שלמה
שפירא
יש
לשמש את שעונה
יש
לחול את שעונם
יש
למים את שעונם
יש לנר
את שעונו
באו
היוונים והמציאו לעולם "מנגנון manganon" העושה עבודה מסויימת בצרכי האדם, גם לצורך שעונים
כדי שנחיה
על פי הרגלי תקנות.
מנגנון
הוא מנג'נון בערבית – כך שגם ערבים מבינים מהו "מנגנון".
כל
המנגנונים במפלגות הציוניות במדינת ישראל טוענים: "אנחנו בעד מדינת
ישראל".
צער וסליחה על מנגנון הבריחה בזמן הבחירות!
الانتخابات خلال آسف بخصوص آلية الرحلة
31.10.2022
שלמה שפירא
הצדעה לתמיר
מוקדש ל- תמיר קליסקי
אז הוא לא למד לנגן בפסנתר
היה בגיל שנה שנתיים אחרי בר-מצווה
בא לביתי שאחזקו במקצועות ריאליים
אני חשבתי שאין צורך בעזרה
הוא נער עם תפיסה מהירה בכל המקצועות
וכשבא לביתי וראה פסנתר
ניגש לפסנתר והשמיע מנגינות כמו חלומות
הרגשתי שנער כזה יכול להגיע לפיסגה גבוהה במוזיקה.
זאבים היום שבו להיות נחמדים ומנחמים נחמה
גם אין טעויות בכתם פרי היצירה
אהבתי שמלחין שב ליצור ולהלחין שירים ואנו הקהל מבסוטים.
31.10.2022
שלמה
שפירא
"טרמינל
של חרובים" ספר שירה שכתבה "עינב לוי"
הוצאת
"סער", תשס"ז 2006
אני –
כי לא אני
גם כותבת
בגוף זכר
כי
כילדה
היא חידה
כנערה
היא סערה
כאישה
היא קדושה
נצבעת,
במקרה! בכל אמות הנפש
אני - לא
כי אני
אני והאהבה
אובדת
בוערה ממטבע מפחית
במסע שסופו מרדפים.
מהו - מרדף
מהם
מצודים
במרדפים
של יתמות ועקרות
בנופים
שהריחו אבק טרמינלי
יש ניסיון
להימלטות מהסוף לגאולה
בסוף
שנותר וסבלי שם.
שם
הספר "טרמינל של חרובים"
ובספר
אין זכר לחרובים
יש דגש
לטרמינלים
בנופיה
שהריחו (אולי) תרמילאים באבק מסעם ושבו והגיעו לטרמינלים בסוף מסעם
ומבינים
עכשיו יותר מה מרגישים בעולם הבולס רוחות נפש ורוחות נשמה.
בטרמינלים בארצות העולם – בגמר טיולי הדרכותיה / נסיעותיה – לא תפגוש עצי חרובים
קונה תקנה אבקת חרובים שם למרקחת מרפאה בעוברה ועוברת בנדודיה/מסעותיה
ובכל פעם ששבה לישראל, מוצאת עצי חרוביה.
30.10.2022
שלמה שפירא
מלכוד בפאזל הפוליטי
כולנו אוהבים להרכיב פאזל
כל אחד בידו חתיכת פאזל וכולנו מנסים להרכיב את הפאזל.
מהו פאזל (תצריף) ?
"פוליטיקה" שהופכת מפה פוליטית לרשימות קנייה במכולת.
"עמיר פרץ" (בנגוריוניסט לשעבר) ניסה לתת לעצמו תצריף במפה פוליטית
"ראניה עקל" ניסתה להמחיש לנו תצריף במפה פוליטית
"משיח צדקנו" ניסה ומנסה להרכיב בשבילו תצריף גאולה
"משה רבנו" הבורח מן הפוליטיקה והפוליטיקה רדפה אחריו ועם כל תורתו ונדודיו
ניסה לזכות בתצריף פוליטי כדי להיכנס לארץ ישראל
אז מי אני שיחולל נסים ונפלאות בבואי לשלשל חתיכת תצריף בקלפי הפוליטי
ותזכרו שכמעט כל טריטוריה היא קודם כל טריטורית אישים
לאחר מכן טריטוריה פרובנציאלית לאחר מכן טריטוריה לאומית
אז למה שלא ננסה שיהיה שלום בינינו בשביל שלוותנו.
שלמה שפירא
מוקדש ל- שוש
גם במגע אינטימי של אסון חי
השמש זורחת ותזרח
בסכומו של כאב
דווקא הנפשות מדברות מד' אמות של כאב ממוקד רותח וחי
אסור לו לאדם להתבודד עם נפשו
חייב להמשיך לזרוח ולזרום כמקודם
האור שהיה לפנים, אותו אור מקורב ולבבי בחייו
שאותו חייבים לשמור בכל מקרה
כי מה תכליתנו בחיים
בחיים שיש בהם תכלית
זה האדם ד' אמות בד' אמות בד' אמות שזורות יחדיו לעד.
18/02/08 9:27
נ ש מ ה ק ר ו ע ה ש ח ו ב ת פֵּ א ת ה א ה ב ה
א ה ב ת נ ו י תֵ ר ה ל ך
ח ז ק י
א מ צ י
י ח ז ק ך א ל י
מ ל ב נ ו ת ת ב ו א ו ת נ ו ע צ י ז י ת נ ו
פ ר ח י כ ל נ י ו ת נ ו
ט וּ ב ה א ד ם ו ה א ר ץ ל פ נ י י ך
ש פ ע ו ב ר כ ה
ו ב י ן א ד ם ל ח ב ר ו
ש ל ו ם הַ מַּ עֳ לָ ה
ל ך ה ד א ג ה ה א ה ב ה.
019/02/08 10:5
מלה יכולה להיות יהלום
מלה שהיא טובה אין טובה ממנה
הלואי ומלה לכשתהיה גלובלית
תמשיך להיות טובה מן הלב
וכשמחר תעלי על כנפי הצפור
מצאי מלה מתאימה בלב
לעומת הנוף שתראי מלמעלה
ורצוי וחשוב שתנבע מתינוקת רכה
המייחלת לבטא אותה
בלי שפה קשה שעומדת מלפניה
מלת יהלום - אפילו אלוהים יסתנור מאינטימיותה
ותשימי לב שאת זו שתשגיחי עליה מן הצד
ואת זו שתשמור ותנצור עליה מכל משמר
אולי כך אפשר קצת למַדְבר
את אטימות הרעה הזאת .
1:20 20/2/2008
שלמה שפירא
נוכחתי בפתיחת תערוכה ב"גלריית בית אסיא, רח' ויצמן 4 ת"א
פתיחה : 28.2.2008 בשעה 19:00, סיום : 18.3.08
שם עמדתי וכתבתי שיר לאחר שהאוצרת דברה על האשה החדשה .
את השיר הקראתי לידידתי רנה דרור שעמדה לצידי ובקשה שארשום אותו בבלוג שלי.
שלמה שפירא
פסיפס הנשי שלה
עולה עולה לפנינו
בשלושים ושבע מדרגות
היא מגיעה עד השמים
ואין זאת אגדה
כי אין כוח שבעולם
שיסיר ממנה רנתה
כי אשה מהאגדות
היא פסיפס עם המון יצירה
אדם המעלה
שלושים ושבע מעלות לה
ערי נפשה ונשמתה
אז ימלא שׂחוק פינו
לבוא לראות אל הרנה
אל הנאוה
אל החדוה
לדרורה וללביאה
אל האיריס (בריחה האירוּסי בזמרה האירוֹסי)
והדפנה
אל רחלי והנאוה
מרגליות רות שרה לאה וחנה
נטע אופיר ועוד ערי זהב נשים חזקות ויפות
עם רוך חמלה ואהבה .
ליליאנה קליינר
ורה גלרט
דן מלר
רחלי קליצקי
שׂרה ליבנה
מרטה סימני
רנה דרור
דרורה אילון
קורין בן-אבי
רותי מנדזיצקי
לאה נדלר
אלה אלמוג
סיון גל
חיה ויסהוז
רות גולן-הנל
תמרה ברון
רינה רינג
גילה אילת
יונה בת-שלום
רינה חייקין
נאוה סידון
נירה שירן מזרחי
שושי גלעד
דפנה ירום
חדוה זלוטר
איריס יחזקאל
רלי וסר
דוידיה אינוברוצלבסקי
לורה בכר
חנה ברזילי
יוסף שאלתיאל
אופיר נוה
אוה נחמיה
נטע שמש
לביאה פסוול
דפנה פריד
מרגלית ראנואן
שלמה שפירא
מוקשים שעמדו ועומדים לספר "הבוסתן" / הרהורים ולבטים לפני גיבוש כוונה להוצאת ספר/ מסר לכותבים ולעורכים
גם ספרים טובים נופלים בין הכסאות וטוב שתזכרו שעורכי מדורים וכתבי עת יאלימו תודתם על קבלת ספריכם , או ישליכו או יעבירו מיד ליד בלי לפתוח את ספריכם וגם אם יראו אתכם , יבלעו מהר דג להשפיל כוונותיהם ומה תעשו , חשוב שאיש ציבור חשוב כמו ראש עיר יהיה נוכח בהשקת ספריכם , חשוב שתאמצו חוקר חשוב שיפתח בשבחים בפומבי על ספרכם ,חשוב שתדאגו שה"קופה הציבורית" תבטיח קניית עותקים מספריכם אך חשוב מכל שלא רק יחייכו אליכם ,אלא שיחייכו נאמנה ליצירה שלכם ומוטב סתירת הלחי מאשר הרדמת הלב והתוכן .
זה קרה לספר "הבוסתן" שאף תגובה מודפסת לא נרשמה בסקטור היהודי הספרותי (מהערבי היו והיו).
נשאלת השאלה למה לטרוח ולהוציא לאור ספר כשהחומר המודפס "מכור" מזמן ולעתים אפילו חומר "בלתי מכור" גם יחסי ציבור טובים לא מרימים את התענינותו? יוצר בונה שלד ,עורך טיח ,צובע בצבע כדי לייפות אותו ,אך לעתים קרובות יוצרים מסיידים הכל בלבן וזורקים למגרה או לפח . גם עורך מבחוץ שבא לעזור לו ,לעתים הוא פוגש ב"עורך-יוצר" או ב"עורך-חוקר" או ב"עורך-יוצר-חוקר" ותנסו לדמיין מה עובר על החומר שלו כשהם מסננים מגבשים ומשכתבים ,לעתים נגד רצונו , ורבותי זו "הכתיבה הכשרה" שעברה אינטרפרטציה של שוחט . איזה יוצר שהגיש לי ספר ענה לשאלתי "האם הוא מבסוט מספרו?" וענה לי "מבסוט מבסוט ,שחטו לי את כתב היד ובשלו לי ספר שאני לא מזהה אותו כשלי ", ואם נניח שהמטרה מקדשת את האמצעים ,הרי שבשאיפתנו להגיע לטופּ אנחנו דורכים על חללים רבים,מפספסים חומר הרהורים אדיר ,לעתים, משכיבים למוות יצירה חיה ומקורית ואם סוף סוף היא מוגשת היא בטעמו של עורך זה או אחר ויהיו טעמו ויכולתו כמה שיהיו, לעתים קרובות זו לא כוונתכם ולא טעמכם ולעתים זה רק בשביל להשביע כמה מהברנג'ה הספרותית וכמה ממבקריה ה"תפורים" .
אני רוצה להדגיש שעורכים כן חשובים מאד להוצאת ספרים ,הם עושים סדר במה שאנחנו כותבים אבל אסור שיסננו מחשבות יצירותינו שלנו לכמעט שלנו. גם החוקרים חשובים לעיון בספרים ,אבל האוירה פרוצה ,יש קרובים לתיזה ויש מוקעים מהתיזה ,יש "שלנו" ולא "שלנו" , "יש שמור לי ואשמור לך" ,יש "בתפיסת תכתיבנו" ולא "בתפיסת עולמנו" וגם המבקרים חשובים אבל צריך לבדוק מדוע שהם טובים וחשובים ולא רק בשביל להשביע מקום ריק ואדם "חשוב" ועוד ועוד...
ואני שואל :
למה אנחנו מחפשים את כתבי היד ?למה חוקרים את כתבי היד ?,כאשר בזמנו בזמנו זרקו עורכים חמרים ופסות חמרים חשובים אל הפח ? וגם היוצר עצמו חשב בגלל זה לזרוק את חמריו אל הפח .
במקרה הזה אני צריך לציין שלפחות אחד מהעורכים שאני זוכר היטב שזרק חומר ספרותי אל הפח וכנראה לא ישן בלילה והוציאו מן הפח ופרסמו במדורו הספרותי וללא שום התערבות כלשהיא .
24/2/2008 04:03
שלמה שפירא
כנס "האשכנזים"
היום (27/2/08) וגם מחר מתקיים כנס "האשכנזים" במרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל-אביב שפרופ' אניטה שפירא ,ראש המכון לחקר הציונות בישראל , יושבת בראשו .
כנס מאד מעניין שעוסק בין השאר , בזהות ותרבות אשכנזית -(תרבות יהודית אשכנזית בעיקר אצל דוברי יידיש) - , בתרבות היידיש בישראל בעיקר הכתובה ,עתונות ופרטית ותיאטרון וחזנות ועוד...(הערה שלי-הרבה מזרחים מבוגרים אומרים "אידיש" ולא יידיש) , בניאו אשכנזיות שצמחה בגלל ה"שתיקה" עם "השורש שלנו" , בסוגיות על קו התפר בין אשכנזיות וישרליות ,בין אשכנזיות ומזרחיות ,בין אשכנזיות ומערביות ,ובלא אשכנזים ובלא מזרחיים וראו איזה פלא קורה לנו בין ייחוד להשתלבות ויש הרואים את זה הפוך בין השתלבות לייחוד והעיקר כמו שאומר עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה ,שאמץ את הסוציולוג "שלא מחפש את מה שצריך ,אלא את מה שנמצא" , וכאשר ארצנו שופעת בתרבויות יהודיות שונות הרי שכל הנכנס ב "רב- ירקות" זה והוא טעים והוא מוצלח ,ייפלח את פילוג העדות , והעדתיות כזהות תהפוך מונוליטית בגלל רבי זהויות חדשות (מולטי אַיְדנטיטי) ויש הסוברים שהחומרנות (ואחרות) ולא העדתיות תככב בעתיד בשורותנו . אחד מיושבי הקהל שאל "למה לשמוח על כל זה שנעלם?" .אז נכון שבגלל שארץ ישראל היא ארץ הגירה לקבוצות רבות של מהגרים והתנועה הציונית שמה למטרה כור היתוך יותר פרקטי מאשר אידיאולוגי למחוק את זהות "הקדם" ומתוך כך נמחקות זהויות קודמות ונוצרה זהות חדשה תוך התחוללות דפרנציאציה ישראלית ,הזהות הישראלית והענין לא נסגר ולא סגור לגמרי עד היום . כמובן התיאוריה יכולה לעבוד יפה אבל הפרקטיקה אומרת אחרת ,כי עדיין יש מענות טרוניות וקובלנות ,כך שכל דיון בנושאים האלה יכול לשפוך אור חדש לנו. ויש הרהורים וערעורים ויש היבטים השוואתיים ויש שיח תרבותי ויש חידה סוציולוגית ויש תכליס .
המלה "תכלס" היא מלה ,שהיא מלת מפתח אשכנזית כפי שהראה בהרצאתו בכנס , עמוס מוריס-רייך שדבר על "תכלס:מלת מפתח אשכנזית!" הוא דבר על ההבדל בין המלים תכלית ותכלס בקונטקסטים לאורך השנים מהתנ"ך ועד היום ומה מבטאת התכלס היום .
נכון שאין התאמה בין מלת מפתח לאשכנזים ללא אשכנזים והייתי אומר שמזרחי היה שם לב יותר למלה זו בקונוטציה של אדם ואלוהים וכך אפשר להביא עוד פרוש לה . כשהייתי ילד בעיראק שמעתי את המלה תכלית בדרוש של הרב והיא מופיעה בשבחות ובתפלה .אם המלה תכלית בתנ"ך מציינת סוף או קצה ולאט לאט הורחבו הקשריה ,הרי שהמילה תכלית קשורה ליעוד שלך ,משהו שקשור לאמונה שלך,לאלוהים שלך ,בעוד שהמלה סוף היא מלה שמוֹרָה על מצב פיזי ,לאדם הפיזי יש גם (וחס וחלילה לא לאלוהים!) . ומתי מדברים על תכליתו של אדם , לא בחייו אלא בהספדו-בסופו-בכינוסו .כי אז מדברים איך מעשי ידיו קרבוהו לייעודו ולתכליתו . אז בא חוקר ומדגיש שהמלה "תכלס" אשכנזית ואני מסכים . ואני אומר בפרוש שהצעתי אין מילה מתאימה יותר לסיכום בין תכליתו של אדם וסופו (הפיזי) והתכלס הוא תכלס החיים ,תכלס חייו של מישהו .ולסיכום בתכלס ,בשורה התחתונה , המלה "תכלס" יכולה להיות מושאלת על כל דבר בשפת עם עשירה כמו ביידיש ועם העברתה לשפת היום יום שלנו.
חבל שבכנס חשוב זה לא נראו יוצאי מזרח והייתי אומר שהייתי "הגוי של הכנס" כמעט היחידי . דווקא בכנסים בעלי תוכן וצביון מזרחי רבים האשכנזים בין היושבים בקהל . כנס זה שפך אור חשוב למירקם המזרחי-אשכנזי שבי ,שהרי באתי לארץ עם כוונה להשתלב ב"עם אחד" . משום מה פתאום הרגשתי בכנס שדברו על הציונות ומה שעשתה לנו ופתאום אני אומר לעצמי ,כמה טוב שהגעתי לכאן ,לארץ ישראל עם "ציונות מעשית" בעיקר ,אבל גם עם קצת "ציונות משיחית " בצדה . ברגעי הקושי של הציונות המעשית (ומי מאיתנו המהגרים לא חווה קשיים !) ,הציונות המשיחית חזקה בי את הציונות המעשית וברגע שנטיתי לפול איזה ריחוף קל החזיר אותי לעמוד .
באותו ערב רואיינתי על ידי לירון זייד והרי מה ששודר ונכתב בגלי צה"ל און-ליין ביום למחרת בבוקר :
חוץ מהבדיחות המיתולוגיות, בשנים האחרונות הפך הפער העדתי בארץ למורגש פחות. אז איך זה שבכל זאת החליטו באוניברסיטת תל-אביב לקיים כנס העוסק כולו בעדה האשכנזית? אתמול נערך שם המושב השלישי של הכנס, שעסק בין היתר בתרבות היידיש בישראל וניסה להסיק את המסקנות
באוניברסיטת תל-אביב נערך אתמול "כנס האשכנזים". לא, זו לא בדיחה. עם שורה של כוכבים יוצאי עדות המזרח כמו נינט, בועז מעודה ואושרי כהן, נדמה שהמילה "קיפוח" פינתה את מקומה בתרבות הישראלית של השנים האחרונות.
הפרופסור עוז אלמוג מאוניברסיטת חיפה, מחבר הספר "פרידה משרוליק - שינוי ערכים באליטה הישראלית", הרצה בכינוס אמש. לדבריו, היום נמצאת העדה האשכנזית בעמדת נחיתות: "יש היום דור שלישי, שעבורו העדתיות היא לא מוקד זהות מרכזי. יש תחליפי זהות, הם יותר גלובליים. אפילו מבחינה מספרית, עדת יוצאי פולין הם היום אפילו לא במקום השני, השלישי או הרביעי.
"האשכנזים צריכים שתהיה להם איזה טברנה לעניים", מוסיף הפרופ' אלמוג, "האליטה לא עושה כנס על עצמה, היא עושה כנס על מיעוטים, אבל האשכנזיות כבר הפכה להיות מיעוט".
אבל בקהל אמש לא היו רק אשכנזים, באולם נכח גם שלמה שפירא, יוצא עיראק. בשיחה עם גלי צה"ל הוא הביע צער על כך שבכינוס שכזה, אין נציגות גדולה יותר לעדות המזרח. "אם אתה הולך לכנס מזרחי, תראה שיש בו הרבה אשכנזים. אבל פה, אני היחידי. דווקא המזרחיים צריכים לבוא לפה, כי השאלות פה מאוד מעניינות. צריך לבדוק את הדברים שעולים פה, ולברר אותם. כדאי לראות גם את הצד השני".
60 שנה מאז קום המדינה, כור ההיתוך הולך ונשלם. אולי זו ההזדמנות לחזור לשורשים, ב"כנס האשכנזים", שיימשך גם היום באוניברסיטת תל-אביב.
שלמה שפירא
אלאונורה לב בכנס "האשכנזים" / הסופרת המתנגדת לתפיסה מהותית שהיא גם הזויה
האמת שרציתי להביא עוד דברים מכנס "האשכנזים" ביומו השני ובשניה אחת סורסה כוונתי . יצא שבציטוט אחד ובסיכום הציטוט האחד הזה ננעל הכנס . כנס מכובד ונכבד אקדמי ומלוטש פתאום מסכמת אותו הסופרת אלאונורה לב כמו בשאול הפרוע . אלאונורה לב סופרת שכותבת עברית ,ישראלית מאז ילדותה ,נולדה בפולין והגיעה לכאן כשהיתה ילדה קטנה "מן הפולנים ,האשכנזים של האשכנזים " שיצאה אל אור העולם האשכנזי כשראתה שרבוט בתחנת אוטובוס ברמת גן הקורא "מוות לאשכנזים" והיא הוסיפה בנעילת הכנס שלא היתה רוצה שלא אשכנזים יהיו בין אלה שתתן בידם שיכתיבו את הנהגת מדינתנו למרות דמוקרטיותנו וחשבתי שפתאום אני נמצא "ברומן הזול האשכנזי שלה" . ושוב היא הסתמכה על ציטטת צ'יטוט המופנה לאשכנזים מן האינטרנט .הציטטה קשה ובלתי נסבלת,משמיצה , מופרעת ,זולה, מעליבה ומתריסה לשקר וכזב שכל ישראלי בר דעת ולא חשוב מה מוצאו היה מוקיעה .היא נכתבה ללא שם ומי יכול היה להיות ? מזרחי ,ערבי , אינטרסנטי , הופך בהפוך על הפוך ... אז איך אקרא לסופרת שאהבתי ושהערכתי ופתאום היא בשבילי סופרת הזויה שבטויה "אני מתנגדת לתפיסה מהותית" כבש אותי אך ברור לי היום שאולי כל שליפות הרהוריה בעיקר באות מן הבטן מן הבטן. לשאלתה הספרותית "איפה נמצא האקשן האמיתי" ואני רוצה לענות לה ,שזה לא באינטרנט ,כי האינטרנט יכול לשגע לא רק ברי דעת אלא גם עכברים ופילים. ולזכור שלא בציטוט עורבים אינטרנטי נחזיק את המדינה ושעלילה היא עלילה ביצירה אבל גם היא לא עלילה לשם בנית עלילה . ונשאלת השאלה האם היה ראוי להביאה למעמד זה ,למרות בקיאותה בנושא . נכון שהיא סופרת מבריקה עם פרסים שנחנת בעושר לשוני וברוב תנופה יצירתית ויודעת גם לשבות את קהל מאזיניה והפעם האשכנזי ,אבל דווקא היא האחרונה שסכמה את הכנס ,למרות שלאחר מכן היו הסתייגויות לדבריה ולאחר מכן תם הכנס . וחבל חבל כי הכנס היה לכל אורכו "נשמה טובה" לכולנו .
תגובות:
1.
Shosh , 16:07 29/2/2008:2.
שלמה שפירא , 16:11 29/2/2008:זה היה לאחר שהרצתה בסימפוזיון "האם קיימת מהות אשכנזית?היא דברה וכל האחרים דברו :אהרון מגד,נאוה סמל ואניטה שפירא ולאחר שאלות ותשובות של הקהל ופתאום בום,קוראת צ’יטוט מהאינטרנט נגד האשכנזים ,צ’יטוט מלוכלך מאד ולאחר ציטוטו אומרת בריש גליה את שאט נפשה מהכותב וקושרת את כל הלא אשכנזים בכך.וזה הדהים אותי ,כי יש מלבד ספרותה הכתובה יש פרק בטליויזיה החינוכית-חינוך- "בובה של חלום"על עם ישראל בארץ בנושא "אלאונורה וסמי מיכאל משוחחים על חוויות העקירה הלשונית כחוויה מרכזית שעיצבה את תודעתם האישית והאומנותית. " . אמרתה היתה אישית שבטאה את משאת נפשה ואין לי שום טענה נגדה ,אלא שנאמרה במקום ציבורי אקדמי ועלולה הכוונה להתנחל באי אלו עשבים שוטים שיקבלו את הנאמר כלשונו.
3.
גם מזרחית , 18:22 1/3/2008:הייתי בכנס ולא זכור לי שהיא אמרה בכלל משהו כמו שהיא לא היתה רוצה שלא אשכנזים יהיו כין אלה שתתן בידם שיכתיבו את הנהגת מדינתנו. זה נראה לי סילוף גמור של דבריה. היא הקריאה מאתר כהאניסטי וטוקבקים באינטרנט כדי להראות שהשנאה עוד לא עברה, השנאה חיה וקיימת. וחשוב לא לטמון את הראש בחול ולהילחם בה, מזרחים ואשכנזים ביחד.
4.
שלמה שפירא , 07:23 2/3/2008:5.
אלאונורה לב , 10:45 25/4/2008:6.
שלמה שפירא , 12:57 25/4/2008:אני באמת מעריך את אלאונורה לב ואת כתיבתה ,וחבל שנכנסו ראשינו בין שני הרים גדולים ,כי בכתבי את דברַי אלה לא רציתי לפגוע במישהו ,אבל לא סתם הגבתי לדברים ,ואם שנינו מגיבים ומעירים זה לזה ,זה סימן שאולי "נפלנו בין כוונות" וטוב שמעמידים דברים על דיוקם ובכל מקרה ייצא ההפסד בשׂכר שיבואו דעותינו החשובות מאד לאחר הליבון ומה גם שאת דעתה הבסיסית של אלאונורה לב אני מחזק ואני מוקיר , ובכל מקרה סליחתי לה קיימת .
שלמה שפירא
אנדריאס מאייר - הייקים - Die jeckes
תרגום מגרמנית: עדנה פישר, יורי הירשפלד
איורים: ארי רון
מוקדש לציון 75 שנים להיווסדה של נהריה (2010)
הספר נכתב בבדיחות-דעת ובהומור, תוך הדגש ל,הבדיחה הייקית"
בספר יש טקסט בגרמנית שבצדו התרגום לעברית.
"הייקים הינם תופעה זמנית, אשר תיעלם בעוד מספר שנים. אין תופעה נוספת אשר הביטוי "המוהיקנים האחרונים, קולע יותר לתאורה מאשר לייקים. חוברת זו תהיה להם כמצבת זיכרון. למרות גורלם, הקשה לעיתים, תציג אותם החוברת ברוח קלילה לדורות הבאים...
אופיין של בדיחות בכך שטמונה בהן נטייה להגזמה, ולכן חלק מהבדיחות ה'מוזרות' מוצגת כטיפשות. כאו רואה אור אסופה של בדיחות אותן ליקטתי במשך השנים והן מקבלות חיים חדשים עם איוריו של ארי רון. תוך כדי התרגום לעברית אבדו מספר דברים כי יש בדיחות שפשוט אינן ניתנות לתרגום..." אנדריאס מאייר
שלמה שפירא
ל'קרובים לצלחת' יש עדנה הדדית / "מאזנים" - גליון, מטבת-שבט תשע"ב, ינואר 2012
קראתי את "דבר העורכת" בגב החזית של החוברת וכתוב , בין השאר:
"...ומשהו על 'ישראל של פעם':, כך כינו את העיר רמלה בשנות הששים, אבל ליברפול הפכה 'ליברפול של העולם' והעיר רמלה הפכה לחצר האחורית של ישראל. אך מי שעוד זוכר את מועדון קליפסו ברמלה, מקום בו זמרים ויוצרים רבים שהפכו שם דבר, החלו את דרכם, יודע את ההחמצה, ואיך הפסדנו ליברפול משלנו. ברומן החדש 'קליפסו רמלה', שראה אור לאחרונה, אני מתחקה בגעגועים אחר האבדה מבעד לעלילה בדויה. ואולי אף מנסה להחזיר את רמלה של ימי המוסיקה והרוק'נרול לתודעה של שנות האלפיים."
וכאן הרגשתי החמצה, שהרי חפשתי שמישהו יכתוב על הספר שחיברה העורכת בתוך החוברת ולא מצאתי. לקוראים היקרים הוכנסה ידיעה אינפורמטיבית על ספרה של העורכת (שיצא לאור , לאחרונה) על ידי העורכת עצמה וכמובן דאג הפעם 'דוד מלמד' לציין את ספרה בספרים שהגיעו למערכת, דבר שאני לא זכיתי בזמנו מצד דוד מלמד לגבי הספר "הבוסתן", שמסרתי לו בזמנו. בכל זאת ל'קרובים לצלחת' יש עדנה הדדית!
17/02/2012
שלמה שפירא
לבישת מסכה / אם נלבש מסכות זמן רב מדי, יש סיכוי שבעצמנו נשכח מי אנחנו באמת
ג'. וינברג – סדנה לעיצוב האישיות – הוצאת "אור-עם", 1981
...זאת היא תופעה נפוצה ביותר. על מנת לשאת חן בעיני מישהו, אנחנו לובשים מין מסכה ומסתירים את עצמנו – את ה"אני" האמיתי שלנו. אנו מעמידים פנים שאנו מישהו אחר – פטפטנים או "ששים לעזור" או "נוטים לאמנות", או תומכים בנאמנות במפלגה פוליטית מסויימת. לפיכך, גם אם התגובה שאנו מעוררים היא טובה, איך נוכל להרגיש שמעריכים אותנו? אין ביכולתנו להרגיש זאת. איש אינו יודע את מהותנו האמיתית. ואם נלבש מסכות זמן רב מדי, יש סיכוי שבעצמנו נשכח מי אנחנו באמת...
שלמה שפירא
עזריאל קאופמן
זיקות והארות בשירתו של עזריאל קאופמן / כתב: יוסי מרק
"מאזנים" אב-אלול תשע"ב, אוגוסט 2012
"מילה חובקת מבט חובק מילה - זיקות והארות בשירתו של עזריאל קאופמן"
המלה רואה אתרים של אור, אתרים של חושך...
...הנופך הרליגיוזי האופף את שירתו, הנע בין הארה (enlightenment) לבין התעוררות
ומפוכחות (awakening)' שירה הנדמית לעיתים כעין תפילה קיומית הנובעת מתוך
רגש עמוק אל האדם ואל הבריאה, המשוורת את החסד והפליאה, וכן את אופק הכיליון והכמישה,
את הזמניות ואת האינסוף, מתיכה מראות בתוך ממדי זמן וזיכרון...
"...השיחים שירבבו ראשים דלוקים להאיר את הירוק שמתחתם"
21/08/2012 05:12
הערה: קטע זה פרסמתי בבלוג שלי ב- ישראבלוג באתר "וואלה" והיום האתר מונע לראות את מה שכתבתי
שלמה שפירא
יולי 2012 / שי בן יעיש - "נצור לשונך מרע" / על השפעת לשון הרע בתחום החברתי
"במדינה כה קטנה ושברירית, כשהמחלוקת הציבורית נמצאת בשעתה הגדולה...
בחרנו בנושא "נצור לשונך מרע"
מתוך הבנה כי מהירות החיים משפיעה על מהיאותה של הלשון,
ובתקווה ללמוד וללמד מלקחי העבר על חורבן הבית בשל שנאת חינם ".
21/08/2012 05:45
הערה : קטע זה פרסמתי בבלוג האישי שלי ב- ישראבלוג באתר "וואלה" ואיני יכול להיכנס לראותו!
