שלמה שפירא
אבסורד יש בי - לאהוב יין ולא לשתות יין
אבסורד - לאהוב יין ולא לשתות יין
אולי שבילדתי, אמי לקחה צימוקים והכינה יין לקידוש (הייתי מכנה אותו היום - תירוש), כאשר שכנינו הנוצרים התפללו בטקס שכלל טעימה של יין, ממש יין.
ביפן - במרכזי ספא מסויימים מתרווחים לקוחות באמבט מלא יין.
בנווה קיץ (לא זרעי קיץ של מאיר אריאל) שרים ענבי קיץ בלאדינו עם קובי זרקו במרכז מורשת סלוניקי ויוון.
בעיראק - הענבים היו קשורים לרווח והפסד והיו גם קשורים לטעים וחמוץ והיו אומרים: "מי שלא טועם את העינב, לא יאמר כמה חמוץ". והוסיפו: "ויתרנו על הענבים, רוצים את סלנו" והוסיפו: "תחיה כאשכולות העינב להבשיל ליין וחשקה בך אהבה".
ביוון העתיקה - היין היה משקה האלים - אלים שותים יין ומצליחים.
חנוך לוין: "אל תדבר עוד מילים גבוהות, כי אני כבר מאוד נמוך - אשכול ענבים עסיסי ולוגם קצת יין.
בקפה "כסית" כשלגמו את היין זה הזכיר לי את בית הקפה של "יעקב שטינברג":
"בית הקפה מועד לכל מיני בני אדם, הוללים המגלים ערוות פיהם, רכלנים פנוקי שפתיים, קוראי עיתונים, נשים עוגבות, סופרים מתנצחים, שחקנים מתגנדרים, מנגנים מכנררים - כל אחד רוקם בסתר לבו ובגלוי את מחשבתו הטובה או הכעס ונותן את חלקו וקולו לכוורת ההומייה.
שטיינברג רואה בבית קפה במין עולם קטן, שהוא בבואה לעולם כולו "היה שיכור ולא מיין - כמוני"
18.07.2022
יפה מאוד
השבמחקעדנה שפירא ,
18.07.2022, 20:59
יפה
השבמחקקטי ס. ,
18.07.2022, 20:51