שלמה שפירא
בוגנווילאה מרהיבה...
בוגנווילאה מרהיבה גולשת אל מטה
צרורות פרחיה אדומים לבנים ורודים בשלל צבעים ובקשת-צבעיה היא רחוקה תמיד מן העין.
צבעיה עזים שובים יופי וביופי פרחיה לא מורגשים הקוצים
יכולה לשמש גדר חיה שובטת על ענפים אחרים
דוקרת ופוצעת את בשׂר החי.
יכולה לשמש גדר חיה שובטת על ענפים אחרים
דוקרת ופוצעת את בשׂר החי.
הייתה גדולה עלי ועל גינתי ולאחר שנים עקרתיה:
כל יופיה לעצמה:
לא ננשמת,לא נלטפת, לא נבארת די הצורך, לא מטפסת עד הנשמה
שומרת על מקומה, אי אפשר להתקרב אליה וסוגרת על הכל אפילו את מעוף הציפור.
תמצאו אותה היום יותר לאורך כבישים וצדי דרכים לחפשׂ שם את אהבתהּ.
שלמה שפירא:
השבמחקניתן להכניס שיר זה כערך במגדיר צמחים תרבותיים.