עובד היקר! ,
ב- "מכתבים למערכת" בעיתון "הארץ" כתב מעוז עובד:
9.05.2019
ברישות התקשורתי האופף אותנו מכל כיוון מוזכרים בימים אלה אירועים ובעיקר חברים. חברים שאינם, שעזבונו בנעוריהם. ביניהם פקודים לשעבר, מטובי בני הארץ הזאת, שאהבתי ואוהבם לתמיד. שורות אלה נדפסות בעוד עיני מתלחלחות. שמוליק, גדי, גדעון, אדם, דניאל, זאב, דוב'לה ועוד רבים רבים. טביעת כולם בתהום הנשייה הטביעה את חותמה בנפשי.
צולקתי לעד, עד תומי! כולם הוקרבו לטובת קיומנו ועוד אין־ספור מלים אדירות מהמציאות. בעוד שהמציאות השוררת כאן, בהובלת קיצוניים דתיים, מחללת את שנתפש בעינינו כקדוש: ערכי האדם, ההומניזם במלוא משמעו. אלה נמוגים, ניגפים, בפני קלגסי הלאומנות.
"אתה בחרתנו" נתפש ומיושם מול השכנים, שותפינו לארץ הזו, ואנשים אלה מתרגמים את הניצחון שבו זכו בבחירות בדרך דומה: "הבחירה" מעמידה את עצמה מעבר ומעל לערכי היסוד. ההקבלה הנוצרת בין רצון העם לרצון האל ברורה ונוראה. האם על כך נלחמנו, לשם כך שירתנו את המדינה עשרות שנים במילואים, נשרטנו במלחמות ואיבדנו את טובי רעינו? לחימת הכלל — הנופלים והשבים משדות הקרב — היתה בלתי מותנית והיה לה צידוק מלא, הן של הפעולה הקונקרטית והן של הערכים העומדים ביסוד הזיקה שלנו לחברה צודקת, הוגנת, שוויונית, פלורליסטית, יחד עם סל הערכים המשולב בהם.
אובדן ערכי היסוד, התשתית המוסרית של קיומנו כאן, יביא לחורבן המפעל הציוני. אין למדינה תוחלת ללא צידוק. הדברים יתבהרו בעימות המלחמתי הבא. נראה אז עד כמה נשחקה הנכונות להילחם בשדות הקרב. אין אפשרות לקבוע שלבים או לשער זמנים, אך הכיוון והתוצאה ברורים, למגינת לבי. אנחנו כבר בחורף חיינו, נינוחים בביתנו, נהנים מחיים עשירים ומאושרים, מרחיבים את המשפחה ונהנים מרעות חברינו במישורים רבים. התחזית, קרחון השט לעברנו יפגע בממשיכינו, ככל הנראה לא בנו. האם להמשיך לנוח על "זרי הכורסה"?
שלמה היקר שלום ותודה
השבמחקמעביר אליך דברים שכתבתי לקראת יום הכיפור אמש
בבוא יומי
בבוא יומי יוטבע כיפור,
כצלקת על גופת נפשי.
כמה עצוב, עיצוב חיי
חושל על סדן תותח.
טעם ימיי נושא בחובו
יפי חברות, הבנה, עשיה.
פיסת ארץ זו, שורשיי,
שזורים באהבה עזה,
לנופים, לגווני עונותיה.
נחלי ילדותי בעורקיי,
מראות חרוב ואורן עמי.
ריח חורף בחורש מחיה
טעם ליקוטי פטריות.
עד בוא יומי יוותרו,
טביעות חישולי נפשי
מוחשות, נוטלות חלקן
מסתרגות באמון, בטוב.
ערב יום כיפור תשפ"א 2020
את השיר שלח עובד מעוז!
לעובד היקר,
מחקהתרגשתי ודמעתי
שלך בידידות
שלמה
29.09.2010
יום שלישי, 29 בספטמבר 2020
מחקעובד מעוז: בבוא יומי / שיר שנכתב בערב יום כיפור תשפ"א 2020
עובד מעוז
בבוא יומי
בבוא יומי יוטבע כיפור,
כצלקת על גופת נפשי.
כמה עצוב, עיצוב חיי
חושל על סדן תותח.
טעם ימיי נושא בחובו
יפי חברות, הבנה, עשיה.
פיסת ארץ זו, שורשיי,
שזורים באהבה עזה,
לנופים, לגווני עונותיה.
נחלי ילדותי בעורקיי,
מראות חרוב ואורן עמי.
ריח חורף בחורש מחיה
טעם ליקוטי פטריות.
עד בוא יומי יוותרו,
טביעות חישולי נפשי
מוחשות, נוטלות חלקן
מסתרגות באמון, בטוב.
ערב יום כיפור תשפ"א 2020
את השיר כתב מפקד הגדוד שלי "עובד מעוז", התרגשתי ודמעתי - שלמה שפירא
פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 10:05