שלמה שפירא
על 'יהודים ערבים' - ההרגשה שלי שהדיאלוג היהודי-ערבי המוצע, הוא דיאלוג בשיח חרשים
סייד קשוע כותב ב"הארץ" - מוסר שקיבל בטעות הזמנה לכנס של סופרים "עיראקים" כשהוא בעצמו ערבי ישראלי.
כנראה, שקיבל את ההזמנה מ"עיראקים" הקוראים לעצמם "יהודים ערבים" .
נשאלת השאלה, האם קשוע הרגיש בכנס כ"בן בית"?
או שכמו ה- 'יהודים ערבים' המתעוררים, רואה עצמו מהזווית הערבית שלו כ'ערבי יהודי' - נקודה מעניינת שכדאי לברר. ובכל זאת, הייתי רוצה שמישהו יקום ויצביע קודם-כל על "פלוריזם בין-ערבי" ואחר כך על פלוריזם "יהודי-ערבי" או 'ערבי יהודי'.
הייתי מבקש שמישהו יקום ויצביע על אווירה של "המלחה" בינינו, במובן ה- "נתמאלח" אצל יוצאי יהודי בגדד. הכוונה ב"נתמאלח" - ששני פוגשים-מתקרבים מוכנים להמיס אפילו את המלח שביניהם בשביל קבלת משהו "כימי", כך שמתקבלת אותה כימיה מתפתחת הנדרשת ביניהם. כל הסיפור בהמלחה הוא מיתוס מיתוס מיתוס, מתדיינים מתדיינים מתדיינים ומציאות של המלחה אין. גם משהו שמזכיר איזו שהיא סימביוזה ואין.
יש המדברים על גשרים תרבותיים-CULTURE וידוע שגשר תרבותי בין יהודים-ערבים יכול להיות מושפע במהותו בצורה חזקה מאד, לא כגשר יהודי-ערבי אלא כ- יהודי-מוסלמי, כי המוסלמים היום הם שמכתיבים את הצד הערבי הדומיננטי המכתיב.
נשאלת השאלה: היש רצון לפתח גשרי "מיסנג'ר" בינינו לבין עצמנו קודם כל ולאחר מכן, בינינו לבין אחרים?
מתקיימים הרבה התקרבויות ומיסנג'רים פשוטים, אך בסופם אין המשך. נוצרות נקודות מגע, פה ושם, אך ל- קרן-האור שלמה כמעט ולא מורגשת.
לגבי הקשר ה- יהודי-יהודי , האם אפשר לשבור "דיכוטומיה"
בין יהודים-יהודים (כמו , למשל אשכנזים –יהודים ערבים ) למען המשהו שאליו חותרים ה- יהודים-ערבים להשגת שופר לתפיסתם? הצמד - יהודים-ערבים - כל כך בעייתי - ולא ברור דיו האם הוא יהיה רק על הנייר כאפיזודה חולפת?
ההרגשה שלי שהדיאלוג היהודי-ערבי הוא דיאלוג בשיח חרשים.
בנושא הזה איני מבקש להרפות ידיו של איש. איני פוסל שום רעיון שום צעד להתקרבות בין-תרבותית בין-חברתית. אך אני מרגיש שאנחנו ב"תערובת" ונישאר בתערובת ולא לקראת "תרכובת".
אז איך נגיע לאותה המלחה ו"נתמאלח"?
קשה לצפות לאיזו שהיא "סינתיזה" שתבוא לעזרתנו.
26/5/2011
אותו קטע שהכנסתי בבלוג הישן שלי בוואלה והרי ניסוחו:ערכתי אחרת בבלוגי החדש:
השבמחקשלמה שפירא
יהודים ערבים-על המלחה ביניהם
על המלחה ,סמביוזה , מיסנג'רים תרבותיים , תערובת וסינתיזה והומוריסטה בהקשר "יהודים ערבים"
קבלתי איימל
מ-שמואל מורה ב-26/07/09 12:22 שאותו ציינתי בבלוג ב-
27/7/2009 09:06 ובו כתוב :
" ... בכנס הבינלאומי באוניברסיטת קמברידג' שדן בנושא "יהודים נושאי תרבות ערבים" (of (Arab culture jews
ולא "יהודים ערבים" כפי שקוראים לעצמם אי אלו שמתרפסים להם."
ידידתי אריקה הביאה לתשומת לבי את העובדה שסייד קשוע הכותב ב"הארץ" (בדרך כלל מאמרים בנימה הומוריסטית)ו-
(נזכור את המושג- הומוריסטה) טוען שקיבל בטעות הזמנה לכנס של סופרים "עיראקים" כשהוא בעצמו ערבי ישראלי
וכנראה שקיבל את ההזמנה מ"עיראקים" הקוראים לעצמם "יהודים ערבים" .
וזאת התרשמותה של ידידתי מהכתבה !
ונשאלת שאלה על ידי , האם קשוע הרגיש בכנס כ"בן בית" ?
או שכמו ה'יהודים ערבים' רואה עצמו מהזווית שלו הערבית כ'ערבי יהודי', נקודה מעניינת שכדאי לברר.
ובכל זאת, הייתי רוצה שמישהו יקום ויצביע על "פלוריזם בין-ערבי" ואחר כך על
הפלוריזם הבין "יהודי-ערבי" או ה'ערבי יהודי' . (ראה כתבתי מ- 4/12/08 09:52)
שנית הייתי מבקש שמישהו יקום ויצביע על אוירה של "המלחה" . אומרים אצל היהודים הבאגדדים "נתמאלח" .
הכוונה , ששני פוגשים-מתקרבים מוכנים להמיס קצת מלח בשביל קבלת משהו "כימי" טעים יותר ביניהם,
ובכל זאת בהתמוססות המלח ,במקרה הזה, דרושים מים חיים מים מהלכים ,
אך שאיבת המים ברוב הנסיונות עד כה הם מים בכברה והכימיה כלל לא עובדת . בסך הכל מרכאות ו"ענין" פיזיקלי
חולף עם התאדות המים . (ראה כתבתי: 13/11/08 11:28)
וכמו שאמרתי :
" מיתוס מיתוס מיתוס ...
מתדיינים מתדיינים מתדיינים ...
מציאות מציאות מציאות ... "
ואפילו "סמביוזה מיקרו-ביולוגית" אין . (ראה כתבתי : 15/6/09 00:36) .
כתבתי על הצעירים הערבים שמצדם אפילו ה"סמביוזה" לא באה בחשבון
(ראה: 7/6/2008 11:21) .
ושלישית מדברים על גשרים תרבותיים- - CULTURE וידוע שהגשר התרבותי
החשוב בין יהודים-ערבים מושפע במהותו בצורה חזקה מאד היום כי הופך יותר ויותר
גשר יהודים-מוסלמים . ( ראה כתבתי : "הגשר בין יהדות ואיסלאם קיים
רק בתיאוריה 8/9/06 14:06 ) ועוד (ראה כתבתי : הגשר התרבותי בינינו לבין
ערביי ישראל והפלשתינים 11/3/08 22:08 ) .
היש רצון לפתח גשרי "מיסנג'ר" בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין אחרים ? נעשים
הרבה התקרבויות ומיסנג'רים פשוטים שבסופם אין המשך .
(ראה : 23/4/08 15:51) .
אני בטוח שאני (וגם מר יהודה אסיא עם רצונו הטוב השופע) מרגיש כמוני שלפחות
בדו-קיום בינינו לבין הערבים עם המסר "אדם לאדם אדם" ועם נקודות מוצא כמו
סובלנות , הבנה וכבוד הדדי שהדרך ארוכה , כמעט ללא מוצא , כי בקווי המגע
הקו הישר שהוא אוסף כל הנקודות החשובות הופך מנוקד ומנוקד עם הרבה קטעים שונים
וגם משונים ולך תצא בקרן אור אחת מאחת הנקודות .
(ראה :16/2/08 15:14) .
ורביעית – הקשר היהודי-יהודי , האם אפשר לשבור "דיכוטומיה"
בין יהודים יהודים (כמו , למשל אשכנזים –יהודים ערבים ) בשביל צמד
כל כך בעייתי ולא ברור – הצמד "יהודי ערבי" . זה יהיה רק על הנייר והכל
(אתם תגידו את המילה !) . (ראה : 27/1/2009 00:37) .
כתבתי על הדיאלוג היהודי-ערבי שכניתי אותו "הדיאלוג כשיח חרשים ,
כשיח-משוררים) (ראה: 31/3/08 07:59) . דברתי על יהודים-ערבים יותר מפעמיים
(הצופה 7/10/2003 , 4/6/2008 08:01 , ועוד) .
בנושא הזה איני מבקש להרפות את ידיו של איש . איני פוסל שום רעיון ושום
צעד בשביל התקרבות . אך אני מרגיש שאנחנו ב"תערובת" ולא לקראת "תרכובת" .
וקשה לצפות מאיזו "סינתיזה" יבוא עזרנו ?
26.05.2011
*******
ראה גם קטע מיום:
ללא שם , 09:17 26/5/2011:
ראה קטע בבלוג מיום 27/7/2009 17:11