יום שישי, 30 בינואר 2026

שלמה שפירא: דרבוקה

שלמה שפירא

דרבוקה

לאט לאט - יאוואש יאוואש !
לשים רגל על רגל בישיבה - אסור - מבחינת בורא עולם לא ישבתי כך אף פעם בבית-הכנסת. גם הרפואה טוענת שזה לא בריא לשבת כך. 

מה חזק יותר - אהבה חזקה יותר או משפחה מורחבת חזקה יותר? במשך חיי - התחלפו על בשרי החזקות עד שאהבתי לאישתי-שבדרך קיבלה חוזקה בריבוע. 
גיסתי "א." נפטרה השבוע ת.נ.צ.ב.ה. עשתה את הכל כמו בסרטים הטורקיים בימינו, כדי שהמשפחה המורחבת תהיה ידה על העליונה ומאז הגיעו מים עד נפש - אינני יותר שלם, גם אינני יותר טוב מלב שבור.
ההנדסה עזרה לי - שני אחים ממשפחתי המורחבת - מהנדסים - והיו בשבילי כאחים לי 
הזכירו לי : קרש/שני קרשים/ שלושה קרשים הם קוו/זווית/משולש ועם שלושה קרשים נבנתה האנושות : אדם, חווה ונחש.

בחיים שלי רציתי לנגן בכינור, פסנתר...ולא הצלחתי כי הייתי במעברה ולאחר מכן הייתי צריך לגדל משפחה משלי. אפשרתי לכל ילד וילד ללמוד בכלי מוזיקלי ואני נשארתי עם ה- "דרבוקה" שתופפו בה אחרים. דרבוקה הייתה בשבילי - מקלט מורשת בתוף-זמר בחצאית מיני-שקספירית - צחק וצחק אדון נכבד / אדון הגורל.

במשפחה שלי-המורחבת-מאוד לא ידעו מה עובר עלי וכשראו אותי אמרו: "סלומי" (שלמה) מה שלומך...? מיד נזכרתי בבעלה של דודתי "תינה" שכינויו היה "חמראווי" בגלל שנולד עם פנים ורודות וכשהיה בא אלינו, היה בא עם הדרבוקה שלו וכולנו שרים שירי קודש להלל ולשבח בורא-עולם בבלוק שגרנו בו אחרי האוהל שבמעברה.

בליל בהיר כשהשקפתי לשמים ראיתי את "הכוכב הזוהר"/"כאוכב דורי" - כוכב שתפקידו להרחיק מעלינו כל צרה ועקתא - יגן עלינו ותצלח דרכנו בבואנו ובצאתנו. 

"דאר" פירושו : גר/חי/יושב/ מקנן/ משתכן/ משתקע/ מתיישב/ מתגורר   ובכל דור ודור = בכל דארא ודארא תבוא עזרה להתיישבות קבע בארצנו בשקט בשמחה ובששון.

בשנים קודמות כשהיה לי קצת זמן פנוי אהבתי ללכת לים, לסגור עיניים ולשמוע המיית הגלים. לא פעם הגעתי לאחר מכן למסעדת "דרבי-דג" בחוף המרינה בהרצליה. נזכרתי היום ששם במסעדה כששמעה המנהלת שיש למישהו יומ-הולדת באה עם עוד עובדים כשדרבוקה השמיעה  הלהוליה עם זיקוקין וכיבוד הגיע לשולחן החוגג על חשבון בעל-המסעדה.

דרבוקה דרבוקה - לא חשוב מתי ואיפה צמחת - מצרים, טורקיה, ארמניה - העיקר שאת קורה חשובה במוזיקה המזרחית.

יום ראשון, 25 בינואר 2026

שלמה שפירא: לוקח שנים להקים תזמורת עם מנצח טוב

שלמה שפירא

לוקח שנים להקים תזמורת עם מנצח טוב

לוקח שנים להקים תזמורת עם מנצח טוב. כל מושל מהלל ומשבח את זרעו ולאחר מכן משבח את תושבי ממשלתו. אך זה לא תמיד כך - בממשלת זדון - "עולתה תקפוץ פיה וכל הרשעה כעשן תכלה". כמה טוב שיש  "יום הכיפורים" שיש אור בקצה המנהרה, שצדיקים מתפללים ביראה וחסד, יראו וישמחו ואנשי ישרים יעלוזו...

הספק מטריף את הדעת במציאות, גם במוזיאוני השעווה בעולם שעדיין מככבים בהם מיוחסים וגדולים בשקט ולא בקמפיינים גם כאשר כולנו נותרנו על המדרכות ומפגינים שיהיה לנו מושל להלל ולשבח אותו.      נזכרתי במלך "כורש" - "שבחו ישתבח לאל עליון - שהשאה מוחמד רזה פהלאווי הזכיר את הצהרתו בשנות הששים במאה שעברה, שהיה ל- "כורש" שלטון חילוני באימפריה פרסית והיום השלטון בפרס חמינאי קיצוני ביותר להשמיד כל יהודי מעל פני האדמה, והיהודי נכפה וכפוף למלחמות אינספור... היצמח מתוכנו איזה נפוליון קטן ונמוך קומה ואינטרסים שיתעסק בסבלותינו הרבים בלי שמילתו תיכנס לאוזנו הימנית ותצא מאוזנו השמאלית. די די די דיינו !

בעוד מספר ימים בתחילת פברואר - ט"ו בשבט בפתח, השקדייה שמועדה לפרוח תאחר לפרוח - שיבוש באקלים, שיבוש באדם, שיבוש בדעת ובחוכמה. אנא אני בא / אנא אנו באים. ראובן אחי! ראובן אחי! שמעת שמעתיך "הילד איננו ואנה אני בא !

לא גלשתי אף פעם. גולש טוב יודע לתפוס גל לא לפני הגל ולא אחרי הגל. - כזה אני - יושב בסתר עליון בצל שדי יתפלל ויתלונן. מקווה שיהיה לנו ולי בסדר גמור. אינשאללה!

יום שלישי, 20 בינואר 2026

שלמה שפירא: בלית ברירה - טלוויזיה אחת, מטפלת אחת שהעברית שפה קשה בשבילה

שלמה שפירא

בלית ברירה - טלוויזיה אחת, מטפלת אחת שהעברית שפה קשה בשבילה - אז אני רואה סרטים טורקיים בערוץ 36. שם בוכים ואני בוכה - ווג'ע-ראס גדול. מזמן אין לי אימא, אין לי אבא, אין לי דוד, אין לי דודה, אין לי ראש-ממשלה...היש פתרון לכל בעייה ? 

ל- "דום נשימה" צריך כסף אם יש לך כסף. "חנן בן ארי" - "הבל הבלים הכל הבל חוץ מכדורגל" 

ואני כבר לא מתעניין בכדור רגל, מתעניין יותר ב- "טולוסטוי",  באפוס המסחרר של אהבה וגורל, של פלישה לפרט ולכלל ו- "מרים בנימיני" שהציעה מזמן - "אם תיתקלו בבעיות - מוטב להניח להן. 

ולמי לא חסרות בעיות - הבעיות כגחליליות מנצנצות לשווא באפלה - אין מוצא ואוזל הזמן...הביבים והשמיים יחד כמו ביצה והביצה טובענית.

קבלתי בשבוע שעבר הצעה מ- "קליסטניקס" איך לשפר את המפרקים שלי בפרק זמן קצר, שאצבעות הידיים שלי יהיו יותר גמישות, אך הכסף הנדרש - כסף כסף כסף - שרף לי את קצה היד כי כאשר הוא בא, הוא נעלם מיד.

אז למה ומדוע עצובים ימי כולם? דוכיפת הזהב באה מזמן ועכשיו מזמרת שיר תוגה מארץ-ישראל הישנה על ארץ-ישראל החדשה ואין קול ואין עונה - גם סתמו את קולו של בית-המשפט.

יום רביעי, 14 בינואר 2026

שלמה שפירא: אנשי אמונה אבדו

שלמה שפירא

אנשי אמונה אבדו

אבד ונאבד - צ'אע ו- וצ'אעת צניעותו, ודבקה בו צליעתו - ריחו נאבד והלך לאיבוד ממנו והתפשט סביבו ובסביבתו, והתפשטה שמועתו - זה קורה בסרטים הטורקיים שאני רואה בערוץ 36 בטלוויזיה במקומות כפריים קטנים - ב- צ'איעה/צ'איעאת בכפרים קטנים, במשקים וחוות ואחוזות ויש מאוד עשירים ומאוד עניים מסכנים. צ'ייעה" במצרים הוא בית גדול עם שטח ענק מסביבו.

סקירת ה- Al לא מדייקת - שם מובן המילה  "צ'אע" - התפשט והתפרסם ומביאים לדוגמה את "ציון גולן/ זיון ג'לאן השר "יומה יומה יא יומה" ובעיראק בהיותי ילד קטן שמעתי שרים "יומה יומה צ'יבתיני לצ'eע יא יומה" .

לפעמים, צלילי השפה העברית והערבית חוברות יחדיו בצליליהן - בגלל צליל דומה - להגיד "תימא" או "טימא" והשגיאה נערמת גם ב- "נער הייתי גם זקנתי".שיר טורקי לכם היום ממני : " מונה מור שלי/ עץ אהבתי / טועמת פרחי דבשי / חולמת כמיהתי / נופת ערגתי ושמחתי "

יום שני, 12 בינואר 2026

שלמה שפירא: מה צריך האזרח עכשיו? מה צריכה המדינה עכשיו?

שלמה שפירא

מה צריך האזרח עכשיו? מה צריכה המדינה עכשיו?

חורף קשה עובר עלינו. כשיש סופות קיצוניות מיד נזכר בסופות שעברו העולים באוהלים במעברות ואיך אני ואיך המדינה עברנו מצבים קשים וקיצוניים, ובכל הזמנים גם היום התנחמנו בזה שכל קושי עובר חביבי,  המדינה חביבתי, העולים חביבי והשניים יעשו כאן "גן-עדן".

כשיש סופות קיצוניות מרגישים ונזכרים : שהמדינה שלנו משופדת במלל קבאבי , ולא שיפוד ולא קבאב, מחנה ימין גם מחנה שמאל מגזימים לכאן או לכאן ובכל טעות נשמע ה- " ט.ל.ת. "

כדי להזיז הר ממקומו מתבקשת סינרגטיות זועקת מכולנו - לפעול בתאום ולא בנפרד, לשלב כוחות ולנסות לא לטעות -אינטראקציה בין רכיבים יוצרת תועלת חדשה יותר טובה - ולהיערך עם ציוד חירום נכון לשעת צורך ובשעת צורך בכל בית ובחוץ ובחוצות ירושלים עיר קודשנו חייב השלם יהיה גדול מסך חלקיו - מטרה שנשיג בה יעילות טובה ומשופרת לכולנו.

"סינרגטי" בערבית "תא-אזור" - "מאע" / עם. עמו (עימו). - זה פירוש אחד.

"תא-אזזרא" בערבית לעברית: "כיסה מתניו בבגד". "לאזזר חלציו" ללבוש חגורה סביב המותנים/החלציים (החלק התחתון של הגוף). גם חכמינו אזרו אומר: "צריך לאזור אזור בשעת התפלה - כי עם אבנט, כך לבו לא רואה את ערוותו - ויש ברכות שאפשר לברך בלא חגורה כשלובשים מכנסיים והטלית כן מפסקת בין לבו לערוותו.

יום שישי, 9 בינואר 2026

שלמה שפירא: ילד קטן ב- "בגדאד" שמע סיפורים מפי נשים מבוגרות וזקנות על אמונות טובות וגם על אמונות תפלות.

שלמה שפירא

ילד קטן ב- "בגדאד" שמע סיפורים מפי נשים מבוגרות וזקנות על אמונות טובות וגם על אמונות תפלות.

עודני ילד ו-"לא הכל עובר חביבי".בבגדד גרנו בשכונה ואני ילד לא טיילתי כמעט בטבע ולא לקחו אותי ללמוד שsחיה בנהר החידקל. המזל שלי שאהבתי להאזין מהצד לנשים שהתאספו יחד ודיברו על דא ועל הא. כשעלינו לארץ ואני נער גידלתי בגינה סביב הבלוק גם את צמח ה- "פיגם" כי שמעתי עוד בעיראק שהצמח מבריח שדים ועין רעה. וכאן נכנס אני להכיר מה יש בטבע מסביבי. ב-שורות רבות גדל ה- "צבר" בשדות ועם "פחית ריקה מ-במיה" הקשורה למקל" קטפתי "צבר" והבאתי הביתה (בבית לא אהבו להתעסק אתו בגלל קוציו) . אבל מה כן אמי ביקשה שאגדל הדס, רימון וגם "סדאב-פיגם", כי בעיראק האמינו שמבריח שדים ועין רעה מתינוקות וילדים.

כשגדלתי את הפיגם, לפתע מצאתי עליו זחלים יפיפיים ואז גיליתי שמהזחלים מקבלים גלמים ומהגלמים בוקעים פרפרים יפיפיים - פרפרי זנב- הסנונית. על השם ועל "בלוטת המזלג אצל הזחלים ולמה בשם הפרפר מופיעה הסנונית קיראו ב-ויקיפדיה.

כך או כך- התחלתי להתעניין בבוטניקה וגם בזואולוגיה. לפעמים, הזואולוגיה הייתה יותר מושכת מן הבוטניקה כי כאשר אתה שומע, למשל, הרצאה שמציעים בה "התפתחות חיים חברתיים בחרקים המבוססת על טובת הכלל  / ברירת קרובים" אתה נכנס לתחום הסוציולוגיה ובשנים של המעברה ואחריה - כל כך דיברו בארץ על המצב הסוציולוגי והקשריו השונים בארץ-ישראל. או שאתה שומע - שמציינים - "מספר ביצים גבוה בזמן שהאירו ברמות שונות של אור" ואתה זוכר שעד שקיבלת ביצים מתלושי הסוכנות והממשלה, היית צריך להיות בוועידה של מקורבים לסוכנות ולממשלה.

ב- "עידן מקוטב" היינו גם נשארנו. אם השלטון נמצא בעידן מקוטב היום, מה ירגישו אזובי-עלובי החיים. 


יום רביעי, 7 בינואר 2026

שלמה שפירא: "שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד" -

שלמה שפירא

"שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"

היום - "פרופ' ג'רמי כהן" מהחוג להיסטוריה של עם ישראל יתן הרצאה מעניינת באוניברסיטת תל-אביב.
קשה לי להגיע ולשמוע הרצאות באוניברסיטה. בימי הזיקנה שלי, גם קשה לי לחיות כיהודי באותם דרכים ומנהגים כמו לפני כעשרים שנה ומנסה לזרום בזרמי החול והקודש - יש לי מטפלת מוסלמית מ- אוזביקיסטן ולמרות זאת אני מנסה לקרוא "שמע ישראל" בקומי בבוקר ובשכבי בלילה. ראיתי, רואה ומרגיש ב- "שמע ישראל" שאני ממשיך להגשים את יהדותי : בקריאת "שמע ישראל" יש "תפילת לב פולחנית" מצד אחד ו- "למדנות עיונית=למדנות ישיבתית של תורה ולימודה" מצד שני. צמצומי מסבך אותי, כבר לא נותן לי לעשות דיאלוגים עם סביבתי ועושה דילוגים רק עם עצמי.

ה- "יהודי" בכל הזמנים חיפש הדדיות בין חומריות האדם לרוחניות (האל) /האלוהים. ב- "ימי הביניים", וגם "ימים אלה" לא היו ולא יהיו קלים ליהודי מצד המוסלמים (בעיקר) ומעט מצד הנוצרים. פעם נסיתי להבין ולהבדיל לעומק בין יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות חרדית ונסיתי להבין מה מגוון הגורמים שעיצבו את היהודי ההרמנויטי ונשארתי כפי שפרופ' ג'רמי כהן הגדיר מצבים בספרו "כעיוור במראה". לפני שנים מעטות נסיתי להשוות בין "למדנות יהודית" ל- "למדנות איסלאמית" ומצאתי ש- מדברים יותר על "אמנות איסלאמית" - וכמו באמנות הטמיע האיסלאם  אלמנטים דתיים רבים מתרבויות שונות בעולם מרקעים אתניים/לאומיים שונים באופן שלא-מדעת איפשר היווצרות פרקטית-עיוורת של כור היתוך על פי הזהות המוסלמית.

לך תסביר לעולם - מי יבין ואיך יבין ומדוע היהודים החרדים שבתוכנו מנסים להיאחז בקרנות המזבח ולא להתגייס לצה"ל.

יום שישי, 2 בינואר 2026

שלמה שפירא: שפופרות כשופרות

שלמה שפירא

שפופרות כשופרות

שפופרת משחת השיניים התרוקנה. עברתי לשפופרת חדשה.
שן אחת כואבת. 
כאב שיניים אינו עובר בעזרת משחת שיניים.

סוף מעשה במחשבה תחילה - עוזב שיניים ועובר ל- משהו נחמד מקומי, קונקרטי וקורקטי.
אך אי אפשר לרוץ ישר מאפס למאה.
שוואיה שוואיה !
שו האדה ?
מסבירים דבר אחד ואני עושה דבר אחר.

רק הבוקר ראיתי ש- "נילי" שהייתה חברה של אשתי שגרה מחוץ לסמטה - נפטרה
איך לזכור אותה כאשר גם חיינו הפשוטים מקשים עלינו.

"הרב בלוי" בטלוויזיה (השבוע) - "עם ישראל רק תורה ואמונה, לא מדינה ולא דגל, אני מאמין במדינת ישראל דה-פקטו ולא דה-יורה"
תחושתי פתאום נצרבת. צרבת צרבת כאב שיניים כאב שיניים ...אין מושל ואין דיין
אפס-אפסים אמר קהלת - לא היה אפשר ואי אפשר לפתוח חשבון-בנק אצל אלוהים...

יום חמישי, 1 בינואר 2026

שלמה שפירא: חותמים היסטוריים מורישים מותגים היסטוריים לאורך ההיסטוריה.

שלמה שפירא 

חותמים היסטוריים מורישים מותגים היסטוריים לאורך ההיסטוריה

קחו, למשל, את Triumphusטקס ניצחון הרומאים (ניצחון טיטוס עם כיבוש יהודה וירושלים ) המייצג ניצחונות צבאיים, טכנולוגיים ותרבותיים . הצד המנצח חוגג והצד המפסיד אבל ובוכה ועל כל אלה זוכים הטראמפיאדות והטרמפים, הנשיא "טראמפ" יודע היטב איך מתנהלים מהלכים היסטוריים ו- "ביבי" משאיר כאילו חותם פוליטי כ- "טריומף" להלבשה פוליטית תחתונה - השאיר וישאיר חותם תעסוקתי-פוליטי כבד לבוחריו עם תהלוכות יומיומיות נגד או בעד ... עם ישראל מבקש אחדות דווקא בזמנים קשים אלה כדי לפרוץ דרכים יחד וביחד ננצח את אויבינו הקמים עלינו לכלותנו. 

ביום שני הקרוב (5.1.2026) יתקיים כנס בינלאומי במהלכו ייבחנו מחדש ניצחונות דרך צירים אמנותיים, פוליטיים ותרבותיים המחברים בין ירושלים ל-  ROMe Rethinking Triumph

מדובר בכנס בינלאומי  במהלכו ייבחנו מחדש ייצוגי הניצחון ביצירתו של האמן ג׳וליו רומאנו, דרך צירים אמנותיים, פוליטיים ותרבותיים המחברים בין רומא, ירושלים, מנטובה והלובר. הכנס מתקיים יחד ביוזמת המכון לארכאולוגיה והחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב ,