש יותר התייחסות ל- "שית" - שם של אחד ממיני הקוצים המוזכרים במקרא: "...שמיר ושית" (ישעיהו ה',ו'), יש הסוברים שזה צמח ה-"שברק" שגזרי ענפיו קשים להתייבש ובזמן בעירה בוערים לאט. יש המייחסים אותו לצמח התעשייתי "סמר".

מ- "אסלאא" אפשר לעבור ל- שם אישה "אסלאן" כשמדובר בסיפור על מכשפה שקראה את "אאסלאן"לפגישה...
 



שלמה שפירא: מצב העם והמדינה נכון להיום - שגרה קשה לעם ישראל ולמדינת ישראל בארץ ובעולם

שלמה שפירא

מצב העם והמדינה נכון להיום - שגרה קשה לעם ישראל ולמדינת ישראל בארץ ובעולם

בעיה ראשונה:
החרדים - עוד לפני קום המדינה ועד ימינו אלה - דיברו ומדברים על "ממלכת השם" ואינם מוכנים
להתייצב ולהתגייס לצבא ולהילחם כתף אל כתף על קיום המדינה ועל קיומנו.
עוד משנות השלושים במאה שעברה - החרדים המשילו את רעיון הקמת מדינת-ישראל לכדור-פורח-נסיוני שנשלח ע"י הקב"ה
המבקש לנסות את עצמו.
התקום מדינה חדשה על אדני התורה והמסורת, או יתנכר הקב"ה להם? 
בכך - ייבחן העם אם הוא ראוי לגאולה השלמה.:

בעיה שנייה:
שגרת חיינו עם האויבים מסביבנו הקמים עלינו כל הזמן לכלותנו:
"שארל בודלר" שר על "האויב" :
"מדאיב, כה מדאיב! הזמן מכלה חיינו, ואויב אפל נוגס את לבנו, גדל ומתחזק מדמנו האוזל".
איש-דת (לא יהודי) - "תומרוס ברוקס" - "אלוהים שומע רק את אשר הלב אומר, ואם הלב אילם, אלוהים יהיה חירש".
זה מה שקרה וקורה עם חטופינו אצל חמאס.

יש עוד ועוד:
יש כאלה שממשילים את עם ישראל ל- "תרנגולת" ומדגישים "התרנגולת האחת". וכל אויבי ישראל מבקשים את נפשה.
בשביל זה לפני יום כיפור מנסים לכפר על עוונותינו על-ידי 
"תרנגול". זה גם שמו של ספר של "אלי עמיר" - "תרנגול כפרות".

העולם הערבי לא יודע "מהי שיגרה". עובדה - שאין מילה כזאת בערבית ודבק במילה לועזית "rutin" ואם מדברים על "רותינה" 
בעיקר בהקשר ביתי "אלרותינה אלמאזאליה".
אם מדברים על ש.ג.ר. בערבית - הרי שהכוונה "גירש", "שלח", "צהל" (כמו סוס), "השגיר/ אשגאראת" במובן "הריץ", ויש עוד.



יום שלישי, 17 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: תן לחיות ואתן לך לחיות / היגיון עומד מאחורי זה

שלמה שפירא

תן לחיות ואתן לך לחיות / היגיון עומד מאחורי זה

אילנה א. עם תמונה זוגית כותבת: "אני מלאת שמחת חיים ואהבת את החיים - תן לחיות ואתן לך לחיות".
ביהדות - הנישואין הם חלק משמעותי מקיום המידות, בהלכה נקבעו הסדרים העוסקים בנישואין...
אפשר לומר נישואים וגם נישואין, וכן אירוסים וגם אירוסין, גירושים וגם גירושין - שתי המילים
אין ביניהן כל משמעות והבחירה ביניהן היא בחירה סגנונית. 
האקדמיה ללשון עברית לא דנה במהות, במשמעות, בתוכן...
נישואים, למשל, דרך חיים עם נצחונות נסמכים על דרך עם חוכמת המרחק  (מרחק - מונע קשר ומשכיח קשר)במערכת יחסים קרובים וטובים.
בחיים - נשארים הנהרות, מתוספים המנהרות גם בענייני דת.
ב- 2002 "אלברט שבות" כותב:
"הבהירות, הכנות, הם סימני ההיכר של הדת שלנו, אין בדת שלנו גמגום ולא ברמז.
מצד אחד עם קדוש וטהור עם נביאים ומנהיגים בלתי מעורערים, ומצד שני :
גם דוד המלך יכול להגיע לשפל...איזה מסר כפול זה ששומרים עליו ומשמרים אותו!".

לזכור - גם המסורת זוכרת ולא שוכחת.

יום שני, 16 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: "אינתא ווא-ווי אוו ווי-ווי"

שלמה שפירא

"אינתא ווא-ווי אוו ווי-ווי"

בעיראק, כשהייתי קטן שיחקנו מחבואים 
נשענו על קיר ושאלנו : "אינתא ווא-ווי אוו ווי-ווי" .
וזאת לפני שחברת "ווא ווי" הסינית נוסדה לציוד תקשורת: טלפונים חכמים ולפתרונות אבטחת מידע.
עיראק שפעה לא רק בשאלות, גם ב- "וורדים" 
הוי! כמה הנשים אהבו ורדים ו- ורדים עם ניצנים, אפילו הכינו משקה "מי-ורדים" 
מה לעשות:- גם "בנות- וורדאן" (תיקנים) הסתובבו בחצרות ובפינות חשוכות.
לארץ ישראל הגעתי כשהייתי ילד וכבר אחי "שמואל" גוייס לצבא ואני במעברת "פרדס-חנה" 
חיכיתי לו בתחנת האוטובוס היחידה כמה ימי שישי - אולי לא יידע שאנחנו בפרדס חנה ואיפה אוהל ביתנו.
גם כשהייתי נער, גם במעברה - נמשכתי לנערות יפות כל-כך שהשיר "הוי חבל/ חבל חבל/ חבל שגם אני אינני כד"
כד/כדים היו בשפע בעיראק וכאן בשנת 1951/1952 שיר זה נקלט בזיכרוני והייתי שר אותו::
"ראיתיך עם כד צמוד אל השפתיים ואני יושב על משלטי בדד (במעברה) 
וצימאוני שתיתי ממנו מים - הוי חבל, 
חבל חבל שגם אני אינני כד".(בערבית - ווא איספא / הוי חבל).

היום - אנחנו - נלחמים בכמה מלחמות - פוגעים חזק, אבל גם נפגעים 
חבל שהעם נמצא בנקודות רבות של מחלוקת - אנחנו ב- ווג'הו איח'תלאפ - בנקודות מחלוקת!
נישען על קיר, נסגור עיניים, נשחק ונשאל:  "אינתא ווא-ווי אוו ווי-ווי" ?


יום שבת, 14 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: על "חלת דבש / generation BEE - raw honeycomb / "נעים עריידי" המשורר מתגלה כנער פרפר משוטט בגווני צבעי דבש שונים

שלמה שפירא 


קבלתי היום מתנה מנכדי "יאיר" מתנה - "חלת דבש / generation BEE /  

 raw honeycomb /

ונזכרתי בסקירתי מ- 7.1.1987 לספרו "נעים עריידי" - "חזרתי אל הכפר"  

ספר כתוב בעברית רהוטה עם תחכום אלגנטי כאשר המשורר נמצא ב- "מציאות של גלים, אהבה מיוחדת וסבוכה, בהמנון ההישרדות הגדולה". אז - ראיתי ב- "עריידי" יוצר-פז לכולנו שהרי לפנינו יוצר שידע

ויודע לינוק משלושה עולמות, משלוש תרבויות – דרוזית , ערבית ועברית

והגיש לנו על מגש של כסף ייחוד והכללה גם יחד .

הכתיבה "מערבית" ובשירתו מחאה מזרחית בצורה החריפה ביותר. הוא יכול לשמש 

דוגמא של משורר המכיר היטב את דפוסי החיים ,דפוסי החשיבה, המנטליות , המירקם הסוציו-פוליטי והפוליטי ועוד שחי את שני צדי המתרס...


נזכרתי בו היום כי קבלתי היום מתנה - חלת דבש (יערה) ישר מהכוורת בצורתה הטבעית- גולמית.

והמשורר הזה שבקיא בטבע מתגלה בספרו כנער פרפר משוטט בגווני צבעי דבש שונים...השוני בצבעי דבש שונים תלוי מאין ומאיזה צמח שפורח, הדבורים ינקו את הדבש .


והיתה לי דילמה - כי נאמר לי שיכולים לאכול את החלה עם הדבש.  

הדבר היה תמוה בעיני, כי מי אוכל "דונג" של חלת דבש? זה יתכן אם וכאשר בהנדסה גנטית יצרו חלות דבש מחומר שניתן לאוכלו עם הדבש. מה שנמכר הוא לטעום דבש בדרך שלא הכרתם - לועסים את החלה כמו מסטיק עד שנגמר הדבש מתוכה,

והבנתי שלא מומלץ לילדים קטנים מפאת סכנת חנק. יש שמנסים להכין "סוכריית חלת דבש" - גם אותן לא מומלץ לתת לילדים

יום חמישי, 12 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: קוונטיות באישה

שלמה שפירא

קוונטיות באישה

לפעמים מורגש אי נחת.
מה שאנחנו יודעים הוא לא מה שאנו רואים.
לפעמים, את זורמת עמי, לפעמים לא.
בלי אשליות. רק עובדות.
עובדה איננה עובדה עד שאת מאשרת שהיא עובדה קיימת.
עם זה נבוא למשאלות הלב ולמושׂאי התשוקות:
אני אוהב יופי.
את אוהבת להשביח גנטית כדי שתספקי לעצמך גם ביטחון קוואנטי למאגי שבך.
את מורכבת. מסוגלת לצוד בעצמך קרוקודיל ואני לא.
בעצם את מרחב כמעט אלוהים
אני נקודת חומר, לפעמים, נקודת משען בידך
תוכלי לעשׂות בי כל מה שתרצי.

17.03.2019

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות. התורה מספקת תיאור כמותי ויכולת ניבוי של שלל תופעות שלא ניתנות להסבר במסגרת המכניקה הקלאסית

יום שלישי, 10 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: צורך חיובי וחיוני כדי לחיות יחדיו לא בקצוות אלא יחדיו בארץ ישראל. חייבת "הסתלקות ארעית" של נתניהו שתביא "בחירות" לבנות מארג אזרחי חזק אמתי לוחם אמת ובתמים על נפשו

שלמה שפירא

צורך חיובי וחיוני כדי לחיות יחדיו לא בקצוות אלא יחדיו בארץ ישראל

בקטע שכתבתי בבלוג שלי ב- 9/10/2020 נכתב:     "בארצנו יודעים טוב טוב להפיל שלהבת יה ושלהבת אדם והכל במסווה של פלסטלינה של טעויות.לא מעט פילוסופים דתיים מארצנו דגלו ודוגלים בעד ההסתכלות הדו-פרצופית של התנ"ך וחיים עם זה בשלום. המרקם המשונה הזה הוא צורך חיובי וחיוני כדי לחיות יחדיו לא בקצוות אלא יחדיו בארץ ישראל. מה שבנינו במאה שעברה ועם קום המדינה ולאחריה בספרות ובתרבות מנסים לשנות בטענה "אני לא קבלתי את מה שהם קבלו". האם צריך לשבש הכל כדי להכניס קבל עם ועדה חרחורים בטעם הטוב של הקוסקוס המופלטה והמימונה? אנא נשלב יחד ואל נהרוס. השיטה התרבותית של בנימין נתניהו גם אם אומרים שהביאה רווחה כלכלית, מביאה לקראת אסון בתרבות ובספרות. פוליטיקה וספרות ותרבות יכולים לחיות יחדיו כמו שיר השירים שאני קורא אותו ביום יום בנוסח אהבה בין גבר לאישה בנפש זועקת וגם אני קורא אותו ביום שישי בין כניסת השבת לערבית בנפש מתפללת לאלוהים. שיישאר שיר או סיפור בעינו בראיית עינו של כל אחד."

*************

ב- "מעריב" 8.05.2024 כותב "אפרים גנור" :

..מנגד, אם הממשלה תקבל את ההסכמה של חמאס לשחרור החטופים, בעיקר בגלל לחץ אמריקאי, היא תיפול. יפילו אותה השרים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, שלא יוכלו להרשות לעצמם, מתוך האידיאולוגיה ההזויה שלהם, להסכים להסכם שנחשב בעיניהם לכניעה לחמאס. למרות שלא יהיה להם קל להיפרד מהשררה, מהשלטון, מתוך ידיעה שהם כנראה לא ישובו למעמד הזה לעולם. מה שאומר שזה סוף דרכו של ראש הממשלה נתניהו, שייכנס להיסטוריה כמי שהביא על עם ישראל את האסון הנורא ביותר מאז השואה

"עם ישראל" כבר לא עם המים הזורמים מתחת לסלעים ו"אהבתנו" ל- "נתניהו" שנישאה בעוז וכל הבריות ידעו ושבחוהו, חל שיבוש וחוסר אמונה בו, ומתוך "הסתכלות" פנימה גם החוצה -  חייבת "הסתלקות ארעית" שתביא "בחירות" לבנות מארג אזרחי חזק אמתי לוחם אמת ובתמים על נפשו.


יום שבת, 7 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: על " ימין אבו-ח'יר " היהודי מבגדד

שלמה שפירא

על " ימין אבו-ח'יר " היהודי מבגדד


ח'יר (בערבית) - "טוב/ הטוב ביותר".

ואני ילד קטן ב- "בגדד" שומע את סבי מצד אבי וכמה דודים מצד אבי יושבים להמתיק עוד יותר את "ימין" החכם המתבדח ומתעססים בו ובאמרותיו... 

אז לא הבנתי אם " ימין אבו-ח'יר " הוא חברו של סבי "כ'דורי" או "ידוען" מוכר בשכונה/בשכונות היהודית.

מתפלא שלא שמעתי עליו בכל החומר שנכתב בארץ על יהדות עיראק.

הייתי צריך לבקש "עזרה מצד הקוראים ובעיקר יוצאי בבל"  שלא תזדקק היד הימנית ליד השמאלית ותבקש עזרה ואין עזרה...

" ימין אבו-ח'יר " הוא געגוע עז - כאשר מדברים על מחבלים כמו "יוסף אבו-אל-ח'יר" הפלסטיני שגורש מישראל לאחר ששוחרר בעיסקת חילופי שבויים ב-1983. גם כאשר מדברים על האגודה "אל-ח'יר" שמעבירה כספים לארגוני טרור במסווה של פעילות הומניטרית. 

" ח'יר "הוא גם שם משפחה שמקורו בערבית - " ג'מילה ח'יר " אשת עסקים ישראלית ממוצא דרוזית. נביא הדרוזים שמו:" אבו אלח'יר סלאמה בן עבד אלוהר אלסאמרי.

אזכיר - יש כפר פלסטיני הממוקם בנפת חברון שבמרכז חבל יהודה - "אום אל-ח'יר".

שלמה שפירא: טל ומטר לברכה / שיר

שלמה שפירא

טל ומטר לברכה


אם נשכח שהיינו בקשר

יישכח הקשר.


והיה אם יד ימיננו תצביע 

על ענני אהבה לרדת משמים אלינו

ישוב הקשר לרוות נפש צמאה. 

יום שישי, 6 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: שמעתי פעם ועוד פעם שרה: "כמה טוב בין ידיך!"

שלמה שפירא

שמעתי פעם ועוד פעם שרה: "כמה טוב בין ידיך!"
שרתי לה: "את מדליקה".
בן-אדם צעיר אומר לעצמו: "עלה נעלה מעלה מעלה"
הרגשנו שרנו:  "נישואין זה פיקניק נחמד בטבע..."

היום - עלא באב אללה -  אישה מציעה לעזור לזקן מצויידת בהמלצות ובפטנטים,
בדקתי - לא רשומים לא בדוקים...

הדג-נחש באקוריום שר :
מילים" של איילת זילקה...לחן: מאיר עמר וקובי אוז. 

"שמחה בגאווה בששון
מעביר ת'מיקרופון להרכב הראשון
הישר מהצפון, למרות שיש שם גם קטיושות לא
יודעים שום פחד
הזוג, השלישייה, הרביעייה הפותחת..."


בבקשה! תוסיפו כמה מלים חמות לסועד הזקן!

יום חמישי, 5 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: עוד כותרת ל- "תחת לחץ"

שלמה שפירא

שלמה שפירא: "קחו עיני וראו בעדן..." - מ.מ. שרה ומישהו עונה לה: "את בול הטבע שלי..."


שלמה שפירא

"קחו עיני וראו בעדן..." - מ.מ. שרה ומישהו עונה לה: "את בול הטבע שלי..."

קחו חוק לידיים כי נלקח הריקוד מהרגליים...
"אנריקו מסיאס" בא לבקר עם גיטרה כי יודע עוד מילדותו - עד כמה יוצאת הנשמה כדי להגיע לליבו של ארטישוק
ומינוס-מינוס זה פלוס,
מסיאס בא לישראל להדגיש כמה אנחנו הישראלים אלופי עולם בליפול ולקום, לא שורפים זמן על ריקנות, שמחים עם "רוקדים וכוכבים" להמעיט מעט מעצבות לבנו.
הר געש ממעמקי האדמה באיסלנד, הרי געש  ממעמקי השנאה בגבולותינו - קשה מאוד ואולי אי אפשר לעצור שיטפונות בדרך לנחלים.- מי שיצליח יזכה ב- "פרס  ראש הממשלה"...
וראש הממשלה בזמן שהזמן נשרף על ריקנות - משדר לאזרחיו " שוואייה שוואייה מי יכול עלינו... אני מנצח, אני אנצח! "

חומר למחשבה:
והחתול -חתול!
חתול - "צואתו" הטריטוריה שלו!
חתולים ממשיכים גם בימינו להילחם זה בזה - צואה בצואה, ומייללים בעוז כמעט בבכי אם יוסר ריח הצואה מקרבנו. 

יום שלישי, 3 בספטמבר 2024

שלמה שפירא : "יאדג"/ "עלא-יאדג" - מילה ששמעתי בילדותי - אז הבנתי שהכוונה "בהמתנה" "נוסף", "רזרבי" . אני לא בטוח למה התכוונו !

שלמה שפירא

"יאדג"/ "עלא-יאדג" - מילה ששמעתי בילדותי - אז הבנתי שהכוונה "בהמתנה" "נוסף", "רזרבי" . אני לא בטוח למה התכוונו!

ניסיתי לברר בשפה היהודית-בגדאדית ובשפה הערבית-עיראקית ומצאתי מאומה.

דג"בערבית "סמקה" ויהודי עיראק - אפילו לא ידענים - הכירו וידעו את המילה העברית "דג".
"יא" - קריאת פנייה למישהו - כמו: "הו, הו,...".
הערבית כותבת "יאדג" כ- "יאדג' "
בערבית יא "דאגל" " כשם-עצם במובן סבך/יער סבוך, גם כפועל.
בערבית "דאגדג" במובן דגדג/ליטף.
בערבית "דוגרי - לדבר בקול אמת וישר.
בערבית " דאג' " - לתת עצה...
"דאג" בעברית תרגומה בערבית "קאלק".

המילה "יאדג" מופיעה בצילומים על כתבים שצולמו מכתב-יד , חלקם דהו - חומר עצום ורב - הצילומים נעשו במכון ז'בוטינסקי בישראל.
חשבתי שאולי המילה מקורה מהשפה הטורקית וניסיתי ומצביעים לפנות לשפה הערבית-עיראקית "אללאהג'ה אלעראקיה".
יש "ואד/ת'אד" במובן הדף את, גירש את".

קיים הר שנקרא "מוסא דאג" - הר בקצה הדרומי של הרי אמנוס, בחוף הים התיכון בדרום טורקיה, בחבל האטיי, קרוב לגבול הבינלאומי עם סוריה.

ראש ממשלת תימן , לשעבר, קראו לו: "אחמד עובייד בן דאג".שנתן טיפים לנשים 
קיים שם של בן-אדם "דאג" - "דאג הנינג" שכתב ספר " עולם הקסמים" 1980.

בין כך או כך - "אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו!, 

זהירות מ- "תחמנים" - הדג במים ובעליו מבקש מחיר. יש הרבה מוכרים דגים בים לקונים תמימים!

יום שני, 2 בספטמבר 2024

שלמה שפירא: נסעתי - הרצליאני נסע לחוות "חפלה" עיראקית בירושלים 24.12.2009

שלמה שפירא

נסעתי - הרצליאני נסע לחוות "חפלה" עיראקית בירושלים 24.12.2009

הנכם מוזמנים ל- "חפלה" עיראקית בהשתתפות אמנים מהשורה הראשונה.

האירוע יתקיים בבית התנועה בירושלים" ביום חמישי 24,12.2009 בשעה 19:00 ויימשך עד השעה 23:00.

ה- "חפלה" תתקיים באולם "אשכול פיס" סמוך למתנ"ס, ברחוב ורדינון, שכונת גילה, ירושלים.

ההרכב המוסיקלי:

*הזמר - מילו חממה

  סעיד עג'מי - עוד

 ויקטור עידא - קנון

 הרצל שגיא - תוף

 אליאס זבידה - כינור

הרקדנית ורד גול תלווה את קטעי הנגינה בריקוד מזרחי אותנטי

דוד יוסף - ראש עיריית אור יהודה ינחה את הערב עם מופע סטנדאפיסט משלו.

מחיר הכרטיס - 50 ש. מסובסד ע"י המכון בעידוד ותמיכת משרד המדע התרבות והספורט

בכבוד רב, הנהלת המכון.

מכון לחקר תנועת המחתרת הציונית-חלוצית בעיראק - מוזיאון וספריה / (בית התנועה בירושלים)

מיסודו של ארגון יוצאי המחתרת החלוצית בעיראק

הוקם ע"י משפחת כחילה בשיתוף עירית ירושלים

רחוב שמיר 35 שכונת גילה ירושלים

נשיא כבוד:שלמה הלל

סגני נשיא כבוד: אברהם כחילה, מרדכי ביבי

מנהל מדעי: פרופ' שמואל מורה

10 חברי הנהלה

2 חברים בועדת ביקורת