שלמה שפירא
על סרט צרפתי: "היהודים" בביומו של איוון אטאל. סרט עם הרבה הומור מצחיק וגם עצוב באותו זמן. הצחוק עצוב בעומק נורא. רבים יאהבו אותו אך מעטים לא יעריכו את חסדי הסרט
על סרט צרפתי: "היהודים" בביומו של איוון אטאל שהוא בימאי-שחקן בסרט. הוא הולך לפסיכולוג כי סובל מאובססיביות עמוקה להיות יהודי וזה מציק לו ואינו יודע באיזה כלים להתמודד עם הבעיה. בגמר הסרט הוא נשאר עם יותר שאלות מאשר תשובות ואולי זה גם ההגד בסרט. הצגת הבעיה היהודית היא מורכבת וכנראה שאין לה פתרון. למעשה, אטאל הלך לפסיכולוג כאשר ידע שלא יעזור הפסיכולוג, אבל הפסיכולוג אפשר זמן לחשבון-נפש.
זהו סרט מצחיק עם הרבה הומור מצחיק ועצוב באותו זמן. הצחוק עצוב בעומק נורא.
הסרט חכם ומתוחכם ודי ליהודים חכימא ברמיזא. מאד מקורי והייתי רואה אותו כגאוני ורבים יאהבו אותו אך מעטים לא יעריכו את חסדי הסרט.
איוון אטאל בוחר דוגמאות מאד אמתייות מאד משכנעות כדי להעביר לצופה את המורכבות של להיות יהודי בגולה, ובמקרה הסרט, יהודי צרפתי. צריך לזכור שהמורכבות קצת שונה מארץ לארץ, אבל היא קיימת בכל הארצות.
הסצנה שבה מובא סיפור להרוג את ישו ביזמה של המוסד (הישראלי) הורגת בעצם את היהודי שנצלב והתפילה לאחר צליבתו לא אל ישו אלא ל-נוברט המופרע המופיע בסרט. כך שגם המוסד לא מסוגל לפתור כל בעיה מבעיות היהודים. הסצנה יש בה גם משהו לא ברור, אך הוא העז בה לעשות צחוק מהדת ואולי מכל דת.
גם עם התלמוד היה מאד גאוני - איך שהתלמוד מנסה להתבטא בפשטות בהגד מה ולמרות הפשטות שבדבר אין תשובה וחוסר תשובות נמצא לאורך כל הסרט. אפשר להתווכח הרבה בעזרת הדוגמה הזאת ולנסות להבין הרבה אינטרפרציות אך בסיכומו של דבר יש הרבה פנים ליהדות.
אחת השאלות בסרט - האם אפשר להפסיק להיות יהודי?
ראו את הסרט ותרגישו שלא ולא.
בגאונות המתבטאת בסרט לא רק שאי אפשר לא להיות יהודי, אבל אפשר להציע, למשל, פרלמנטרית שפריז תהיה יהודית ואם תיפול החלטה שכן, גם אז על פריז יגיעו הטילים, כי פריז יהודיה היא פריז אויבת.
התרשמתי באותו ערב שראיתי את הסרט היו הרבה צעירים וזה בקולנוע שאחוז הצופים בו מבוגרים או קשישים.
את הסרט הזה כולנו חייבים לראות!
על סרט צרפתי: "היהודים" בביומו של איוון אטאל. סרט עם הרבה הומור מצחיק וגם עצוב באותו זמן. הצחוק עצוב בעומק נורא. רבים יאהבו אותו אך מעטים לא יעריכו את חסדי הסרט
על סרט צרפתי: "היהודים" בביומו של איוון אטאל שהוא בימאי-שחקן בסרט. הוא הולך לפסיכולוג כי סובל מאובססיביות עמוקה להיות יהודי וזה מציק לו ואינו יודע באיזה כלים להתמודד עם הבעיה. בגמר הסרט הוא נשאר עם יותר שאלות מאשר תשובות ואולי זה גם ההגד בסרט. הצגת הבעיה היהודית היא מורכבת וכנראה שאין לה פתרון. למעשה, אטאל הלך לפסיכולוג כאשר ידע שלא יעזור הפסיכולוג, אבל הפסיכולוג אפשר זמן לחשבון-נפש.
זהו סרט מצחיק עם הרבה הומור מצחיק ועצוב באותו זמן. הצחוק עצוב בעומק נורא.
הסרט חכם ומתוחכם ודי ליהודים חכימא ברמיזא. מאד מקורי והייתי רואה אותו כגאוני ורבים יאהבו אותו אך מעטים לא יעריכו את חסדי הסרט.
איוון אטאל בוחר דוגמאות מאד אמתייות מאד משכנעות כדי להעביר לצופה את המורכבות של להיות יהודי בגולה, ובמקרה הסרט, יהודי צרפתי. צריך לזכור שהמורכבות קצת שונה מארץ לארץ, אבל היא קיימת בכל הארצות.
הסצנה שבה מובא סיפור להרוג את ישו ביזמה של המוסד (הישראלי) הורגת בעצם את היהודי שנצלב והתפילה לאחר צליבתו לא אל ישו אלא ל-נוברט המופרע המופיע בסרט. כך שגם המוסד לא מסוגל לפתור כל בעיה מבעיות היהודים. הסצנה יש בה גם משהו לא ברור, אך הוא העז בה לעשות צחוק מהדת ואולי מכל דת.
גם עם התלמוד היה מאד גאוני - איך שהתלמוד מנסה להתבטא בפשטות בהגד מה ולמרות הפשטות שבדבר אין תשובה וחוסר תשובות נמצא לאורך כל הסרט. אפשר להתווכח הרבה בעזרת הדוגמה הזאת ולנסות להבין הרבה אינטרפרציות אך בסיכומו של דבר יש הרבה פנים ליהדות.
אחת השאלות בסרט - האם אפשר להפסיק להיות יהודי?
ראו את הסרט ותרגישו שלא ולא.
בגאונות המתבטאת בסרט לא רק שאי אפשר לא להיות יהודי, אבל אפשר להציע, למשל, פרלמנטרית שפריז תהיה יהודית ואם תיפול החלטה שכן, גם אז על פריז יגיעו הטילים, כי פריז יהודיה היא פריז אויבת.
התרשמתי באותו ערב שראיתי את הסרט היו הרבה צעירים וזה בקולנוע שאחוז הצופים בו מבוגרים או קשישים.
את הסרט הזה כולנו חייבים לראות!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!