שלמה שפירא
אהבתי את ימי סבתי וסבי
אהבתי את ימי סבתי וסבי
הם פינקו
אהבתי את נאיביותם
בימים ההם:
צפרים - עצאפיר
זמיר - סמיר
אור - אנוואר
כשהיה למישהו חום יעצו לשים בד רווי חומץ על מצחו והכינו לו מרק מתרנגול הכי חזק בשוק
כשנפל ילד בבית ספר וחתך את סנטרו - אמרו שישימו על הדימום בד רווי בכורכום
כמה דיברו על מי הגבינה שעושה פלאים ברפואה העממית
לרופא עממי מקרב שבט "צלאב" קראו לו צלאביה, אולי השבט היה קשור פעם לצלב ולצלבנים
(אולי אולי קשורים ל- כת צבאים ?!)
אישה שכנה ערבייה מבוגרת באה לרפא כאב בטבור ובבטן של ילד כאשר הניחה כוס על הכאב להרגעה.
תמיד סבא וסבתא אמרו אמת ולא שקר
לא אהבו את ה- "סכתאצ'י" שהיה סוג של בדחן מוקיין בכיין צחקן...חבל לבזבז עליו שנייה אחת.
25.07.2021
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!