שלמה שפירא
שכחתי מזמן את המעברה ואתמול נזכרתי בהּ
שכחתי מזמן את המעברה ואתמול נזכרתי בהּ בעשׂרים שקלים חדשים בשוק הפשפשים ביפו:
פנס-רוח שטלטל ממני את החושך במעברה חלוד ומאובק בבוץ שכבתי יבש ומסודק היום, הזכיר לי אותהּ עם נוסטלגיה חמה יפה עזה ששאבתי מן המעברה.
הייתי אז ילד יוזמי: ריבה על לחם, מרגרינה על לחם (לא פעם עזרתי ביזמתי לפרוק לחם ומרגרינה מרכב שהגיע למעברה ובתמורה קבלתי לחם ומרגרינה), תפוזים מן הפרדס הסמוך, אשכול ענבי-בר, צבר אחד או שניים ומעט תאנים
מן שׂדות-הבר הסמוכים למעברה, וכל זה בְּהָ -אין-גבול העומד להתרחש בנס העליה - חלום ומציאות בנועם יחדיו ובכפיפת תקווה שמרגע גאולתי, אזרחותי משתבחת מיום ליום.
אי אפשר להתעלם מן המעברה גם היום.
לי, כמו להרבה עולים, הייתה המעברה תחנה ראשונה בחיינו עם בואנו ארצה:
החום והקור, הרוח והבוץ, האוהל, פנס-הרוח המטלטל, הארגז השולחני,
הארון - מזוודת ברזל כבדה בגדאדית שהכבידה אפילו את מצולות החול,
ולא אשכח את האהבה האינסופית לכל רגב ורגב מאדמת ישראל.
01.08.2015
שכחתי מזמן את המעברה ואתמול נזכרתי בהּ
שכחתי מזמן את המעברה ואתמול נזכרתי בהּ בעשׂרים שקלים חדשים בשוק הפשפשים ביפו:
פנס-רוח שטלטל ממני את החושך במעברה חלוד ומאובק בבוץ שכבתי יבש ומסודק היום, הזכיר לי אותהּ עם נוסטלגיה חמה יפה עזה ששאבתי מן המעברה.
הייתי אז ילד יוזמי: ריבה על לחם, מרגרינה על לחם (לא פעם עזרתי ביזמתי לפרוק לחם ומרגרינה מרכב שהגיע למעברה ובתמורה קבלתי לחם ומרגרינה), תפוזים מן הפרדס הסמוך, אשכול ענבי-בר, צבר אחד או שניים ומעט תאנים
מן שׂדות-הבר הסמוכים למעברה, וכל זה בְּהָ -אין-גבול העומד להתרחש בנס העליה - חלום ומציאות בנועם יחדיו ובכפיפת תקווה שמרגע גאולתי, אזרחותי משתבחת מיום ליום.
אי אפשר להתעלם מן המעברה גם היום.
לי, כמו להרבה עולים, הייתה המעברה תחנה ראשונה בחיינו עם בואנו ארצה:
החום והקור, הרוח והבוץ, האוהל, פנס-הרוח המטלטל, הארגז השולחני,
הארון - מזוודת ברזל כבדה בגדאדית שהכבידה אפילו את מצולות החול,
ולא אשכח את האהבה האינסופית לכל רגב ורגב מאדמת ישראל.
01.08.2015
יום שני, 30 ביוני 2014
השבמחקשלמה שפירא: האם הייתי איש מעברה...הייתה פריחה בלב ופריחה באוהל / שיר
שלמה שפירא
האם הייתי איש מעברה...הייתה פריחה בלב ופריחה באוהל
תַּגִּידוּ,
לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי בַּמַּעְבָּרָה,
הַאִם הָיִיתִי "אִישׁ מַעְבָּרָה" אֵי פַּעַם?
כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַמַּעְבָּרָה
וְהָיִיתִי יֶלֶד בֶּן שְׁלֹשׁ-עֶשְׂרֵה
הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשִׂיתִי
הִשְׁאַלְתִּי מַעְדֵּר מִ"סוֹכְנוּת אֹהָלִים"
הָפַכְתִּי חוֹל עוֹלָמוֹת מִשְׁנִי צִדֵּי פֶּתַח הָאֹהֶל
זָרַעְתִּי יְרָקוֹת, שָׁתַלְתִּי פְּרָחִים
וְכַעֲבֹר חֹדֶשׁ הָיְתָה פְּרִיחָה בַּלֵּב
וּפְרִיחָה בָּאֹהֶל.
פורסם על ידי שלמה שפירא ב- 2:28
יוזמי - זה שיודע מה לעשׂות במצבים ובתנאים קשים!
השבמחק08:37, 02.08.2015
השבמחקלשלמה
קראתי בהתרגשות בדף זיכרונותיך מהימים ההם, ושמחתי להיווכח כי בזיכרונותיך מהימים בהם צעדת עם משפחתך את צעדיכם הראשונים במולדתנו ההיסטורית, נשארו געגועים לתקופה ההיא. בימים ההם כילד (אולי בוגר מעט ממך), התרשמתי כי למרבית העולים, הייתה זו תקופה קשה מלווה בגעגועים לארצות המוצא.
בברכות חמות
יקי
11:31, 02.08.2015
השבמחקשלמה בוקר טוב
הרבה זמן לא דברנו ואני מקווה שאתה בטוב.
אני רואה וקורא את שירך בהנאה ובשמחה...
תודה חמה
יהודה עתי