שלמה שפירא
"ורד יפתחי גרין" מ- "אגן הים התיכון" ישבה הבוקר ורקדה על מקומה ודיברה ואיחלה והכירה "חמורים" והדגישה את "החמור הלבן" ומיד השמיעה את השיר "הו ברצלונה ברצלונה"... מיד הזכירה לי את מאכל ה- "צלונה" של אמי ואנחנו ילדיה - הלב שלנו על אמי המנוחה שתמיד הכריזה לנו אחרת מ-ורד. ורד הכריזה "אנחנו הלב שלנו על ארגנטינה"... איפה אני ואיפה ארגנטינה?!
חמורים אנחנו
שלא מבינים את החמורים, לא מבינים את האשכנזים שעד עכשיו הם אשכנזים ואנחנו ספרדים והספרדים שעד עכשיו הם ספרדים וההם ההם אשכנזים. זה נשאר ויישאר בעיקר אצל "חרדים" - חרדים אשכנזים וחרדים ספרדיים ידשדשו אחריהם - ומה הדבר החמור ביותר - שחמור תימני מתגייס לצבא וחמור אשכנזי לא מתגייס לצבא - לך תקשור חמור ספרדי ותקבל עונש ולך תנסה לקשור חמור אשכנזי - ברמנן - מה פתאום - יעטו עליך עורבים ועורבים זוכרים אותך גם בעוד שנה ויחוגו מעל ראשך - "דיר באלק" אצלנו לא תעשו קונצים...אז תגששו קודם - למשל - אצל "הגשש החיוור - היום כולנו גששים חיוורים - אם תבעתי טבעתי וכל טבע הפך מטבע עובר לסוחר - מסחרה כזאת תמיד יש בכל מקום וחבל. לאן הגענו ולאן נגיע...
עוד מעט בחירות יישמעו צהלולי בחירות ואני מבולבל אחי ואני מבולבל אחותי ואני חי במשפחה גדולה והשאירו אותי אדם בודד ולמעשה אני אדם בודד...איך עם הקשיים וההבנות שלי איך אקום ואלך לבחור לכנסת - חרד אני ששוב נבחר אופרטה זיפזיפית לכנסת עם בלבול בין ימין לשמאל, בין חילוני דתי וחרדי, בין סוחבים עול ההגנה לבין משתמטים...
אומרים יש אהבה בעולם והיא תנצח. לא נשארה אהבה לא נשארה אהבה ואין אהבה ואולי עדיין קיימת אצל "עמומה בנת צהלולה".
שלמה היקר,
השבמחקשבת שלום.
להזכיר את ג׳ו עמאר עם ברצלונה זה להרטיב במים צוננים ורכים את דאגותינו הרבות לגבי המתרחש בארצנו.
שוב: תודה מעומק ליבי על משלוח דברי הזיכרון המקסימים הללו,
נשתמע
כל טוב
סוף שבוע רגוע
ישראל
(הכותב: פרופ' ישראל גרשוני ממרכז דיין באוניברסיטת תל-אביב)