שלמה שפירא
הוא זוכר אלילת חלומותיו
נאומים לה
נאומים לו
אלילה בככר העיר בה פסל מברזל והברזל מעובד שאינו מחליד לעולם.
כך זכרתי אותה וזוכר אותה תמיד תמיד כמו אש-התמיד שבתוכי...
יענו אני אומר לעצמי : מה בראש שלך, מה בדמיון שלך ושsמתיה בשליף חלומותייך.
היא תמיד בת-מלך ופנים אל פנים יושיעני נא אלוהי כי בתפילותיה תמיד הלכתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!