שלמה שפירא
הא
לחמה עניה
המכונית
שלי בת שמונים וחמש שנים, מה היא עברה שלא עברה:
תינוק
ילד נער חייל עובד נשוי משורר אלמן קשיש-מתוסכל...
בין
עזקה זעקה, קומסי קומסה בעור בוקר כנס כנס כנס בקר
כומסי כומסה ונעטפים בדרכים נפתלות בקרום גרויסע מציאה
בראבו בראבו !
אם
תרצו לנהוג במכונית שלי, אפשר עדיין, שמרתי עליה היטב...
תארו
לכם אם שמרתי כך את מכוניתי, איך שמרתי על יושרי...
אמרו –
הוא-אדם-מסורתי ויש לו אלוהים
אמרו –
הוא-לא-אדם-מסורתי ויש לו אלוהים
אמרו –
הוא-אדם ואין לא אלוהים
הוא – הרגיש תמיד שיש אלוהים אך סדקים נצרבים גם בצדיקים שבתוכנו.
לא שרתי לראש ממשלה
לא שרתי לחבר בכנסת
לא שרתי לשומר סף החוק
כולם מנחיתים מזוזות עלינו
ובכי מסתרים עלי סף עניינו
ראיתם פעם מישהו מוריד משהו למעלה...
אך תמיד תמיד תמיד שרתי לך ארצי ופארתי שמך.
10.02.2023
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!