שלמה שפירא
כאשר המשבר בשמאל נותן אותותיו גם בספרות...על מוטציות בספרות. האם הקשת הדמוקרטית המזרחית יורה לעצמה ברגל?
כתבה שלי בעיתון "הצופה" מיום 15.05.2003
גבריאל מוקד, עורך "עכשיו" (ביטאון ספרותי-תרבותי, חצי-שנתון), מביע בגיליון האחרון (67/68) פתיחות ללבן אי אלו עמדות תרבותיות וספרותיות על רקע המצב הביטחוני והכלכלי הקשה ועל רקע המשבר הפוקד את השמאל היהודי-ישראלי בזמן האחרון. פתאום זועק מוקד מפני הוצאה לאור של מסות אנטי-יהודיות, אנטי-ישראליות ואנטי-ציוניות, ורואה בהם שטחיות וחסרות אמינות.
ייאמר לזכותו של מוקד, הוותיק מאוד בקהילת התרבות שלנו, שהוא בעד יצירה עברית טובה, והוא ניסה להביא לאור כמה שיותר טקסטים עבריים. אבל מוקד, שהיה בעבר אחד המובילים בתחום מאבקי התרבות בארץ, ואשר קירב חבורות יוצרים על פי טעמו, לעתים אוונגרדיות, ואימץ יוצרים מהבוהמה ה"משוחררת", דחק הצידה יוצרים איכותיים שהיו "שונים" לטעמו ורחוקים מדרכו.
היום מוצא מוקד את עצמו נדחק אל השוליים, כאשר המשבר בשמאל נותן בו אותותיו. הספרות והתרבות אין בהן לתת רמת חיים גבוהה ליוצר חשוב כמוהו, בצד החרות המוחלטת של היצירה, ואז המתח האינטלקטואלי הופך קשה יותר משהיה קודם. האנרגיות האינטלקטואליות פתחו בפני מוקד גישה קצת יותר שונה, עם פתיחות לדרכי חיים ותפישות עולם של יוצרים "אחרים", כך שהאוונגארד החדש הניאו-מודרניסט עושה גם הוא היום את חשבון הנפש.
בתוך הפתיחות הזאת אולי תימצא עכשיו פתאום המצוינות גם ברקעים ובמתכונים שונים של תרבות.
מוקד מודע היום יותר למפד"ל, ועוקב מקרוב אחרי "הדתיים של המפד"ל". פתאום הוא מוצא שאינם רוצים בהפלת התרבות בפח הקלריקאליזציה ויש על מה לדבר ולהתדיין אתם מבחינה תרבותית-חברתית ודתית. פתאום אצה הדרך למוקד לפתיחת במות דיון במסגרות שונות, והוא מציע לצורך זה, למשל, את ביטאונו "עכשיו", את "הצופה" את "משיב הרוח" ואחרים, כי צריך לדעתו למהר ולהעמיד יחד, זה מול זה, את ה"מוטציה" האנטי-יהודית-ציונית וה"מוטציה" הפרו-חרדית-קלריקאלית.
בחוברת שיצאה בימים אלה מופיעים רשימות של סופרים ומשוררים מכל גוני הקשת ומספר ביקורות על יוצרים וספריהם. המיוחד בחוברת היא "המוסיף הסוציאליסטי" (עמ' 263), כאשר אחד מכתבותיו הוא יומן השמאל, שכנראה נכתב על ידי מוקד עצמו, והמתייחס לנושאים הבאים: התקציב והחרדים, שירות בצה"ל וגמולו, שכר נמוך, מיסוי גבוה על עובדים ופער מעמדי, התערערות הכלכלה והשקל, הייטק, בורסות ואבטלה, וגם תשובה על השאלה, האם הקשת הדמוקרטית המזרחית יורה לעצמה ברגל? בסוף הכתבה הזו נכתב: "אבל קודם כל עלינו להתארגן לעמידה נגד... וליצור קווי הגנה של שמאל חברתי...". עדיין יש כאן דגש מסוים של השמאל ש"ידו" היא שתשפיע, תאזן ותבריא את המצב. בתוך החוברת מוצג המוטו שלה: "יהודי-משבר אשר עטם עברי כולו", שהם קומץ מאתנו החופשים מכל שיעבוד רוחני ודיסציפלינה מפלגתית..." נשאלת השאלה, האם יכול להתקיים דיאלוג אמתי, הדדי ופלורליסטי בין כולנו?
ועוד מצוין במוטו: "ומה עם לא אנשי-המשבר?" והתשובה: "שילכו להם".
דיאלוג על דרך החיים בארץ ועל תפישת עולמנו וגורל תרבותנו צריך להיות שווה בין כל המידיינים ופתיחות הדדית בין כל משתתפיו, ואסור שתהיה עמדת מוצא אכסיומטית אחת.
15.05.2003
