שלמה שפירא
נסיך בפארק רעננה
פארק ברעננה
אגם לברבורים
אני ניגש לשפת האגם
ברבורים שטים אלי
גם דוגית שטה לעברי
מרגיש שאני הופך להיות נסיך
כל כך רציתי שארגיש נסיך פעם אחת בחיי
גם אז הייתי לבד.
8.02.2021
שלום רב, שמי שלמה שפירא. אני משורר, ותוכלו למצוא בבלוג שירים שלי ,כתבות שלי...
שלמה שפירא
נסיך בפארק רעננה
פארק ברעננה
אגם לברבורים
אני ניגש לשפת האגם
ברבורים שטים אלי
גם דוגית שטה לעברי
מרגיש שאני הופך להיות נסיך
כל כך רציתי שארגיש נסיך פעם אחת בחיי
גם אז הייתי לבד.
8.02.2021
שלמה שפירא
הולדתו של קשר
והייתי שר לה כציפור השדה
מרגב לרגב אחרי שובבותה
לבקש חיבוק ונשיקה
אולי תסכים
שגם אני אדגור לחמם הולדתו של קשר.
7.02.2021
שלמה שפירא
את אפרודיטה כפל כפליים יפה מאפרודיטה
את אפרודיטה כפל כפליים יפה מאפרודיטה
שילוב יופי עם שכל
ברבורה בברבור עוז יופייך
חכמה, בך שום של שכל
משק כנפייך עוז רוח בשבח שירה הללויה
קולעת בול בכל דבר כחייל מגן על מורשתו.
ואני ברווז צולע מעריך אותך
כמה וכמה ומכופל שבחך
להלל לשבח.
8.02.2021
שלמה שפירא
שושנה זאבי - "רבדים תרבותיים וחברתיים ברומן ובאופרה "מסע אל תום האלף"
רומן - א.ב.יהושע , אופרה - יוסף ברדנשווילי
האמת שנושא " הליברטות " (ליבריות) – (ליברית=ליברטו - כל המלים המושרות והמושמעות ביצירה מוזיקלית ווקאלית בימתית ) נגע בי בנקודה חדשה בתחילת יצירתי הספרותית.
ב-1988 קראתי את "טיול", ספר שירים לישראל אליעז ואהבתי אותו והחלטתי לכתוב עליו
(כתב : שפירא, שלמה. זמן של ימי אור. אפיריון, גל' 12 (1988/1989), עמ' 52. ) ותוך כדי שבדקתי את יצירותיו הקודמות גליתי שהוא לא רק משורר אלא גם סופר ומחזאי שכתב גם ליבריות לאופרה למוסיקת יוסף טל וכך פיתחתי סקרנות לגשר התרבותי-אמנותי הזה. יותר ויותר יוצרים ישראלים מאמצים את אוניית "הליברטו" כדי להשמיע השקתן באופרות ישראליות כמו הליברית לילדים של דן אלמגור לאופרתו "מקס ומוריץ" של גיל שוחט והליברית העמוקה המרטיטה המצחיקה של א.ב. יהושע "המסע אל תום האלף" לאותה אופרה
ליוסף ברדנשווילי .
ב"כנס מותר 17" שנכחתי בו , שהתקיים בפקולטה לאמנויות באוניברסיטת תל-אביב (12.2.08 – 13.2.08 ) הרצתה ד"ר שושנה זאבי (דוקטורט בספרות!) בנושא "רבדים תרבותיים וחברתיים ברומן ובאופרה "מסע אל תום האלף" . בהרצאתה היא מדגישה שהאופרה הזו סימבוליסטית שמביטה על ההווה מבעד מבט היסטורי.
האנייה הליברטית של א.ב.יהושע היא אוניית מסע נועזת ומיוחדת שמטלטלת ועושה דרכה באוקיינוס לנהר הסיפור בדיאלוג חברתי-תרבותי-אמנותי בפילוסופיה עמוקה. היא עושה מסע מתוך האלף הראשון אל סופו של האלף השני ומחברה מגשר בין כפילות השם ועכשיו כמו ב "כפילות" הרבגונית בטקסט הליברטו ונשאלת השאלה הנוקבת, האם מה שהיה אז, כן עתה?
מלחין האופרה יוסף ברנדשווילי שכידוע הוא לא הלבריתן, נולד ב"גיאורגיה" ועלה לארץ קצת יותר מעשר שנים ובשבילו חשוב "המסע" והוא אומר "העיקר הוא המסע" ולמרות שהוא מתכתב עם סביבתו הישראלית בעברית באותיות לטיניות, הרי שהטקסטים באופרה נשמעים בעברית בנגינה ישראלית מדוברת.
שני יזמים אלה שיתפו יצירה יחדיו וכל אחד מתחומו. שניהם עוסקים, בין השאר, בגורל העם היהודי . א.ב.יהושע כיוון לתרבות הישראלית יותר מברדנשווילי שהרחיב את היריעה לגורל העם היהודי בכלל כי שם יש יותר גיוון תרבותי. נושא זה יש לדון בו ברצינות רבה כי נדמה לנו שהתרבות הישראלית היא מלאת סתירות ויעידו כמה הרצאות ששמעתי בכנס . מהאופרה של ברנדשווילי מגיעים למסקנה שניגודים תרבותיים קיימים מאז ימים ימימה ועל כן זה הופך את התרבות היהודית למעניינת יותר. ומן התמליל אל המוזיקה ומן התמליל המוזיקלי הזה הועשרה ארצנו בעוד יצירה סיפורית תרבותית אמנותית בידורית חשובה שכדאי וחשוב לחוקרה וזאת עושה דר' שושנה זאבי בחן רב.
24.02.2008
שלמה שפירא
רוצי רוחי בשדה
בימי חורפי חרבה נפשי
חוט לחוט טווה שוב רשת
את נשמתי שמרתי בך אלוהי ובכם אהובי וידידי
כך חדשתי כנשר את נפשי המפורקת העצובה
רוצי רוחי בשדה.
7.02.2021
שלמה שפירא
לו עכשיו הייתה הפריחה שבלב
כפריחת פרחי השדה
כפריחת הכלניות
שמחה
אושר
7.02.2021
שלמה שפירא
התפללתי בשולי בגדיה לחמאה ודבש
בשכבות בגדים שהיא לבשה
איך היא נראתה מבחוץ
איך היא נראתה מבפנים
לב הוא עיניים מבעד לבגדים
לב הוא פה הידד לחמודות
פניה יפות ומאירות
רגליה רגלי איילה
בטנה צבית-חן לבנה
גופה אשת-חיל בהדר הדרו
לו גם תשימני כחותם על לבה.
20.04.2008
שלמה שפירא
קיץ ירושלמי 2007 / דו-שיח עם שירלי גנאור - ציירת ירושלמית שעבודותיה בצבעי מים וציוריה מרהיבים
השיר מוקדש ל- שירלי
*
אלת שיר גלרי בסמטאות היופי בימין משה
היא מכירה כל שיח
מבטי פרח, שפתי שיח, רחשי לב בטבע הירושלמי
נופים למעלה נופים למטה נופים בהדר עין אל עין צופייה
את הערבה הססגונית בחרוזי מדרון ההר היא מציירת
על גבשושיות אבן ירושלמית
דממת קודש צבעונית פורצת מגלילי ידיה.
**
היא זו
המציירת קשתות בוגנוילאה צבעונית קוצנית
שכל כך מרהיבים ומושכים בסמטה מדרונית
לוקחת
מכחול ורוד מוורד הוורד
מכחול סגול מסגול הסיגליות
צבע ועוד צבע מקווי אור רוטטים
מורחת מעיינות חמאה של פרחים מן הארץ עד השמים
ממיסה כל קוץ ודרדר למשי מהודר על גב סוס
דוהרת במלאכתה היפה המשובחה
עד להדרת השקיעה.
תמונת נפש אמתית ציירה באהבת חיי.
29.12.2007
שלמה שפירא
"בגדד אתמול" ל- ששון סומך - נוסטלגיה אינטראקצית "חדשנית"
קראתי את ספרו של ששון סומך "בגדד אתמול" ואין אני בא לסקור את תוכנו , היו רבים שעשו זאת, רק להעיר הערות שישפכו יותר אור על הספר. אני בטוח שסומך לא היה כותב את הספר בצעירותו או בבגרותו וגיל השבעים התאים לכך. הספר מוגדר כספר "אוטוביוגרפי" ופורסם בעברית ותורגם לעוד מספר שפות . יש הטוענים שהספר התמקד בשכבת אוכלוסייה – במעמד הבינוני גבוה , אבל טענה זו לא חשובה לעצם כתיבת הספר . זהו ספר זיכרונות אישיים ,מעולה, שובה לב,
יש כאן תפיסת עולם "סומך-ית" שמטרתה
לעצב הסתכלות משפחתית-קהילתית-חברתית-סוציולוגית
חוקרים ויוצרים כמוהו אינם כותבים מנקודת ראות נוסטלגית. ששון סומך לא קרא לספר "ספר על יהודי באב-אשרקי בבגדד" אלא ספר על יהודי עיראק בבגדד. הרבה מאד פעמים שמעתי את סומך מרצה ומדבר והרבה פעמים אני שומע מפיו "הרשיתי לעצמי" או "אני מרשה לעצמי", כי לפני שסומך אומר או כותב ,הוא שוקל את מילותיו ואמירותיו בקפידה רבה ב- "בתי הקטנה". אצלו כל דבר "שאלה של מהות" ולא רק "שאלה של לבוש" . הדינמיקה והאינטראקציה חשובות אצלו מאד . הרבה פעמים שמעתי את סומך אומר בראשית דבריו כך: " ... יש כאלה הקושרים לעבר, ואני רוצה לקשור להווה ולעתיד".
הוכחה לכך מצאתי אצלי בתיעוד אישי :
בסוף שנת 1987 סיימתי להכין את טיוטת ספרי "אררט" ובאתי לסומך ובקשתי שיקרא אותו וכעבור מספר ימים נפגשתי עמו בחדר עבודתו באוניברסיטת תל-אביב , ואומר לי קראתי את מה שמסרת לי ואני מציע לך להגיש את החומר להוצאת "הקיבוץ המאוחד" והוא שולף עט ונייר וכותב:
10/1/1988
לכ' הוצאת הקיבוץ המאוחד ת"א
שלום רב ,
עיינתי בקובץ שיריו המתוכנן של מר שלמה שפירא , והריני ממליץ בלב שלם על הוצאתו לאור. שיריו של שלמה טובים ומביאים אתם ייחוד אישי וחוויה המעוגנת בשורשיו הבגדאדיים, וכן התבגרותו בא"י. אשמח לראות את הספר "אררט" בהוצאתכם . חתימה- ש. סומך
הבאתי את ההמלצה משתי סיבות :
האחת -
לפני הוצאת ספרי אררט לאור, כל השירים בספר פורסמו בבמות ספרותיות וכל פרסום של שיר הייתי שולח לסומך. סומך הכיר את השירים ובכל זאת לקח לו יותר משבוע לעיין בטיוטה ורק אז הרשה לעצמו לכתוב את אשר כתב,
השנייה – תמצאו כאן את קשירת העבר עם ההווה והעתיד .
השלישית – כמה אהב ואוהב סומך את "ה"חדשנות" ואת ה"חדשנים"!
תמיד הרגשתי שרוצה לומר לי "אל תקפא על שמרייך, המשך הלאה ונסה עוד את כוחך".
לתת את פרס "אמת" (2008) לסומך ומיד!
לתת פרס לאיש הנכון בזמן הנכון ולמטרה הנכונה!
סומך - איןכמוהו בגישות פלוריסטיות-סמביונטיות להביא לנו "אוצרות" טובים חבויים וגם גלויים חדשניים.
אצלו "אין מסיבה למסיבה" אלא יש "מסיבה טובה למסיבה" .
בכינוס אחד מכינוסיה של ח"כ לשעבר , נוזהת קצב, שמעתי מישהו אומר לשני "אני מספר לך עכשיו בדיוק כמו שהיה בבגדד" וכוונתו לדברים שהתרחשו לפני כשבעים שנה בבגדד.
סומך יספר כשבדבריו יהיה משהו עם קשר לעבר עם ובהקשר ובהשלכה להווה ולעתיד.
אולי זה סוג של סינון!?
במודע - מוסיף סומך את המילה "אתמול" לשם ספרו - מילה שמדגישה ורומזת על ההווה והעתיד. ללכת הנה והנה זאת מעלה של חוקר טוב ויוצר טוב .
16.08.2008
שלמה שפירא
הציור הראשון שלי - אולי - היה בנוסח הציור של נחום גוטמן
בבית ספר עממי - כיתה ח' בבית-ספר ברנר בהרצליה - היו לנו שעה אחת בשבוע לציור ושעה אחת למוזיקה.
ציזר היה המורה למוזיקה, ניגן אקורדיון, כל חברי לכיתה עשו ממנו קרקס בשיעור, אני ניסיתי גם בקרקס לשיר במקהלה מצומצמת ולעזור לו.
את שם המורה לציור אינני זוכר, הוא היה צייר אמתי, כל חברי לכיתה ציירו בשקט והראו ציוריהם למורה.
(בעיראק היה בבית ספר שיעור מלאכה לבנים ועד כמה שאני זוכר לא היה שיעור ציור).
והנה- סלמן-שלמה עולה מעיראק מחליט לצייר ציור - את שדרת ח"ן בהרצליה.
אני מביא את הציור הראשון שציירתי בחיי למורה, המורה מסתכל ומסתכל ומבקש הקשבה מכל תלמידי הכיתה
מראה את הציור לתלמידים ומסביר כחמש דקות.
לא הבנתי אז מה כוונותיו.
בקמפוס אוניברסיטת תל-אביב באבו כביר, בשנות הששים חמי גוטמן, שהוא בנו של הצייר נחום גוטמן. אז לא ידעתי עד כמה מוכר וחשוב נחום גוטמן, שבנו - חמי - היה מדריך במעבדה לביוכימיה. מאחר ולא היו מספיק מעבדות, עובדי המעבדה לפיזיולוגיה של הצמח בה עבדתי ועובדי המעבדה לביוכימיה בה חמי עבד, משנסים כוחות מהירים כדי להחליף צרכי מעבדה באותה מעבדה ולהכין את המעבדות לתלמידים לפי היעד המוכתב.
כך הכרתי מקרוב את ידידי חמי גוטמן שצמח לפרופסור לביוכימיה והייתה לו מעבדה רצינית בבניין "שרמן" באוניברסיטת תל-אביב ברמת אביב.
לימים, אני מביא עותק מספר שירי הראשון למורי וידידי חמי גוטמן, בנו של הצייר נחום גוטמן, עומדים ומדברים וגם מזמין אותי לשבת ואני שוב מבחין בכמה מציוריו של אביו מתנוססים על הקיר במעבדתו. אז כבר ידעתי מה הייחוד בציורי אביו ובפעם הראשונה הציורים של אביו היו ממש מול עיני. אז נזכרתי במורה לציור שלי בבית ספר עממי, אולי ולמה, כנראה, התלהב, אולי היה מתלמידיו של נחום גוטמן.
6.02.2021
שלמה שפירא
לשתות קפה בבוקר
בוקר טוב בוקר שבת
פרפר שולח לבבות אלייך
דבש שבך געגוע שבי
מחכה מחכה אולי אולי תבואי
לשתות קפה של שבת עמי
אני חושב שאין סיכוי
מקטין את האשמה על הקורונה
אבל זה תלוי בעיקר באישה אם היא רוצה.
6.02.2021
שלמה שפירא
יש אריה בלב האנשים
יש אריה בלב האנשים
שמזנק ללטף אהובים
הנשים רוצות אבל פוחדות
הגברים שולחים תעוזתם על פני מים סוערים.
בחיים - הפחד הוא
שהחיים בהמשך או אמיצים או מתכרבלים בקרן זווית
מפחד אהבת הלביאה לאריה או מפחד אהבת האריה ללביאה.
פחד אהבת הלביאה לאריה אותי הפחיד יותר.
6.02.2021