שלמה שפירא
וחג פול תעשה לך / G6PD / צאבאים
ראה כתבתי "וחג פול תעשה לך" בנושא: "איתנים" 6 (כרך ל"ז) עמודים 172-174, 1984
ראה כתבתי "וחג פול תעשה לך" בנושא: "הצופה" 12.04.2001, עמוד 8
מלות הכותרת לקוחות מאחד העיתונים, ואולי אין לתמוה על פירסומן.
אצל יוצאי צפון אפריקה, למשל, מייחסים לפול סגולה טובה. נוהגים להניח פולים ירוקים ויפים על השולחן בליל הסדר גם בערב המימונה, וכן מכינים בפסח ובשבועות תבשילים המכילים פול טרי.
אצל יוצאי בבל מכינים גם כן תבשילים עם פול, אך אצלם אין הוא נחשב סגולה לשנה טובה ופורייה כמו אצל יוצאי צפון אפריקה. הם מציינים, שהשימוש בו משום שפירותיו מבשילים בסוף החורף ובאביב ופשוט מאוד הוא מצוי אז בשוק , פול - גידול חורף).
כאן המקום לציין, שהפול הטרי הירוק נאכל בימי האביב, בחגי פסח ושבועות והפול היבש נאכל כל ימות השנה והוא נחשב מאכל עניים בארצות רבות ונאכל גם אצל יהודים.
הפול מוזכר בתנ"ך, במשנה ובתלמוד. חז"ל ציינו את טיבו והזכירו את אופן הכנתו. במקורות מסוימים מובאות דעות חיוביות, אך בצדו גם דעות שליליות עליו - בדגש שהוא מאכל "כבד".
הערבים אוכלים פול טרי וגם יבש-מבושל ומכירים בו כאוכל המכיל חלבונים, פחמימות ושומנים באחוזים גבוהים ויש כאלה הכתובה שמצביעים עליו כאוכל מזין יותר מבשר. אך בספרות העממית הערבית מרבים לציין תופעות-לוואי בלתי רצויות, שהפול על צורותיו עלול לגרום. בין השאר מצוין, שאכילתו מזיקה וגורמת נפיחות בבטן, יצירת גזים, הרגשה לא טובה ואף לדפיקות לב ולעתים יש שיתוק זמני והבעיות גורמות גם בעיות בשלד. מאכילתו עולים גזים רעים למוח שיוצרים הזיות. בעדות אחת אחרת מסופר, שתרנגולות שהואכלו בפול, הפסיקו להטיל ביצים.
מר שבתאי לוי, שהוציא ב- 1978 חוברת בשם "הבדווים בדרום סיני - רפואה, היגיינה ובריאות", מציין שהפול משמש אחד האמצעים למניעת הריון , שהאישה הבדווית נוקטת בה גם היום. "האישה הבדווית מבשלת פול ומגזימה באכילתו בימים שבין וסת לווסת, דבר הנלמד על ידי הנשים מהתרנגולות, שמצאו שתרנגולת שאוכלת פול אינה מטילה ביצים".
בספרות העממית הערבית גם מצוין, שבישול מקטין את נזקו ומוצע להשרות אותו ולהחליף מים למלחו ולקלותו - בכך מתמעטת השפעתו המזיקה ומתקבל "בשר פול משובח". בין האר, מציינים גם שימושים רפואיים ואחרים יעילים לפול.
גם בקרב העמים הקדמונים לא כולם אכלו את הפול. הסיבות היו נעוצות במיתוסים ובאמונות דתיות. פיתגורס, למשל, אסר על תלמידיו לאכול פול, כי הוא מנפח ומפריע למנוחת הנפש. לפי גרסה אחת אכילת פול ביוון העתיקה הייתה חמורה גובלת ברצח, או כמכת מוות והכתמים המיוחדים על פרחי הפול עזרו ליצירת מיתוס שלם סביב זה, הקשור בגלגול נשמות וחוקר רומי מציין שכוהני מקדשים עובדי כוכבים כמו אלה הנמצאים בעיראק נמנעו מאכילת פול. הלכתי ונברתי בכת ה- "צבאים" שספר שלם מדובר עליהם ומצאתי שאצלם איסור אכילת פול עומד בצד האיסור של אכילת חזיר ואני חושב שהוא נובע משיקולי רפואה עממית. (מעניין שדובר שם גם על אכילת בצל, דבר שלא מבוסס דיו בספר).
אחת העדויות המעניינות ששמעתי בקשר לפול בארץ אצל הכורדים ואצל מהגרים שברחו מרוסיה הסובייטית בעשור השני של המאה ה-20 (הסופרת חבס מזכירה אותם בספריה) ונקלטו על ידי הקהילה היהודית בבגדד, עשירי בגדד הקימו להם חאן ענקי ועזרו לכלכלתם ובשיקומם וגבאי בתי הכנסת הביאו להם כל הזמן תבשילי פול באורז, דבר שהיה קל בנשיאה אל החאן והיה גם זול, בתחילה אכלו המהגרים לשובע ולאחר כמה זמן נמנעו מכך והתחילו לשפוך אותם לעיני מגישיהם, בטענה שאינם מרגישים טוב עם אכילתם המתמשכת.
רבות, אפוא, העדויות מן העבר הרחוק ומן העבר הקרוב בקשר לתופעות המזיקות של הפול. הבעיה היא קלה באוכלוסייה הכללית ומסתבר שהיא קשה מאד ולפעמים קריטית אצל אנשים מסוימים שלפני קצת יותר מחמישים לא היה ידוע להם שחסר להם בגוף אנזים מסוים G6PD שפול יכול לגרום להמוליזה של הדם. היום - עם לידת כל תינוק בודקים אם לתינוק חסר האנזים המסוים.
אני גר סמוך לשני גני ילדים של העיריה ולפני כשנתיים (בשנת 1982) אחד מילדי השכנים (ההורים מוצאם מעיראק) הובהל לבית חולים ומצבו היה קשה מאוד ובבית החולים שאלו אותם אם מגדלים פול בחצר הבית. אמרו לא. כששמעתי את השאלה אמרתי להורי הילד החולה - שבגן שלידי עוזרת הגננת ממוצא מרוקאי גידלה בחצר הגן ערוגת פולים. השתילים מיד נעקרו והושמדו ומאז יש הוראה שאין לגדל פולים בחצרות גני הילדים בהרצליה.
ויש עוד אינפורמציה בכתבה בנושא הזה. על חוסר האנזים ומה עושה הגוף כדי להשלים אותן פעולות אנזימתיות במקום אלה שהאנזים החסר עושה - קיראו בוויקיפדיה ובספרות ביוכימית ורפואית. על תולדות הפול ראו בשתי כתבותיי שציינתי אותם מעלה.
10.07.2021
