שלמה שפירא
ממכמונת התרבותית-ספרותית של בני ציפר
ואיך שלמה חתוכה נכנס אצל בני ציפר:
זה היה כש- שלמה חתוכה שואל:
" ...האם יעבור ערבי את המחסומים וישׂחק בבי"תר
לפני שמשורר מזרחי יכנס למגרש
ואשכנזים יפסיקו
לרגום אותו באבנים? "
עד היכן המחסומים ידועים וברורים אצל בני ציפר?
עד היכן האבנים לרגום אותי בעזרת תרבותו וספרותו של בני ציפר?
האם כך משׂחקים תרבות וספרות בימינו על במת הארץ?
ומי מעודד יותר ויותר ערסיות ב- "גרילה תרבות וערס פואטיקה"?
והערה טובה לכבודך בני ציפר:
טוב שאתה מאזן (כעבור שבועיים) את "קואן לאדם לבן" ב- "מכתב לפרננדו פסואה"!
07.08.2015
שלמה שפירא
השבמחקהבהרה למושג "גרילה תרבות":
חושבים המקשקשים להעיר אותי ואני ער מזמן, מבעבע קולי לא עם ריקודי בטן ולא בחאפלות, גם גרילה-תרבות שמסתובבת סהרורית בארץ, היא חור שחור בשבילי כי:
בדור הראשון שלה, הגיבורים בחלקם כבר מתו, וברובם לא ייכפתו ובקושי מסוגלים לשיר את "התקווה" בהדרת-קודשהּ כמו בעבר.
בדור השני, רוב אנשיו לא רצו להיות גיבור-תרבות, נמנעו מיצירה ועשׂיה תרבותית.
הדור השלישי פקח עיניו ואליו שייכים 'אלמוג בהר', 'מתי שמואלוב' ואחרים והוא מנסה "לגלות את תרבותו" שהוחמצה, מי בברלין ומי במקום אחר בחוצה-לארץ ומי בארץ, והדור הזה מבקש מיד במות ובאין במות פנויות, מתעקש להיות גיבור-תרבות שכן על-מנת ל"קבל פרס" ומיד.
כך תל-אביב ואבו-דיס חוברים יחדיו, היהודי הופך "יהודי-ערבי", הערבי הופך בעין היהודי כ-"ערבי-יהודי" ובא לירושלים ואל-קודס גואל ומושיע.
על הדור היהודי-ערבי הרביעי, מצביעים "המושיעים" מהדור השלישי שלמרות שהוא כבר "יהודי-ערבי" ממשיך להזכיר לעצמו שהוא "מזרחי", כלומר הוא דבק בשניהם וטובים השניים מן האחד, וכך עוד יישמע בחוצות תל-אביב ואבו-דיס קולו החד והנוקב של הדור הרביעי בשנים שיבואו.
אשרי המאמין!