שלמה שפירא
הגלות , הגלות...
הגלות , הגלות
אני מתקשה לטפס מדרגות
להלך מעיירה לכפר
נע נד מדבריות.
פצעתם אותי עם אילן ביד
היכן אַכֶּה שרָשַי
אם לא במקום הנבחר הנחלם הזה.
די לי עד כאן דבש נטיפי שׂפתיים
שומע מכרזים ביין-חלומות על יין-חלומות
והכל פקוע קרוא ורשום בשירה שלי עצובה
אבודה על סומים חצובי עיניים בין חצבי סתיו.
הנה הים לפניכם , אמרו הגויים ...
אתמול רחצו אותי בִּוְרָדִים וּזְדַאבּ
הלבישו אותי בגד רקום מגני- דוד תכלת לָרֹב .
וזו השמש , אני אומר ...
שכאן אדמה מצמיחה דשא אחר גשם לא לחנם.
הנה אנחנו החושבים נגאלנו
סנהדריות רבות אוחזין בלבנה של א' בתשרי
מושכים מושכים על הרבה קווי פעולות.
הגלות, הגלות
אני מתקשה להאמין בקרב עמי.
1985
השיר הזה משנת 1985, מן השירים הראשונים שלי והוא מופיע:
השבמחק1) בספרי "אררט" בעמוד 43, הוצאת "עקד", תשמ"ח 1988.
2) ב- "שדמות", חורף תשמ"ו - 1985, גיליון צו'-צז'
3) ב- "פסיפס", מרץ 1989, גיליון 5.