שלמה שפירא
השואל לשלום אהוביו
באסיר-תקווה - מתרחב ומתכווץ לבו, מתכווץ ומתרחב לבו...
סומך על מנועו האישי-האלוהי במעט זמן פעימתו, גם ביותר זמן פעימתו.
אם אהב יותר מדי - הכביד יותר מדי
אם התפלל יותר מדי - ביקש יותר מדי...
מאוצרות געגוע וחן שבלבו, כנפי חלומות חן וזמר גם בנדידתו !
אדם מולד לגורלו - ממשיך לחיות מבשיל ומזדקן ומבקש כל הזמן שלא יהיו מלחמות ומחלות בסביבתו...
מי עוזר לו ומי לא עוזר לו,,,מתפלל שיבורך מזלו, ימשיך להתפלל ולקוות משמי האלוהים שמעל ראשו.
לא נשארתי לבד לא נשאר לבד ולא אשאר לבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!