שלמה שפירא
תנורי גחלים חיממו אותי
מי הייתה צריכה לגדל אותי, לטפל בי, לחנך אותי, לחמם את לבי ואת אישיותי
הרגשתי עקור וחיפשתי אפשרויות מילוט
לא הפגנתי אף פעם מה מצבי
שוק הילדים היה מוצמד למנורת חשמל חיוורת
שטיח קפאוני היה פרוש בין אפשרויות...
טוב שיצאתי אדם נורמלי, עד הגיעי למעברה
במעברה הייתי נער שובב לנפשו
לקחתי גורלי בידי
למדתי לרכוב על אופניים בגיל שש עשרה
ניסיתי ללמוד שחיה בחוף הים התיכון, כמעט טבעתי ועשו לי הנשמה מפה לפה
הייתה לי נערה בכיתה יא' בת לזוג ניצולי שואה מפולין, בחורה שהוריה ייקים כשהתגייסתי לצבא,...
לפתע התאהבתי בעברית
ניסיתי ללמד עברית כל מי שלא ידע לדבר עברית
לימדתי זקנים לחתום על מסמך באותיות עבריות ולא בדיו-חותמות על בוהן...
הגידו - אם עשיתי טוב במשך חיי
חושב אני - עשיתי כמה שיותר טוב מהצד שלי.
28.12.2021
מרגישה שאין קשור או רצף שמחבר בין האירועים ולמרות זאת הכול מעניין
השבמחקקטי סלומון,
28.12.2021, 20:19
עשית טוב מאוד!
השבמחקאנה ברטהולץ,
28.12.2021, 23:11
שלמה, הטקסט הזה סבוך ומורכב כמו החיים עצמם...
השבמחקבין עצב, תסכול ואכזבה ועד אקסטזה של התאהבות , התפעמות והצלחה!
לעולם אינך מתלונן, יודע לשמור על חום הקיום, האופטימיות, כי עדיין אתה נושא בלב את חום הגחלים של ילדותך.
ענת זגורסקי,
29.12.2021, 13:16