יום שישי, 14 באוגוסט 2026

שלמה שפירא: עלים נודדים - לנדוד לנדוד

שלמה שפירא

עלים נודדים - לנדוד לנדוד

עלים נודדים בגינתי וברחוב הסמוך לביתי ובירח מעלי ששערות ראשו נודדות לאור השמש - כמה טוב לירח שיש לו את אור השמש ביום ובלילה...
ואני הולך רק באור יום - ללכת שבי אחריה ואולי אסלול שוב דרך לחלומותי.

חלומות אמרתי ! אולי טעיתי, הגיטרה שבניתי תביא חלומותי עד בכי.     
כי מה צריך בן-אדם : " כיכר אחד של לחם וכד של יין ואהבה כל הזמן". 
כך שרתי  לעצמי פעם , 
וכבר אינני שותה יין, אבל מיטה עדיין יש לי,
ישן בה ומתעורר, ישן ומתעורר.   לילי מרלן מצלצלת בשער ביתי וכבר אינני יכול לרדת ולפתוח שערי ביתי לאף אחת - גם ביום גם בלילה. 
טוב שאני לבד - אני מונע ממני חיידקי אהבה. 
מי אוהב היום? את מי היא אוהבת היום ? 
היא אוהבת רק את הדובים ביערות קסם. 
"גיורא-גודיק" צדק שכל העולם מחזמר לגבירותיי הנאוות. אז פיקשש לאחר הצלחה גדולה ובהפסדו העדיף למכור נקניקיות באלהמברה בברלין.

ערב בא. עולה האבק בשבילי עפר. היונים נמות כבר מזמן, 
אבל לא אנוכי - איש אילם זקן מסכן, נמוך ודק מדליק פנסי לילותיו לאהוביו, ולא מסוגל  להדליק את פנסו שלו .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!