שלמה שפירא
לצעוד בפארקים באהבה ובחופים שהם לפעמים געגועים לנחל
גומחה בעץ - ישבנה יושב נשען להביט בצמרותיו הירוקים הסבוכים, לשיר מזמור בלב
היא ו- "אריק ברמן" אם היו ביחד לא היו מסתדרים. היא לא דוגמה שתדבר על החיבור לרוח ועל הגשמה עצמית,
חופים עם חול וצדפים הם לפעמים געגועיה לנחל לנחליל לנחלילון.
הגשמה - זאת מילה שלא שמעה בילדותה ובנערותה, היא שמעה על דרך-ארץ גם על דרך-משי,
הבינה שצבא-העם מגן ויגן על מולדתו ועל עצמו טוב יותר אם סורגים לו פרוות-תפילה ממשי - מחזור אחר מחזור גידלה סיבי משי להלל ולשבח - סרגה כוכבים בכנפי יונה נחפים בכסף ואברותיה בירקרק חרוץ.
"ופלה" בשק"מ אין היום, אותה "ופלה" שקדמה ל- "בפלה-חפלה". איש-צבא בדרגה גבוהה הופך מיד ל- "פוליטיקאי מאיים", ל- "מיליונר בצרות". "נתן אלתרמן" הפך ל- "דן אלתרמן" - לרוץ לרוץ לרוץ. שרהלה שרון שרה היום לנו לכולנו שירים ב- עין גב - בעין רואה ובעין במר בוכיה ולב שמח. (על הסיבה -עיינו ב-ערך "קאבבל cabal ב- וויקיפדיה.)
בכל זאת - המזל חייב תמיד להאיר פנים - שאהיה/ שנהיה (לפחות) ברי-מזל היום - שיאמרו עלינו (בערבית): "חאלף אל-חאצ'" (המזל הטוב מלווה אותם) ו- "יאכון אננאצ'אח חאליפה" (הצלחה תלווה מעשינו). אישית די קשה לי כי "חלילתי" - בת-זוגי - איננה. הכל "חלף עם הרוח" כמו בסרט שהוקרן שנה אחרי הולדתי - "קלארק גייבל" ו- "וויוויאן לי" נופפו לי מזמן מזמן והפסיקו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!