שלמה שפירא: "יהודה ופיניקיה בתקופה הסלבקית – מחקר היסטורי משווה / הרצאה בזמן חלוקת מילגת מחקר לדוקטורט על שם פנחס ושיינדיל ולד ז"ל ל- ענבל גולדשטיין-שפירא

הענקת מילגות ופרסים 2010 למצטיינים בעבודות גמר ועבודות מחקר בהיסטוריה והענקת 'פרס שזר לחקר תולדות ישראל' לשנת תש"ע באזכרה השנתית לציון שלושים ושש שנים לפטירתו של שניאור זלמן שזר ז"ל האירוע התקיים ב"מרכז זלמן שזר" בתלפיות, ירושלים ביום שלישי, 5.10.2010 ועדת השופטים:  פרופ' ישראל יובל, פרופ' מוטי זלקין, פרופ' מרגלית שילה, מר צבי יקותיאל (לפני חלוקת כל פרס ומילגה שמענו את נימוקי ועדת השופטים לזוכים) הנחה: מר צבי יקותיאל, מנכ"ל מרכז זלמן שזר דברים: מר אפרים הלוי, יו"ר הוועד המנהל של מרכז זלמן שזר קטעי נגינה: רותי איצקוביץ אביא כאן כדוגמא את דברי החוקרת ענבל גולדשטיין-שפירא בנושא חשוב ומרתק: "יהודה ופיניקיה בתקופה הסלבקית – מחקר היסטורי משווה" חלוקת 'פרס שזר' לשמונה תלמידים על עבודות גמר מצטיינות : הדר אלבוחר, רות אפלבוים, נגה בן ארצי, שירה טליתמן, טל כהן, יסמין קרמר, סער רוזנבאום, יואב רותם (יסמין קרמר דברה על עבודת הגמר שלה כנציגה מן התלמידים) חלוקת 'פרס החברה ההיסטורית הישראלית' לחמשה תלמידים על עבודות גמר מצטיינות : דן לימונצ'יק, תמר לנדאו, נתנאל שמחה נחשון, דניאלה קוגן, טל שטיקר (תמר לנדאו דברה על עבודת הגמר שלה כנציגה מן התלמידים)  חלוקת מילגת מחקר לדוקטורט על שם פרופ' יעקב כץ ז"ל ל- אביטל דוידוביץ'-אשד מאוניברסיטת תל אביב חלוקת מילגת מחקר לדוקטורט על שם פנחס ושיינדיל ולד ז"ל ל- ענבל גולדשטיין-שפירא מאוניברסיטת חיפה חלוקת מילגת מחקר לדוקטורט, מילגת הפרופ' אריה גרטנר ל- נתי קנטורוביץ' מאוניברסיטת תל אביב (כל הדוקטורנטים הציגו קווים ומטרות עבודה למחקריהם) הענקת 'פרס שזר לחקר תולדות ישראל' לשנת תש"ע לפרופ' שמואל פיינר על ספרו "שורשי החילון" (פרופ' פיינר הרצה ארוכות על עבודותיו ועל ספריו) אביא כאן את דברי החוקרת ענבל גולדשטיין-שפירא על מחקרה בנושא :  "יהודה ופיניקיה בתקופה הסלבקית – מחקר היסטורי משווה"  ערב טוב לכולם ושנה טובה, תודה רבה לכם, אני רוצה להודות לחבר ועדת השופטים לפרס שזר על שהחלטתם להאמין בי ולהעניק לי מלגה זו, ואני מקווה שהמחקר שלי יעמוד בציפיות ואוכיח את עצמי ראויה לכבוד. כן תודה לשני המנחים שלי, פרופ' ישראל שצמן מהאוניברסיטה העברית ופרופ' גדעון פוקס מאוניברסיטת חיפה, על ההכוונה שמאפשרת לי לשמור על מחקר איכותי ברמה גבוהה. נתבקשתי לספר במספר מילים על מחקרי. שם העבודה – "יהודה ופיניקיה בתקופה הסלבקית – מחקר היסטורי משווה". תחום העניין שלי הוא יהודה בתקופת הבית השני, ובפרט – התקופה ההלניסטית, תקופת שלטון בית סלבקוס ובית חשמונאי. בתזה שלי אני מתמקדת בתהליכים הפוליטיים שהתרחשו ביהודה בהנהגת החשמונאים, ובעיקר – בתהליך שחרורה של יהודה החשמונאית מהשלטון הסלבקי והפיכתה לאוטונומית. על מנת להעמיק את הידע שלי בתקופה זו ולצורך חידוד הבנתי בפוליטיקה החשמונאית, החלטתי לצאת מראיית המבט המקומית–נקודתית ולבדוק את המתרחש אצל הפיניקים – עם שכן וקרוב ליהודים בתרבותו ובשפתו. תחת שלטון בית סלבקוס חוו הערים הפיניקיות תהליכים פוליטיים שהיו מאוד דומים לתהליכים שהתרחשו ביהודה החשמונאית, באופן שהפכו מעם התלוי פוליטית בשלטון הסלבקי לעם אוטונומי ועצמאי. ביהודה החשמונאית ובפיניקיה התרחש תהליך ההשתחררות מהשלטון הסלבקי בד בבד לאימוץ דפוסים פוליטיים המאפיינים את העולם ההלניסטי. באמצעות דפוסים אלה, לדעתי, הושגה האוטונומיה השלטונית בשני המקומות. מחקר זה הוא מחקר משווה. ההיסטוריה המשווה מבקשת להעמיק את הידע שלנו בתחום מסוים על ידי בחינת הדומה והשונה בין שתיים או יותר ישויות כמו מדינות, מוסדות, גופים, חברות, תרבויות, באופן שהתמקדות פרטנית נקודתית לרוב אינה מאפשרת לנו. ההשוואה של יהודה החשמונאית עם פיניקיה ההלניסטית תעמיק את הבנתנו בתהליך השגת האוטונומיה ביהודה, תהליך אשר את סיבותיו מחפשים החוקרים, לרוב, בתוך היהדות וחוקיה, ברגשי הלאומיות המקומית המתעוררת ובמאבקי פנים קשים. בחינת הדומה והשונה בין שתי ישויות פוליטיות כמו יהודה ופיניקיה, תעניק לנו נקודת מבט רחבה יותר, רעננה יותר ומאתגרת יותר על שתיהן יחד ועל כל אחת לחוד, כך שבכל הנוגע לחבל ארץ יהודה יוצא מחקר זה מנקודת הנחה שהכוחות המניעים את יהודה החשמונאית בדרכה לאוטונומיה הנם לא רק כוחות פנימיים, אלא גם, ובעיקר, כוחות חיצוניים – השואבים והמושפעים מהמרחב הפוליטי הסובב. מתן תשומת לב להשפעה הרבה שהייתה למרחב ההלניסטי הסלבקי על הפוליטיקה החשמונאית מחייבת אותי להתבונן על חבל ארץ יהודה ממעוף הציפור פנימה ולשם כך אני מחפשת תהליכים דומים בפיניקיה שהיא, כאמור, עם שכן, קרוב בזמן ובמרחב, עם שחווה תהליכים זהים ואשר גם עליו העולם ההלניסטי והסלבקי השפיעו רבות. המחקר המשווה מבקש, בין השאר, לענות על שאלות שאין להן מענה במקורות או שהמקורות אינם נוגעים בהן. בעיית מיעוט המקורות העוסקים ביהודה החשמונאית מעודדת אותי להרחיק אל עבר מחוזות אחרים על מנת שאלה יאפשרו לי לענות על השאלות שעליהן עד כה לא מצאתי תשובה הולמת. אני מקווה שמסקנות ההשוואה בין יהודה ופיניקיה יעמיקו את הידע שלנו על אודות יהודה החשמונאית, התפחתותה, התרחבותה והתנהלותה ויחדדו לנו את ההבנה שחבל ארץ זה לא היה מנותק כלל מהמרחב הפוליטי הסובב אותו. להיפך – הוא פעל בתוכו, השפיע עליו והושפע ממנו רבות. שוב תודה רבה על הכבוד וערב טוב לכולם.

תשובההעברה