שלמה שפירא: אלכימאות מעוורת אמת מעוורת תקווה

שלמה שפירא

אלכימאות מעוורת מעוורת תקווה

תלוי את מי שואלים לגבי עמידר:
אם תשאלו את עזרא, עמידר היטיבה עמו.
אם תשאלו את מְנַשּי עמידר הרֵעה עמו.
זה כמו אצל דובלה ומוטלה - היטיבו והרֵעו עמם.
אם תשאלו "פנתר" ישראלי - עמידר הייתה שׂטן, לא בעלת ברית.

קולו של פנתר, טוב שיישמע, תמיד טוב שיישמע מאשר להתכווץ בפנים.

לאחרונה, מורגשת אלכימאות-בימתית מוגזמת עוקצת לא בונה לא עוזרת, מעוורת אמת ותקווה, כי עמידר גם היום "על הדבש ועל העוקץ". 

נשאלת השאלה: מי לא אוהב את צ'חלה וחזקל מאבות אבותינו? אני מעריץ אותם!
בצימאון לבארותינו חשוב להפסיק את הבכי "שאין לו עיניים להיבכות"
נשלים נעודד את הקיים ולשׂמוח.

טוב שאלמוג-מעברה ימשיך להיות בהר-שיר מצוין בשׂדות ספרותנו ושירתנו. שאלת השאלות - למה לאלמוג בהר לקום ולעלות גם היום על בריקדות?!

אנא מן אליהוד ואנא מן אליהוד אלעראק ולא מן אלערבייה ואלערובה שהציקה לנו כל-כך ב-צ'אפכות על ראשינו ועל נפשנו יום יום. אומרים חוקרי דבר שהיו השפעות סביבתיות בינינו לבין הערבים, ולדעתי לא היינו אף פעם ולו בסמביוזת-חזזית בינינו לבין הערבים. אל נשלה עצמנו לחשוב אחרת ואל נשכח את העבר כדי לא להטעות את העתיד -
ולזכור - עתידנו אך ורק בארץ-ישראל!

15.04.2016