שלמה שפירא: מסע אל ההימנון

שלמה שפירא

מסע אל ההימנון

מה עושה בן אדם שלא משובט בהימנון הלאומי שלו
והוא משבטי ישראל וקשה לו ללמוד את ההימנון?
פנתה אלי עולה מבוגרת מרוסיה השרה במקהלה לשירים רוסיים
וביקשה ממני שאלמד אותה את ההימנון הלאומי "התקווה".
ניסיתי לעזור לה
התחלנו  בשתי השורות הראשונות
אני מקריא לה והיא חוזרת אחרי מספר פעמים
מפרש לה כל מלה 
אחרי הרבה חזרות
אומרת לי: "המורה בסדר. אני לא בסדר..."
אני משיב לה שוב ושוב:
"עוד לא אבדה תקוותנו"...
נפתלי הרץ אימבר, כנראה, לא התחשב במוסקובים המבוגרים מרוסיה
שקשה להם לדבר עברית
(זה מזכיר לי את המורה שלי - חווה ניסנוב -ממוצא רוסי שלימדה במעברת רמת השרון עברית ומקצועות אחרים, שהזמינה כמה מתלמידיה לבקרה בצריפה בהרצליה בשכונת הפועלים וכשדפקנו על דלתה, ניגשה אימא שלה והכניסה אותנו לחדרון צר בכניסה ואנחנו מחכים ומחכים והאם אומרת לנו "חווה תילאווי", ולא הבנו ועד שהבנו - שהמורה חווה חזרה לא מזמן מתל-אביב והיא מתלבשת בחדר הסמוך ותצא לפגוש אותנו...) 
אך ההימנון עם המסגרת שבראשו עם יונה וענף עלי זית בפיה ומגן דוד על רקע כחול בתחתיתו
משובב את נפשה
אומרת לי: "אני מוכרחה ללמוד את ההימנון בעברית"
העולה החדש המבוגר מכחיש בכל תוקף שאינו יודע עברית קלה.

10.09.2020