שלמה שפירא
מתכון ה- חְגִיגִי (חְרִירִי)
קונים אורז ושקדים טחונים
שׂמים כל אבקה בבד מעט מחורר כמו בד-גזה (שתי שכבות!) , למשל
צוררים ומכניסים את הצרורות למים וסוחטים ביד מספר פעמים
מתקבלים מֵי-שקדים-באורז ומי שאוהב מוסיף הֵל
ומרתיחים
כך מתקבל משקה החגיגי , שהיו נותנים ליולדת (בעיראק) ולאנשים בגמר צום .
ללישת השקדים שנשארה לאחר הסחיטה מוסיפים סוכר ונותנים לילדים.
ניחוחות בתשרי
תגובתו של אחי ראובן על "החגיגי"(חרירי) -
בעקבות קטע בבלוג בוואלה שכתבתי למחרת יום-כיפור ב- 29/9/2009 08:55
לשלמה אחי
אני לא מצליח לענות בבלוג אבל אני חייב להגיב
אני רוצה להודות לך על שנתת לי להיזכר בניחוחות תשרי מבית אימא .
ניחוחות שמלווים אותנו עוד מגלות בבל דרך העלייה במעברה ,בית הספר כחיילים ועד היום.
ניחוח הסדינים הלבנים שאימא כל כך טרחה לרקום ולפרוס בראש השנה ובחגים .
ניחוח התְבִית שהיה מתבשל על הפתילייה .
ניחוח הביצה ,החצילים המטוגנים,וה- ערוק (הקציצות המטוגנות ) של שבת (היום קוראים לזה סביח) .
ניחוח החרירי של מוצאי יום כיפור. *
ניחוח גרגרי הרימונים המקולפים אדומים ומבהיקים וקוראים לך לזלול אותם .
ניחוח המיץ שאימא דאגה להביא לבית הכנסת מידי יום כיפור ,ניחוח שבישר לכל הקהילה שהנה באה ה"גאולה " של משפחת גורג'י .
ניחוחות הסכך ,ענפי התמר ,לבניית הסוכה .
ניחוחות ארבעת המינים שהתנוססו על מפות רקומות וארבעת המינים בתפארתם .
ניחוח הסוכה שהייתה לתפארת השכונה .
ניחוח הנרות שדלקו בליל הושענא רבה והאירו את הסוכה בשלל אורות .
ניחוח ה "שבחות" ,סוכה ולולב,אל אליהו ,
יש את הזיכרונות , יש את המנגינות שמידי פעם מתנגנים חרש ויש את הגעגועים לניחוחות תשרי וליקרים לנו שאינם עמנו .
שלך
אחיך ראובן
יום רביעי, 30 בספטמבר ב- 22:46, 2009
*
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!