שלמה שפירא
על "קנזה-וואנזה" על " הייריאג' " האם המלים האלה צצו לפני ה"פרהוד" או אחרי ה"פרהוד". האם "הפתרון הסופי" כבר היה רשום על הקיר היהודי הבבלי העיראקי?
שמעתי את המלים האלה לא פעם בילדותי ונחרטו בזיכרוני ולא יחסתי להן משמעות. אלו מלים שיהודים הזכירו בדיבורם ולא שכניהם הערבים.
לאחרונה, אני שואל עצמי האם חששו יהודי עיראק מפני הסכנה הנאצית עוד לפני השואה והשמדת היהודים?
האם שיערו יהודי עיראק שיבוא "פרהוד" עליהם?
על "קנזה- וואנזה" עם "הייריאג'" האם הללו צצו לפני ה"פרהוד" או אחרי ה"פרהוד". לא מצאתי אותן במילונים בערבית וגם עד כמה שבדקתי בהקשר בכתובים בערבית.
נשאלת השאלה - מתי הופיעו בטויים אלה - אחרי מלחמת העולם הראשונה או אולי לפניה, או לפני מלחמת העולם השנייה או בזמן מלחמת העולם השנייה או לאחריה?
"קנזה וואנזה" הוא ביטוי שאינו בשפה הערבית והשתמשו בו היהודים כאשר התכוונו לבטא שהצד השני מתחכם לצד ראשון, מרמה אותו, אומר משהו ומשנה דעתו, מצב של חרטה-ברטה, דעווין עשיית קונסים עם עבודה בעיניים
" הייריאג' " מלה שמבטאת מצב של אי סדר עד כדי כך שמגיע לשימוש ביריות. זאת מלה שמבטאת הזנחה ונטישה.
נזכור ש- "וואנזה" היא שכונה בגרמניה שבה הייתה ועידה שבה התכנסו כל משׂרדי הממשל הנאצי לתכנן את "הפתרון הסופי" והמופתי היה בסוד ההתכנסות הזאת וציין ביומנו את "ועידת וונזה".
לא מצאתי מתי נכנסו ביטויים אלה בדיבור היהודי-עיראקי, כך שב "פרהוד" וממנו והלאה בטח ובטח כבר היו שגורים המלים.
אבי היה מעורה בלשמוע מה קורה בעולם. הוא ידע לא מעט מלים בגרמנית והבין ודיבר כמעט אנגלית. פוליטיקה הייתה מצרך יומיומי אצל הגברים היהודים ונשמעה הרבה בבתי קפה יהודיים. הגברים היו באים לשעה לשעתיים ו"מרכלים" רצינות על הסביבה ועל העולם. יהודים האזינו גם לרדיו קול לונדון וקול ברלין. נשמעו מלים אלו מפי אבי ומעוד אנשים במשפחה המורחבת. בכל מקרה, כנראה, הכינוס לחיסול יהודים באירופה ובארצות אחרות מחוצה לה, נצפה על הקיר ההיסטורי של יהדות עיראק והיו בה גם קורבנות.
27.01.2020
על "קנזה-וואנזה" על " הייריאג' " האם המלים האלה צצו לפני ה"פרהוד" או אחרי ה"פרהוד". האם "הפתרון הסופי" כבר היה רשום על הקיר היהודי הבבלי העיראקי?
שמעתי את המלים האלה לא פעם בילדותי ונחרטו בזיכרוני ולא יחסתי להן משמעות. אלו מלים שיהודים הזכירו בדיבורם ולא שכניהם הערבים.
לאחרונה, אני שואל עצמי האם חששו יהודי עיראק מפני הסכנה הנאצית עוד לפני השואה והשמדת היהודים?
האם שיערו יהודי עיראק שיבוא "פרהוד" עליהם?
על "קנזה- וואנזה" עם "הייריאג'" האם הללו צצו לפני ה"פרהוד" או אחרי ה"פרהוד". לא מצאתי אותן במילונים בערבית וגם עד כמה שבדקתי בהקשר בכתובים בערבית.
נשאלת השאלה - מתי הופיעו בטויים אלה - אחרי מלחמת העולם הראשונה או אולי לפניה, או לפני מלחמת העולם השנייה או בזמן מלחמת העולם השנייה או לאחריה?
"קנזה וואנזה" הוא ביטוי שאינו בשפה הערבית והשתמשו בו היהודים כאשר התכוונו לבטא שהצד השני מתחכם לצד ראשון, מרמה אותו, אומר משהו ומשנה דעתו, מצב של חרטה-ברטה, דעווין עשיית קונסים עם עבודה בעיניים
" הייריאג' " מלה שמבטאת מצב של אי סדר עד כדי כך שמגיע לשימוש ביריות. זאת מלה שמבטאת הזנחה ונטישה.
נזכור ש- "וואנזה" היא שכונה בגרמניה שבה הייתה ועידה שבה התכנסו כל משׂרדי הממשל הנאצי לתכנן את "הפתרון הסופי" והמופתי היה בסוד ההתכנסות הזאת וציין ביומנו את "ועידת וונזה".
לא מצאתי מתי נכנסו ביטויים אלה בדיבור היהודי-עיראקי, כך שב "פרהוד" וממנו והלאה בטח ובטח כבר היו שגורים המלים.
אבי היה מעורה בלשמוע מה קורה בעולם. הוא ידע לא מעט מלים בגרמנית והבין ודיבר כמעט אנגלית. פוליטיקה הייתה מצרך יומיומי אצל הגברים היהודים ונשמעה הרבה בבתי קפה יהודיים. הגברים היו באים לשעה לשעתיים ו"מרכלים" רצינות על הסביבה ועל העולם. יהודים האזינו גם לרדיו קול לונדון וקול ברלין. נשמעו מלים אלו מפי אבי ומעוד אנשים במשפחה המורחבת. בכל מקרה, כנראה, הכינוס לחיסול יהודים באירופה ובארצות אחרות מחוצה לה, נצפה על הקיר ההיסטורי של יהדות עיראק והיו בה גם קורבנות.
27.01.2020
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!