שלמה שפירא
הרהורי קשיש במדינת היהודים
אני בבית שלי, בחצר שלי, בגינה שלי, בשבילים שלי, בעציצים שלי, בנענע שלי, בבבונג שלי...מתאפשר לי
לשבת ולהרהר המון- מה השתנה במדינת היהודים ובאזרחיה.
נזכרתי - בסוף שנות השבעים במאה שעברה - אישה מזרחית אומרת לאישה מזרחית "נאצית". לא בכעס אלא בישוב סכסוכים ובלי חרטה תוסיפו רכילות שהופכת רעילות ומסחרה...
נזכרתי - בסרטי "גבע", בסרט אחד ממוצאי השבתות ההם, איך "מרלין דיטריך" התכופפה והשתחווה לניצולת שואה עם מספר הנאצי שעל ידה ונישקה את זרועה. ברגליה המתמידות הפיחה אומץ וגבורה לרגלים שורדות ועייפות. כך או כך היזהרו מאוד לשמור על רגליים נקיות.
מזעזע ביותר כאשר יהודי אומר ליהודי "נאצי".
שירת העשבים היא שירת השרשים. לפעמים שירת העשבים חשובה לקינת השרשים ושירת השרשים חשובה לקינת העשבים.
18.02.2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!