יום שלישי, 14 בינואר 2020

שלמה שפירא: ידידי השכחת, לא שכחתי, לא שכחתָ / מוקדש למפקדי סא"ל עובד מעוז

שלמה שפירא

ידידי השכחת, לא שכחתי, לא שכחתָ
                                   מוקדש למפקדי סא"ל עובד מעוז, 
                                                                                        מ- שלמה שפירא הרס"ר ׁׁׁׁ(הפקידותיׂׂ) שלך

חטיבה 600
גדוד 407
ידידי השכחת, לא שכחתי, לא שכחתָ
חנותך כמפקד כאח שדי לי
בשבע עיניים פקוד תפקוד
פקוד מפקד ופקודה,
ללא רבב האיש
אדם נשׂגב - הערכתִּיךָ כאיש וכחייל
כל איש כל חייל בינך ובינו - חייל הוא איש - בשבע עיניים טובות תפקוד
אהבנו אותך מפקד יקר
מילואים האדם להוסיף מסגרת טפחות סביב
מרקם אנושי נכון ויציב בארץ ישראל
אתה יודע - ידעת וקיימתָ.
צווי מצוות לך.
תודה.

שנת 1976 (שיר מן הבוידעם הצה"לי שלי שאני מפרסם עכשיו)



7 תגובות:

  1. לקובי ו.
    26 באוקטובר 2016 בשעה 6:33
    המשך:

    פתאום נזכרתי בימים הראשונים שלי בכתיבת שירים: בסיטואציה מסוימת ב-היותי במילואים, אני מקריא את אחד משירַי הראשונים למפקד גדודי, מפקדי וידידי, "עובד מעוז" מקיבוץ "הזורע" שאהב מאד שירה. זה היה בהמשך לדיאלוג תרבותי-חברתי שדובר בינינו באחת השבתות. אני לא הכרתי את "שדמות" ולא שמעתי על "שדמות" והוא כאיש קיבוץ הכיר מקרוב את שדמות והוא הציע לי שאשלח את השיר שקראתי ל"שדמות" "והוא אמר לי "יאהבו אותו". שלחתי את השיר ל-שדמות והתשובה לא איחרה לבוא מעורכי שדמות שאתה -קובי- היית אחד מהם, והודעתם לי שהשיר יתפרסם ואם יש עוד שירים באמתחתי שאשלח.
    וכך יצא ששירים רבים פורסמו ב"שדמות" גם בעידודך וגם נפרשׂנו ודברנו על שאלות השעה.
    שלמה שפירא

    השבמחק
  2. יופי כתבת למפקדך ולחברך בצבא.
    ברכה ע.

    השבמחק
  3. ערבו עיניי מילותיך, שמחוני , הזכירוני ימי חובה וטוהר. נפשך הפיוטית נגעה במיתרי רגשותיי,
    אז אשמח אוד לשוחח בטלפון.
    שוב מלא הטנא תודות
    עובד

    השבמחק
    תשובות
    1. לעובד שלום,
      אכן מילותיך לחובה ולטוהר כל כך חשובות היום.
      בכיתי משמחה ובהתרגשות לכבוד מצניעות דרגה יקרה בעיני מאד מאד...
      שלמה שפירא

      מחק
  4. 4 באוקטובר 2022 בשעה 15:09
    מעוז עובד / מג"ד גדוד 407 וסמח"ט חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים כותב:
    האם להמשיך לנוח על "זרי הכורסה"?
    עובד מפקדי היקר! , המג"ד בגדוד שלי - גדוד 407 במלחמת יום הכיפורים! אני מסכים לכל מלה שכתבת ל- "מכתבים למערכת" בעיתון "הארץ" ב- 9.05.2019

    זכור לי הרגע בו אתה אומר במילים הרגועות שלך שאחיך נהרג זה עתה וזה היה בתחילת המלחמה ולא רצית להתפנות מן הקרבות לאחור וקבלת פקודה לעבור ולפקד בבסיס ההדרכה לשריון. כמה שעות לאחר מכן בן דודי שהיה חובש קרבי גם הוא נהרג (ברמת הגולן). יהי זכר הנופלים ברוך!

    " ברישות התקשורתי האופף אותנו מכל כיוון מוזכרים בימים אלה אירועים ובעיקר חברים. חברים שאינם, שעזבונו בנעוריהם. ביניהם פקודים לשעבר, מטובי בני הארץ הזאת, שאהבתי ואוהבם לתמיד. שורות אלה נדפסות בעוד עיני מתלחלחות. שמוליק, גדי, גדעון, אדם, דניאל, זאב, דוב'לה ועוד רבים רבים. טביעת כולם בתהום הנשייה הטביעה את חותמה בנפשי.

    צולקתי לעד, עד תומי! כולם הוקרבו לטובת קיומנו ועוד אין־ספור מלים אדירות מהמציאות. בעוד שהמציאות השוררת כאן, בהובלת קיצוניים דתיים, מחללת את שנתפש בעינינו כקדוש: ערכי האדם, ההומניזם במלוא משמעו. אלה נמוגים, ניגפים, בפני קלגסי הלאומנות...
    ..."

    השבמחק
  5. שלמה שפירא


    מכתב ששלח אלי - שאול זהבי - בזמן מלחמת יום הכיפורים - 25/10/73, כשהייתי בגזרת סיני

    שאול זהבי (1958-1985) הוא רס"ן שאול זהבי ז"ל מחיל המודיעין, שנפל בלבנון ב- כ"ז בשבט תשמ"ה, 18/2/1985.
    שאול זהבי הוא בן ל- אופירה אחותי תבדל"א ול- דוד ז"ל.


    יום ה' 25/10/73
    לדוד שלמה היקר שלום.

    בראשית נדרוש כמובן בשלומך דודי היקר. נקוה שהכל
    אצלך טוב. אצלינו הכל בסדר. אנו מתגעגעים אליך מאוד.
    נקוה לראותך בקרוב בריא ושלם. אנו מקוים ומתפללים
    לשלום כל חיילי צה"ל. נקוה שהפסקת האש תמשך.
    והשלום יבוא. יש לך ד"ש מכל הדודים והדודות.
    מסבתא ומאשתך וילדך במיוחד. אצלינו בעורף הכל
    בסדר. אנחנו התלמידים התנדבנו לכל מיני עבודות
    במשק הדואר וכולי. נשלחנו לכל מיני עבודות מטעם
    הגדנ"ע חפרנו שוחות והיה נורא נחמד. היינו צריכים
    לצאת בתאריך ה 28 לחודש הזה למחנה אימונים
    בצריפין מטעם הגדנ"ע אולם עקב המלחמה מטעמים ברורים
    זה נדחה למועד מאוחר יותר. כאן אני מסיים
    בתפילה לאלוהים "והבה עלינו ברכה ושלום"
    שלך בידידות
    משפחת זבידה (זהבי)
    שאול.
    ד"ש חם מדוד זבידה
    האבא שלנו.
    להתראות

    צרור נשיקות
    וד"ש חם מאשתך
    והילדים.
    להתראות

    בצידו השני של דף-המכתב:

    לשלמה שלום אבו יצחק.
    מה שלמך אני מקוה הכל
    בסדר אני מבקשת לכתוב מכתבים
    ולטלפן אצלנו ואם אתה יכל לשלח
    לי גליות של זמרים או שחקנים
    עם חתימות ותודה להתראות
    נצחון לצ"הל ולתראות
    אחות שלך אופירה

    לדוד שלמה היקר:
    הנני מקוה שהמלחמה תגמר, ותחזור אלינו
    מהר כי אני התגעגעתי אליך
    ממני:
    יצחק זהבי
    והמשפחה.

    ובכתב של ילד-לגילו כותב רוני:
    לשלמה היקר
    מַה שְלומך. שְלומינו טוב. מרגישים טוב.
    חסר-לנו דבר אחד: שתגמר המלחָמַה
    ויהיה שלום.
    ממני: רוני

    הערה:
    המעטפה נשאה שני בולים: "נגב" עם ערך 015 ו- גן השלושה עם ערך 005
    והוחתמו בהרצליה ב-26/10/73
    המען:
    לכבוד שפירא שלמה
    מ/ 429819
    ד. צ. 3125
    צ.ה.ל

    מאת: שאול זהבי (זבידה)
    יצחק שדה 27
    הרצליה
    פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 22:22

    השבמחק
  6. מרגש עד דמעות, שלמה.
    צום קל וגמר חתימה טובה

    רחל הדר ,
    4.10.2022, 16:30

    השבמחק

תודה רבה!