שלמה שפירא
רימונים שותים בזמן רימונים
אתמול בקרנו בירושלים. חלמנו על מיץ הרימונים ששתינו פעם בסמטאות העיר העתיקה.
נוסטלגיה ,לפעמים, תופחת ומכה בבטן רכה, כי הסתבר, שרימונים שותים בזמן רימונים
ואילו עכשיו קיץ - הרימונים מצומקים, מושרים ומותפחים במי קרח.
כך שהטעם לא אותו טעם, כוסות מיץ-הרימון שקנינו, הונחו על הרצפה בקרן זווית.
בצימאון הנורא - העֵנב ולא הרימון עונה על רווית השעה.
כך הענב ימשיך שׂמחה בסיורי נפשנו.
שיר זה כתבתי בבלוג הישן שלי ב- וואלה:
השבמחקשלמה שפירא
מיץ רימונים בסיור בירושלים
אתמול בקרנו את דריה* ושירלי בירושלים
הנוסטלגיה ,לפעמים, תופחת ומכה בבטן הרכה
רימונים שותים בזמן רימונים
עכשו קיץ
הרימונים מושרים
בסמטאות העיר העתיקה
בתוך מי קרח
תופחים נסחטים ושותים
הטעם לא אותו טעם
ולמרות הצמאון הנורא
הענב הוא צורך רווית השעה
ממשיך את שמחת סיורי הנפש
בירושלים .