שלמה שפירא
ש י ר ב ר ג ע 408
אין נוגעים במשיחי אל
בתחנה המרכזית בתל-אביב
איש סומַא חזק לב
כסומָא בארובה נצל ממוות
איש רע לב ופתלתול
הנחה אותו בשוד ושֶבר
שזר לו מקלט מוות ...
לו אלוהים
היה מנדב לו טיפ-טפה של אור
ועם חודי קולו היה
מנחה אותו גם להצלה ופדות ...
אותו איש רע
השמים היו נהפכים עליו
אפילו עורבים דואגים וחכמים
היו מנחיתים על ראשו שׂריטות פחד
לבל יגע במשיח אל
אין נוגעים במשיחי אל .
20.10.2008,15:31
ש י ר ב ר ג ע 407
אין חיים במאדים
אין חיים במאדים
כי חיים הם בגרגיר חטה בתוך אדמה
ואיך נובט וצומח
איך חביונו עולה ומוריק
איך ריחו ניחוח נרד
איך מתעדן לפרח
איך יְהורֶה פרי
ואיך ניתן עולם ומלואו בתוך לבו .
30.10.2008, 14:29
ש י ר ב ר ג ע 406
כל מה שתטעיני
את מטעינה אותי פרח
אכתוב פרח
את מטעינה אותי אהבה
אכתוב אהבה
מטעינה אותי תקוה
אכתוב תקוה
את מטעינה אותי בדידות
אכתוב בדידות
את מטעינה אותי צער
אכתוב צער צועד תקווה...
על כל מה שתטעיני בי, אכתוב .
30.10.2008, 12:37
ש י ר ב ר ג ע 405
ואני מיהרתי אל הסוסים
פעם - אישה אחת כותבת שיר והראתה לי. שיר לא שגרתי שכתבה :
בחולמה על מישהו שקרא שיר על אשתו בקבורתהּ.
איך אלוהים מפקיד את העגלה בידי אדם שאולי לא יהיה בכוחו לרתום את הסוסים לפני העגלה.
אני שטיפלתי היטב ובאורך-רוח באשתי שבע שנים ומותה ארך גם כשבע שנים קשות ומיוסרות אמרתי לכותבת השיר -שאני מיהרתי מיד אל הסוסים רתמתי אותם ויצאתי לדרך.
אשתי נגאלה וגאלה גם אותי ואותנו.
30/10/2008
ש י ר ב ר ג ע 404
"פלסטילינה"
"פלסטלינה"
תיאור סוג של חומר
תיאור מצב מן החי .
"פלסטילינה"- תיאור סוג של רגע
לא תיאור קבע מן החי.
עומד לך או לא עומד לך
עומד לך כשאתה אוהב
לא עומד לך כשאתה לא אוהב
מדוע אני יורד לגסות הפה ומדבר בעומקן של שטויות
הרי יכולתי לשׂחק ביד
לבנות שמים ואדמה
הרים ונחלים
עצים ודשאים
בתים ומפעלים
ובתוך כל אלה
זוג פוסע לבדו
מחבק ומנשק ...
אך בדיוק "כאן קבור עמוק הכלב"
אולי לנבוח ולהתריס
כל ה"פלסטילינה" הזאת
נחשבת כאין וכאפס בלב האדם
אינה נושמת
אינה רואה
אינה נשמעת
אינה נדברת
אינה מפרגנת
אינה חושקת
אינה מאתגרת
...
בסך הכל נשכבת
על שולחן דפוק של הפסיכולוג
שבמקום לראות מה יש בעומק הנפש
מנסה לבדוק רק צל-באר כשאין באר.
30.10.2008, 08:15
שלמה שפירא
השבמחקעומד לך כשאתה אוהב, לא עומד לך כשאתה לא אוהב
עומד לך או לא עומד לך
עומד לך כשאתה אוהב, לא עומד לך כשאתה לא אוהב
ומדוע אני יורד לגסות הפה ומדבר על עומקן של שטויות
הרי יכולתי לקחת פלסטלינה ולשׂחק ביד
לבנות שמים ואדמה, הרים ונחלים, עצים ודשאים, בתים ומפעלים
ובתוך כל אלה, זוג פוסע לבדו, מחבק ומנשק ...
אך בדיוק "כאן קבור עמוק הכלב", בשביל אולי לנבוח ולהתריס
כל ה"פלסטלינה" העוקפת הזאת, נחשבת כאין וכאפס בלב האדם
כי אינה נושמת, אינה רואה
אינה נשמעת, אינה נדברת,אינה מפרגנת, אינה חושקת, אינה מאתגרת
בסך הכל נשכבת
לפעמים, על שולחנו של פסיכולוג
שבמקום לראות מה יש בעומק הנפש, מנסים לבדוק רק צל-באר וצלו.
יום ראשון, 15 במרץ 2015