שלמה שפירא
הראיתם איזה יופי זרעים קופצים
עוד מעט מונדיאל וירוצו וינגחו השחקנים במגרש הכדורגל. כחובב טבע טיילתי הרבה בשדות באביב ובתחילת הקיץ ונזכרתי בזרעי התורמוסים הפורחים באביב המוקדם - פרחים כחולים וסגולים ובשרב הקיץ קופצים הזרעים החוצה מתרמיליהם ולא מתפזרים ברוח רחוק מצמח-האם. הראיתם איזה יפי זרעים קופצים במונדיאל נפש עם תזכורת לתקופת התלמוד ואני שהייתי ילד מעברה שגם התורמוס בעיני היה מאכל-קינוחי בסעודה "תורמוסא שולקין אותו שבע פעמים ואוכלים אותו בקינוח סעודה".
ואני בכיתה ז' בא לבית ספר מהמעברה למושבה והמורה "חיים בלצן" לא לימד אותנו ביאליק וטשרנוחובסקי - לימד אותנו "היער בחדרה" ל- "דוד שמעוני - שירה קשה לעולה החדש, קשה גם לתלמידים ותיקים. המורה הזה שגם הוא קצת ותיק מעולה חדש שידע עברית עוד בגולה,שעדיין לבש תחתונים שלפעמים שרוכיו היו צצים מבעד לאשנב מכנסיו והתלמידים הותיקים יותר בכיתתי היו צוחקים בינם לבין עצמם כשראו זאת ובהמיית הצחוק ניגשתי באמצע השיעור ולחשתי לו על "הפוסטה המזדנבת ממכנסיו, הייתי תלמיד מהטובים בכיתה וגם על זה הודה לי חודשים. בשליש האחרון בכיתה ח' בא וביקש שאני אכתוב בכתב ידי את הציונים באומרו כתוב "טוב-מאוד" "טוב-מאוד" על כל המקצועות שבתעודה וחתם בחתימתו על התעודה.
בני-כיתתי שאלו כל הזמן "מה המורה הזה רוצה מאיתנו ועוד מבקש לחנך אותנו?!".
ואני הערצתי את המורה הזה - מורה טוב שנתן את הלב והנשמה ללמד אותנו!
לאחר שנכבשה ירושלים - ראה אותי עם אשתי (הטרייה) על המדרגות להר-הבית, דברנו ודברנו וביקש לצלם אותנו שם. כעבור שבועיים קבלתי בדואר את התמונה שצילם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!