שלמה שפירא: "אז והיום" - חיבור בין דורי במרכז קהילתי ליה בשכונת "יד-התשעה" בהרצליה / 10/05/2026,

שלמה שפירא

"אז והיום" - חיבור בין דורי במרכז קהילתי ליה בשכונת "יד-התשעה" בהרצליה / 10/05/2026

תודה לדור מייסדי המדינה - "אז והיום" - חיבור בין דורי במרכז קהילתי ליה בשכונת "יד-התשעה" בהרצליה / 10/05/2026, 17.00-19.00. כחצי שעה מוקדשת ל- פאנל בסגנון "סליחה על השאלה" - לוחמים אז והיום וישירו שירי להקות צבאיות והופעת אורח של ילדי חוג מחזפר" ..."זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולתייך, לכתך במדבר בארץ לא זרועה. והנה עלינו ארצה - התאהלנו גם זרענו גם בנינו גם לימדנו ילדינו תורה, עבודה וגמילות חסדים וגם שמרנו ועדיין נמשיך ונמשיל לשמור על ארצנו - ארץ ישראל המתפתחת והקדושה מכל כל...

בשבילי כילד בגיל בר-מצווה הגשמתי חלום כאשר כבר גבר-גוי בעיראק לא ימרח שערותי בגבינה בלכתי לבית הספר. חסד עשתה עמי מדינת ישראל להביאני לתוך עם ישראל למרות שהתאהלתי באוהל עם משפחתי בת עשר נפשות. מעברת-אהלים הייתה בשבילי ארמון רב-תפארת שהתגאיתי בצאתי מן האוהל ובשובי אל האוהל.

במעברה היה נפט, היה שמן, עבדנו בחקלאות וזכינו בסוף יום עבודה בחצילים. החצילים היו המעדן בשבילנו...ממעברת רמת-השרון הגענו לבלוקונים בהרצליה. אבי "יצחק גורג'י" היה הרוקח הראשון בקופת חולים בשכונת נוה-עמל בהרצליה. המשכתי כאן בבית-ספר עממי, אחר-כך תיכון , צבא סדיר, אוניברסיטה...כך ניצלתי וטיילתי בארץ-ישראל, בכל מקומותיה ואתריה, הייתי חובב צמחים וצד פרפרים - ממיין אותם ומגדיר אותם ואין כמו אותם טיולים רגליים דרך השדות מן המושבה עד שפת-הים בהרצליה. ב- "הרצליה" שלי טמונה תמיד המילה "הצלה" ו"תיאודור הרצל" היה אחד ממצילי היהודים החשובים לעמנו.

אשתי "סיגל-סועד" שפירא לימדה שנים רבות בבוקר את תלמידי בית-הספר בשביב ובערב לימדה מבוגרים בשביב. הוציאה לאור ספר "הבוסתן".פרופ' שמואל מורה כתב על ספרה: סיפורים אלו נכתבו בשלב קריטי בחיי הסופרת סיגל שפירא ז''ל (1940 – 2003). סופרת ילידת בגדאד שעלתה לארץ בגיל צעיר, אולם זיכרונות ילדותה בעיראק בחיק משפחה אוהבת ואמידה וחבלי הקליטה במעברה (מעברת ג'סי כהן) לא משו מזיכרונה. למרות תלישתה משורשיה בבואה לארץ חדשה בעלת מנטאליות  ותרבות שונים , היא ניסתה והצליחה ,למרות גילה הרך להכות שרשים ישראליים והעזה לנסוע מהמעברה עד צפון תל-אביב כדי ללמוד ב- "תיכון חדש" ,שהיה בזמנו תיכון ’שמנת’ צפון תל-אביבי וממחזורה צמחו אנשים שבלטו ובולטים היום בתרבות במשפט ובציבוריות הישראלית.

שלמה שפירא

שיר המעברה

  תַּגִּידוּ,

לַמְרוֹת שֶׁהָיִיתִי בַּמַּעְבָּרָה,

הַאִם הָיִיתִי "אִישׁ מַעְבָּרָה" אֵי פַּעַם?

כְּשֶׁהִגַּעְתִּי לַמַּעְבָּרָה

וְהָיִיתִי יֶלֶד בֶּן שְׁלֹשׁ - עֶשְׂרֵה

הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁעָשִׂיתִי

הִשְׁאַלְתִּי מַעְדֵּר מִ"סוֹכְנוּת  אֹהָלִים"

הָפַכְתִּי חוֹל עוֹלָמוֹת מִשְׁנִי צִדֵּי פֶּתַח  הָאֹהֶל

זָרַעְתִּי יְרָקוֹת, שָׁתַלְתִּי פְּרָחִים

וְכַעֲבֹר  חֹדֶשׁ  הָיְתָה פְּרִיחָה בַּלֵּב

וּפְרִיחָה  בָּאֹהֶל.

השיר הופיע באחד הספרים שלי, במוסף הספרותי ב- "ידיעות אחרונות", כ' בתמוז תשמ"ג, 1.7.1983 בעמוד 4. השיר הופיע בספר "מעברה" בעריכתו של יוסי אלפי, שנת תשע"ט.