שלמה שפירא
שלמה שפירא
לקיקה נשיקה וחיבוק
מי לימד את הליקוק
מי לימד את הנישוק
מי לימד את החיבוק
יש חיות שלמדו רק ללקק
יש חיות שלמדו רק לנשק
יש חיות שלמדו ללקק ולנשק
יש חיות שלמדו ללקק לנשק ולחבק
יש חיות שלמדו ללקק ולנשק ואין באפשרותן לחבק
יש חיות שלא למדו כל אלה ושולחים נפשן על פני המים ובמים, הימצאו
ומוזר האדם שבשיא חכמתו אינו מסוגל להגיע לחיבוק שיא והוא בשפל המדרגה.
29.11.2020
שלמה שפירא
מסתורה אצל יהודי בבל (עיראק) ואצל יהודי אשכנז
מישהי שעיינה לאחרונה בספרי "אררט" (שירים - הוצאת "עקד" תשמ"ח 1988) שאלה אותי "למה התכוונת במילה 'מסתורות' "?
בקטע: "...עדנה טוהר/ נשים פוריות בודאות של אור/'מסתורות' ענוות אצילות..."
נשים ביהדות עיראק שעלו ארצה יסבירו שהכוונה ל- אישה "שמורה" במובן אישה השומרת על עצמה.
ואני מוסיף: אישה "שמורה" בבבל היא בסתר עליון ובסתר המדרגה. הכוונה לא רק למראה חיצוני גם לפנימי.
אצל אשכנזים אדוקים ואצל חכמי אשכנז - שם האישה המסתורה היא זו שאין מגלה מסתורה אלא לבעלה ומסתורה גם בשערה, על כן היא מגלחת את שער ראשה ושמה פאה.
דבר שלא היה קיים אצל נשות בבל.
יש מחכמי אשכנז שבוויכוח שואלים אם 'בתולה' צריכה להסתיר את ראשה במטפחת, למשל? יש כאלה שמחייבים כי כך הבתולה תשמור יותר על מסתורה ויש כאלה אומרים ששער סתור גלוי אפילו מפוזר אצל בתולה יכול להוסיף חן ואצילות לזרז נישואיה.
כמה מחכמי אשכנז ציינו שלגבי שיער האישה אצל "הפרנקים" - שם אין שום בעיה.
מכאן, בעוד שהמסתורה המזרחית מתנהגת מדחף התנהגותי (התנהגות טובה) אצל המסתורה האשכנזית נוסף גם דחף הלכתי/רבני.
בשיר שלי בספרי "אררט" קשרתי את המסתורה עם ענווה וצניעות. ענווה וצניעות הם חיזוקים טובים לאישה השומרת בעצמה על עצמה מתוך כפיפת ענווה צנעה והייתי מוסיף גם מתוך ראיית החסד (אישה חסודה!).
28.11.2020
הערה: גם בחברה מסורתית כמו החברה הבבלית יש מקרים - "צאחת אלציחי" = קמה צעקה, בצד האישה הכשרה ההגונה ו-"אומ-בית" = אשת בית, היו במצבים בודדים צצות גם נשים שלא התנהגו בתלם היש ומה שיש - אמרו עליהן - אישה רעה, אישה גסת רוח, יצאנית, נהנתנית בחסדיה -בקר שוב...
שלמה שפירא
מרדונה
ארגנטינה היא העולם כולו בכבודו ובעצמו בגלל מרדונה
ארגנטינה חיכתה בהריונה תשעת אלפים שנה בבטנה עד שנולד מרדונה.
עני ילד בלי נעלים שיחק ושיחק והגיע לשחק כדורגל
כמו מלאך מן השמים שיחק כדורגל על הארץ.
חובבי כדורגל טוענים שמרדונה הוא בן-אדם שעטה כנפיים של מלאך
אך גם מלאכים-בני אדם גם טועים
מועדים לגלי הלם ולא מאחים שברים
למרדונה הייתה רקמת גוף טובה ולא שמר עליה
זילוח דבק והלם ברקמותיו
שערו הראשון היה "שער יד האלוהים"
ושערו האחרון היה גם "שער מיד האלוהים"
דייגו - היה דייג מצליח עם אגו מצליח
לא עוד תיראה הנשמה לצד הגוף במשחקי כדורגל.
26.11.2020
שלמה שפירא
רטוב הסלע
רטוב הסלע
רטוב השתיל השיח והעץ
רטוב האדם.
הרטוב אינו חושש מגשם
הסלע מפיק מים חיים
כי מתחתיו זורמים מים עליונים ללב האדם
והסלע נכמר לבו על האדם שאינו עוזר בעת מצוקה
השתיל השיח והעץ אינם מבקשים לעצמם זהב ופנינים
מבקשים אור מים ואוויר טוב.
אם האדם יישאר בגפי ובאגפי נפשו כעץ השדה
גמולו שיסתובב בארץ ובעולם ובתוך האדם ביושר ובצנעה.
26.11.2020
שלמה שפירא
על יושר
תּוֹעֲבַת רָשָע יְשַׁר-דֶּרֶךְ, בִּבְרִירוּת כַּפֶּיךָ יִצְעַד מֶלֶךְ.
זֶה הדרך:
אדם הישר ימדוד במידת המלך בדרך היחיד
ומדרך היחיד לדרך הרבים לדרך המלך.
בן-אדם!
אם תזרום כך, יזרום כך גם מלך
המלך יחבק אותך ולא יאבד אותך.
16.12.2017
שלמה שפירא
על יושר
תּוֹעֲבַת רָשָע יְשַׁר-דֶּרֶךְ, בִּבְרִירוּת כַּפֶּיךָ יִצְעַד מֶלֶךְ.
זֶה הדרך:
אדם הישר ימדוד במידת המלך בדרך היחיד
ומדרך היחיד לדרך הרבים לדרך המלך.
בן-אדם!
אם תזרום כך, יזרום כך גם מלך
המלך יחבק אותך ולא יאבד אותך.
16.12.2017
שלמה שפירא
דוגמה טובה או דוגמה רעה - שרה של ביבי
אין אדם שידו משגת ואומר די.
גם במשורר - הנפש משגת ולא אומרת די
אפילו באדם-חדף - קטנטן יונק מעט, הוא לא כנוע ומנסה להצליח לשנות את גודל מוח עולמו כך יגדיל את תאבונו
הדיוטות - רואים היום את שרה של ביבי וחושבים לשנות תנאי סביבתן בעצמן ולא אומרות די.
כל דבר ודאגתו כמידתו
והאישה מחזקת את מידתו.
25.11.2020
שלמה שפירא
לחיות באור המציאות
אני חי באור המציאות ומתחייב לראות את המציאות.
גם אם מישהו חי בארמונו של פרעה, חייב ומתחייב לראות את המציאות.
משורר קם ושר את שירו בפקודה שבאה מעומק לבו ונשמתו.
תוכלו גם אתם וכל אחד מכם לקום להצביע על נקודות אור בחיים ועל ערגות ערגה בכוכבים וכך תדעו לזהות נקודות החושך באור היום
ותפנימו שגם אתם תוכלו לראות את אור המציאות, אם תרצו.
25.11.2020
שלמה שפירא
הכמוס אלוהים באדם
הגוף אמבט של טמפרטורה ומה יש בנשמה.
הגוף אמבט של טמפרטורה, מנסה לשמור על טמפרטורה קבועה
שומר בלי אמבט בלי מדחום
אם ימדוד, אותה טמפרטורה
בלי משוואה דיפרנציאלית מלאה או חלקית מסדר אחד, מסדר שני...
הגוף יודע אפילו לשמור על הטמפרטורה שלו גם במעבר חום בצלעות הקירור של גימחותיו וגומחותיו.
עננו אלוהים שעדיין האדם לא מבין למה לו יש חום קבוע ולתבל אין חום קבוע
עננו אלוהים בזמני שיבוש חום כמו בזמן הקורונה למיניה
עננו אלוהים מה יהיה לעולם כולו אם יגיע העולם במעלותיו עד לאפס המוחלט
עננו אלוהים מה יהיה לאדם והאדם מעבדה מנסה לערוך ניסיונותיה כמעט עד לאפס המוחלט
אילמים כולנו. אם האילם חושבת שהיא יודעת את שפת האילמים
והאלוהים מחייך וצוחק.
24.11.2020
שלמה שפירא
מזמור לדוד
לזכרו של דוד וול ע"ה
שלמה שפירא
פולרד תמשיך להתפלל
ציונות - כל כך חשובה בחייה
חיה ובועטת שבמעט אמצעים ובמעשים טובים יש בה תעוזה ותפילה.
פולרד בתעוזתו - מה נשאר לו בגיל ששים ושש?
נאמנות מול בגידה.
בעל חטוטרת יהיה לו קשה מאוד גם במקום תפילתו למחוק חטוטרתו
עכשיו, לפחות, נעזור לו בתפילתו
להתפלל כאזרח חופשי בארץ ישראל.
21.11.2020
שלמה שפירא
איך תתדגמן אש האהבה
על שטויות לא מדברים
על שירי נפש לא מדברים
איך תתדגמן אש האהבה?
21.11.2-20
שלמה שפירא
היא שרה
אלף לילה ולילה
"נגמרו ימי סיפורי חיי"
היא שרה מאמונת החיים וחכמתה
היא שרה וממשיכה לשיר
שירתה כבנביא נמשכת ונמשכת
עם הזיכרונות
מי יידע
מי ישמע
מי ירגיש
מי יגיב
מי יתעלם
מי יתחרט ויוציא מן הפח
מי ייזכר ויבין
שיר עם בכי לא הולך לאיבוד
הלחן בו מושך כואב ומכאיב.
21.11.2020
שלמה שפירא
חלפו כעשרים שנה
חלפו כעשרים שנה
מזמן לא היה בי גשם עז
רציתי שוב לשמוע קריאתי להאישה.
ברד גשם קר קר קר עוד יותר קר אני לבד לבד
חום שלה חום שלי חם חם
אף פעם לא צמה בי ברגשות
העניקה לי כל הזמן חום-התמיד לתמיד.
אישה-אם כמו ציפור שיר
בשקט בשקט בקן
שרה ומשקיטה לבבות.
רחוקה רחוקה עד אין סוף
קרובה קרובה, במבול גשם שוב ושוב שירתה.
אני ליד פתח ביתה
דבר לא השתנה
אותו שער אותו שביל אותו מבנה אותן מזוזות
הכניסיני תחת כנפך
המשיכי להיות קן לשירת המותר
אולי מרגישים אתם שלא מתרחש שום שינוי בלבי.
21.11.2020
שלמה שפירא
ככה עושים לשיניים מתנועעות
ככה עושים לשיניים מתנועעות
עקור שן ועקור מכאובה.
נעזרתי ברופא השיניים
מוזיקה צרפתית מדיצינאלית נעימה מרגיעה ומרקידה קידמה את בואי
רופא השיניים מזהיר - "לא באת לכאן לרקוד"
מיד שכבתי על מרבד הרפואה והרופא מרגיע אותי
אקדח בשורש השן, אבריג בורג עם תבריג עדין, אסגור ב-אום
אום - מנטרה מזלית מרכזית בדת ההינדית
אנחנו לא הינדים ובכל זאת יש גם לנו היהודים תפילה ויש אלוהים.
לאחר שסיים הרופא את עבודתו בשן
הפרוצ'קטור מאיר עוד יותר את פני, נעלי הבלט שלצדיו משרים יותר אמונה
הרופא הצליח בעבודתו.
יצאתי מחייך, מ- "בני" - רופא השיניים שלי
"עאשת אידו" "תחיינה ידיו הטובות"
יצאתי עם שינים צוחקות, הבריות יקנאו בן.
19.11.2020
שלמה שפירא
אל תדון אדם עד שתגיע לנפשו ולנשמתו ואז תבין
רבי חיים בן עטר, עלה ממרוקו לירושלים וייסד בה ישיבה.
אני, עולה מבבל, שבתי לישראל
הדת שבי הפכתי לחילונית
והחילוניות השאירה אותי לבד עם נפשי.
ציפור חילונית חופשיה אומרת לציפור כלואה
במזונותיי אתה מסתכל ואי אתה מסתכל במצוקותיי
מצוקות רבות עברתי בגפי
ממשיך לשיר את שיר ה "הסוכר"
הצופים בתצפיות אומרים:
"אשרהו, איך קלוט נקלט, אוכל משיניו ויישן בהנאה ושר"
מה אתם עוד יודעים עלי?!
20.11.2020
שלמה שפירא
אני מנסה להאמין
האור המלא לאלוהים.
כשהירח נמצא בזווית ישרה לשמש ולכדור הארץ - מורגש אור יחסי.
(אני מעריך ישר ישרה ישרים ישרות!)
כשהעולם נמצא באור אלוהים לבין הקודש בחיים עליונים - אור יחסי
זורח לאדם ששופע בו חיים דחיים
ומסביבו אורות אורות בתשבץ המחייה:
אורות חיים - "מי מרום אורי וישעי"
אורות תשובה - "כסאך כשמש נגדי".
רש"י מפרש שההוד של משה רבנו הוא אותו קירון (אותה קרינה של עור הפנים)
שזכה בה משה מהוד האלוהים:
"משה קיבל תורה בסיני ומסרה ליהושע ומיהושע לנביאים...".
הרב קוק מדגיש - שמכל מקום ובכל מקום ישנו מעיין האורה היסודית שגנוז בתורה.
אז למה לא תעיינו בתורה.
18.11.2020
שלמה שפירא
"אבי, בתו" ל- יעל דיין, ספרי ידיעות אחרונות / הוצאת עידנים, תרגום מאנגלית: יעל דיין וז'אנה גור, 1986
בספר הקדשה:
לאימא, שידעה לאהוב, להבין ולקבל את שנינו
התוכן:
חלק ראשון - יום שישי ארוך, קדיש ראשון.
חלק שני - לפני הזיכרון, המעגל המגן, לצמוח החוצה.
חלק שלישי - התבגרות, פרספקטיבה, שירות סדיר, /אבי, בתו/, מלחמת ששת הימים.
חלק רביעי - בין שתי מלחמות, 1973-1977, שלום, שנתיים במותו של אבא.
חלק חמישי - שבעה, קדיש אחרון.
מ- עמוד 63
...קבוצת קצינים ממקורביו של יגאל אלון, אפשר שלא שבעו נחת מן העובדה שהוא הוחלף באבי...
...המשמעת בעיני אבי פירושה נוהל קרב, התנהגות תחת אש, מסירות לחבר ודבקות במטרה - לא הצדעות, דרגות או ניירת...
...הצבא עצמו השתנה, הפך לפחות הומוגני, ושוב לא היה ניתן להסתמך על הרוח ה"חבר'המנית" כמכנה המשותף שלו.
ערב אחד, כשהיינו בוואדי חיאני, הופיע גנדי עם עז קשורה בחבל והציג אותה בפנינו כארוחת-הערב שלנו. התפתח דיון ערני בשאלה כיצד יש לשחוט את היצור האומלל, ובסופו של דבר נפלה הבחירה על כריתת ראשה בעזרת את. לא היה זה מחזה לילדה קטנה, ואבי לא חש בנוח. "את לא חייבת לאכול אותו" - אמר לי. הסתכלנו איך גנדי פשט את עורה של החיה במשיכה מיומנת אחת. "אני לא בטוח שאוכל לאכול אותה בעצמי" - הוסיף אבא - ופרשנו לשקי-השינה שלנו...
...ואבי הוסיף לידיעותיי את גרסתו מלאת-ההזדהות. הייתה זו ארץ שלא טמנה בחובה אלא תלאות. ללא מים, ללא אמצעי מחיה, ללא צל, מונעים בהבטחתו של האל שלא יכלו לראות, לשמוע או למשש. אף-על-פי-כן ידע להבין, גם אם לא היטיב להסביר, מדוע הוליד דווקא המדבר אמונה באל יחיד;...
לפני אור ראשון היה מעיר אותי עם כוס תה, מסיע אותי למקום מרוחק כדי שאוכל לעשות את צרכי, והיינו ממשיכים בדרכנו אל מה שנראה תמיד כאופקים חדשים...אחרי כל מסע חזרתי לבית-הספר עם פתק מאבי, ובו התנצלות והסבר כי היעדרותי הייתה "בלתי נמנעת מסיבות מיוחדות". הוא חש, ובצדק, שבימי היעדרות אלה למדתי יותר מאשר בבית-הספר,...
מ- עמוד 200
...לא יכולתי להאמין לשורות שקראתי זה עתה. אבי האהוב, החזק, הלוחם והמשורר, איש של דיוק וראיית הנולד כותב לילדיו הצהרה פרוזאית, נדושה ותפלה. שנים של עליות וירידות מורכבות, של אהבה ואמון, של מחלוקת וסכסוכים מסוכמות כולן במונחים של "הכנסה נטו" ו"בקרה על המטבע", כאילו היה רואה-חשבון המסביר פרק מספר כלכלה. הוא הצטמק לממדים שסירבתי להשלים אתם. היה יכול לומר לנו שאנחנו מנוולים; היה יכול לכתוב על האהבה והכרת התודה שחש לרחל; היה יכול להוסיף כמה מלים של התנצלות או האשמה, או משהו רוחני או מאלף, אך לא - הוא השאיר לנו מכתב של סוכן-מכירות, וברוב אכזבתי פרצתי בבכי.
...כמה ימים אחר-כך שמעתי מחברים משותפים שרחל מצאה כי המכתב שכתבתי מזעזע ומעליב, כל-שכן כיוון שנתתי אותו לעוד אנשים, ולולא המכתב הייתה עשויה לשקול נדיבות גדולה יותר...
2.07.2013
שלמה שפירא
על הדרוזים
מתוך הספר "ערבי ארץ-ישראל" ל-יעקב שמעוני, הוצאת "עם עובד", תש"ז 1946
הדרוזים. -הזכרנו לעיל, בפרק על האסלאם וכיתותיו, כיצד נתפלגה מעל האסלאם השיעי-האסמאעילי כת הדרוזים, ותיארנו בקיצור את מהותה הדתית. מהותם האתנית-הגזעית של הדרוזים לא נתבררה כל צרכה: יש סבורים כי גם מבחינה זו שונים הם מן הישוב הערבי, באשר נקלטו בעדתם אלמנטים זרים-מהגרים, כגון פרסים, כורדים ועוד. אולם, אם גם יתכן שהדרוזים הם תערובת של סורים קדמונים, ערבים, פרסים ועוד - הרי נראה שעיקר היבדלותם איננו בשוני הגזעי, אלא בבדילותם הדתית-הכיתתית. חלק מו הדַּבָּרים הדרוזים עצמם, וביחוד כמה משפחות מיוחסות שבלבנון, מייחסים עצמם על הערבים דווקא ("בני קחטאן", ימנים), ומשתדלים להוכיח את מוצאם משבטים ערביים ידועים וממשפחות ערביות עתיקות ואצילות. לשונם של הדרוזים כולם - ערבית היא.
העדה הדרוזית נתהוותה והתבצרה בהרי הלבנון. כאן הם נזכרים בתיאורו של הנוסע היהודי המפורסם בנימין מטודילא, הכותב עליהם, בשנת 1170 בערך: ...וקרוב מהם (מתושבי צידון) כמו עשרה מילין אומה אחת נלחמת עם אנשי צידון היא האומה הנקראת דרזיאן...
תולדות הדרוזים הן שרשרת ארוכה בלתי-נפסקת, של מלחמת-דמים - בינם לבין התורכים, בינם לבין הנוצרים הלבנוניים, בינם לבין שכניהם המוסלמים, ובינם לבין עצמם; והם נתפרסמו כאנשי מלחמה מובהקים וגיבורי חיל. הם סירבו לשאת עול של שלטון זר מסודר ועמדו מאות שנים במרדם נגד התורכים, ככל שאלה לא הסתפקו בשלטון מדומה ולא הניחו לאמירים ולמושלים הדרוזים את שלטונם המקומי...
...בכפרים מעורבים, שבהם יושבים גם מוסלמים או נוצרים או בני שלוש העדות, יש לציין כי דווקא בכפרים הדרוזים החזיקו מעמד ישובים יהודיים חקלאיים במשך מאות בשנים - פקיעין, שפרעם, כפר יאסיף, בית-ג'ן, ג'ולס.
בכפרים שבהם הדרוזים הם כלל הישוב, הם חיים על הרוב את חייהם המיוחדים המסוגרים; ואילו בכפרים מעורבים רבות ההתנגשויות בינם לבין שכניהם, וביחוד בינם ובין הערבים-המוסלמים, וכן גם בזמן האחרון, ידועה, למשל פרשת ההתנפלויות שערכו הכנופיות הטרוריסטיות במהומות 1936-39 על הדרוזים שבשפרעם והתנגשויות הרבות בין דרוזים לערבים בכפר מוגאר שבין טבריה לצפת. הדרוזים שבארץ, שלא כאחיהם בלבנון, לא לקחו, בדרך כלל, חלק פעיל בתנועה הערבית הלאומית . הדרוזים שבארץ מקיימים קשרים עם אחיהם שבלבנון ובהר הדרוזים...
11.05.2012
שלמה שפירא
על אהבה עצמית
מתפילתו של דון מיגל רואיז (מקסיקני) – "דרך האהבה, מדריך לאומנות החיים", "שמעוני הוצאה לאור", 2001
היום, בורא היקום, נבקש ממך לעזור לנו לקבל את עצמנו בדיוק כפי שאנחנו, בלא שיפוט. עזור לנו לקבל את מוחנו כפי שהוא, על כל הרגשות שלנו, תקוותינו וחלומותינו, אישיותנו, ההוויה הייחודית שלנו. עזור לנו לקבל את הגוף שלנו בדיוק כמות שהוא, על כל יופיו ומושלמותו. תן לאהבה שיש לנו כלפי עצמנו להיות כה חזקה שלעולם לא נדחה את עצמנו או נחבל באושרנו, חירותנו ואהבתנו. מרגע זה ואילך, יתבססו כל פעולה, כל תגובה, כל מחשבה, כל רגש על אהבה. עזור לנו הבורא, להגביר את האהבה-העצמית שלנו עד שכל חלום חיינו יותמר, מפחד ודרמה לאהבה ושמחה...
מיום זה ואילך, עזור לנו לאהוב את עצמנו כך, שלעולם לא נכונן נסיבות שיפעלו נגדנו.
אנחנו יכולים לחיות את חיינו כעצמנו, ולא להעמיד פנים שאנחנו מישהו אחר רק כדי להיות מקובלים על הזולת.
15.11.2010
שלמה שפירא
יופיעו נא מיד אנשי דממה
מחפש דבורה אמתית
מחפש חסידה אמתית
מחפש תרנגולת אמתית
מחפש שפירית אמתית...
לא מוצא.
אין אפילו אחד מאנשי דממה.
ליד יקב יין תוסס בגן ציבורי עם קופים כולם חוגגים
מנסים להצחיק בלי סוף בהופעות חיות ושרים.
כולנו זקוקים היום לכל צחוק
מחוסר חינוך חכמה חרטה וחוזקה.
יופיע נא מיד חסד חסד חסד
עם אנשי חסד העולם חסדו.
16.11.2020
שלמה שפירא
תמורות בצבר
יהודי גלותי מגיע לישראל
מבקש מיד לצמוח כצבר ישראלי
סוג של קיקשתא - חלוץ לוחם ומופתי.
את כל גג ביתו בבניין רב קומות
ממלא בעציצי ענק, מגדל בהם קקטוסים.
חשב האיש שצבר הוא צמח כיסוני
צומח לאט
האיש ישתלט בזמן צמיחתו כמו ביופיו של פארקנון אירופי.
בהתחלה היו שבילים בין העציצים
לאט לאט הקקטוסים עלו על השבילים
קקטוס סבך קקטוס
האיש לא היה מסוגל להשתלט על גלי ההגירה
פסקה תעוזתו.
האישה בבית
אישה יפה שפתיה אדיבים, פיה קטן עדין כגרעין ההל משדר את ריחו
הייתה גם עוקרת בית וקוציה בידיה
ראתה שהיופי בגמל שהיה צריך לשאת זהב
רק את קוציו אוכלת עכשיו
ביקשה עצה איך תוכל לפנות את כל הקקטוסים מהגג
כדי שאפשר לחבק אהוב על הגג למראה שקיעת השמש
הצליחה.
15.11.2020
שלמה שפירא
תרבות ארנבית בקריאת ספרים ו"פקק תנועה" בהוצאה לאור בישראל
פורסם ב- "ישראל שישבת"-17/6/2011
ג'קי לוי - הסופר ש"בא בטוב" על הסופרים ב"שבוע הספר העברי" ביוני 2011
"...היום יוצאים לאור בישראל הרבה יותר ספרים ממה שמישהו יוכל אי פעם לקרוא. אני לא מציע לאיש לחגוג את העובדה הזאת. לא מדובר ברנסנס של כתיבה, אלא בבולמוס קדחתני שמזכיר יותר פקק תנועה בכניסה לתל אביב מאשר קנאת סופרים, שהייתה אמורה גם להרבות חוכמה...עשרות קילוגרמים של מלל...הרוב לא ראוי לקריאה...התרבות ארנבית של...ז'אנר...אסופת טורי עיתונות שבמקום לכרוך בהם דגים, כרכו דווקא אותם...ההצדקה היחידה שלהם היא העובדה שלמחבר/ת יש חבר /ה מאייר/ת...ויש גם רומנים ללא...מלבד תשוקתו של פלוני להיחשב סופר-אמביציה עתיקה ורבת עוצמה שמסוגלת לשלוח אלפי עותקים לחנויות, אבל לעולם לא תצליח להדביק אדם אחד אל הספר...ועוד משהו, עד כמה זה מקרי שאחד מחוקי היסוד ב"האח הגדול"הוא שאסור לקרוא ספרים"..."יש גם בתים שאין בהם מדף ספרים בכלל. במו עיני ראיתי. בתים כאלה נראים לי כל כך מוזרים..."
22.06.2011
שלמה שפירא
גלוי וידוע לפני כיסא כבודך
הטבע יפה עם ציוצי צפרים
הטבע יפה עם הרבה צבעים
הטבע יפה עם הרבה צרכים
והבקתה עולה ביופייה מכל שחקים
והאדם מגרד עלילותיו עד שחקים
האדם בעלילה פושט צורה ולובש צורה
פוער וממציא את הברזל ממציא את משחק השחמט באטום לאנשים...
המציא את האופנה לסחור בה ולתעל עלילותיו במחזות יופי ובשירי עלילה...
והאל פשטא - נהרא נהרא ופשטיה
אל נורא עלילה המצא לאדם תרופה, חולה אנוש הוא באנושיותו.
14.11.2020
שלמה שפירא
בן אדם מתאהב
בן אדם מתאהב
ולא יודע מה תעניק לו אהבתו
אם מצא חלמונית עם עיניים חולמניות והתאהב בה
הזויה התקווה שהופכת אהבה לשיר
הנאהבת אוהבת את השיר
ולא את האוהב ששר את השיר.
12.11.2020
שלמה שפירא
למה אני אוהב את אום כולת'ום
אום כולת'ום שרה על אש האהבה
נפשי שומעת קריאתך
על על כל תשכילי=גווני האהבה
על מה ש- גארה=קרה לי
שמחה ובכי מובנים דרכך
אוהבת אותך מכל מה שבלבי ואומר לבי
וכשהיא האש בעצמה, אש התמיד של האהבה לא נמצאת באגואיזם
אהובי אם ראני לא יוסיף זרדים עלי
כך היא גם מטה את האש לא אל כיכר הלחם שלה אלא לכיכר הלחם שלו
מבלי להשאיר אפר באש התמיד.
11.11.2020
שלמה שפירא
סטרא אחרא או פרוש אחר ל- "פרו ורבו"
יום יום אתה בן-אדם צריך לזכור
שראשך עם המחשבות
כל יום ויום
פעם הוא למעלה ופעם הוא למטה
רגלייך הזקופות מנסות לכופף אותך בזוויות של מאה ושמונים מעלות תמיד לאדמה
כדי שתמשיך להרגיש את הבשר החי.
שןשן בן אדם תישן שמונה שעות רצופות ביממה
אם וכאשר עינג אותך הסקס באותה יממה.
11.11.2020
שלמה שפירא
גבעול חזירי
גבעול חזירי לא כמו גבעול לתמיכה לאחיזה לנשימה לפריה
אלה גבעולים תומכים לצמחים המבקשים שרשים עם כנפיים עם פרי.
בא גבעול חזירי ששונה בתכליתו מן התכלית בדבון הראשון ומבקש לצמוח מגבעול תוך כדי שמנסה לבלוע את הגבעול שממנו צמח.
מה עושה אדם שמבקש פרי לעצמו ושרשי חזיר מפריעים לתנובת פריו
הוא משרש אותם כי יודע:
גבעול החזיר בהתחלה אורח ולאחר מכן הופך חזיר בן חזיר.
ויש חזירים שונים
יש כאלה שאוהבים חזירים, מחגיגים חזירים
עוד מעט יגיע ה- "קרנצ'ון" וגבעול החזיר יחגוג בחג המולד הרומני של הצוענים
אנחנו היהודים למרות שנדדנו ונודדים
מאמינים שרק בימות המשיח עתיד החזיר להיטהר ואפשר להתקרב לבשר פריו.
10.11.2020
שלמה שפירא
אל תתמהמה לבקר אדם במצוקתו
אמי התאלמנה בגיל צעיר יחסית
לא חשבה מעולם להינשא שוב.
וכמו כל המזדקנים היא ידעה היטב
תרגיל "התרסה עם השלמה".
יום אחד אם מישהו מאתנו לא בא לבקר אותה
הייתה אומרת:
השארתם אותי עם הפנים לקיר והקיר עם הפנים שלי"
פעם אחת עניתי לה:
"אל תדברי ככה, הקיר יכעס, לקיר יש גם אוזניים".
בדרכי החוצה חשבתי:
הפנים עם הקיר, הקיר עם הפנים ואם גם יש שקט סביב, ממש מפחיד.
אל יתמהמה אדם לבקר אדם במצוקתו!
9.11.2020
שלמה שפירא
וטרמפ עם ביידן יחיו יחדיו
החיים שלי זה אני , לא אתה
מי שתקשר בינינו, האהבה
על כן אני מדגיש ומדגיש שוב ושוב את האהבה
נחיה ביחד
נשיר ביחד
נחלום ביחד
נגיע למצב "וגר זאב עם כבש..."
בלי רצועה - אני כבש אתה זאב, אתה כבש אני זאב
לא יהיה צורך ברצועה משוחה בשמן
ולא יגיעך אלא גורלך.
9.11.2020
שלמה שפירא
הזדמנות
מה אנחנו רוצים,
על-פי רוב אנחנו משיבים על דברים שאין לנו
ולא על דברים שכבר יש לנו.
כך נכנסת ה- "הזדמנות" בכל שיח פנימי וחיצוני אל חיינו.
"הזדמנות" היא מסוגי המזל - סוג נחישות לעבר מטרה.
לוי אשכול ביקש מ- בן-גוריון אשראי
למעשה, ביקש מ- בן-גוריון לתת לו הזדמנות.
מי שחי בעולם ללא הזדמנויות, ימשיך את חייו בלשבת
על בול עץ ללא מרבד קסמים.
לפעמים, ההזדמנות עולה על החוכמה
בעץ ההחלטות נותנים להזדמנות מקום של כבוד.
8.11.2020
שלמה שפירא
מי יכול להרגיש את מה שאני מרגיש...
מי יכול להרגיש את מה שאני מרגיש
גם את לא.
הימים בסיס וחידה:
הגעתי עד אלייך.
כשיש מחסור מסתפקים בחום הסיבירי שלך
אבליט אותך אם נלך לאמצע המדבר ונגיע למלון בים המלח
לפחות שם, יש לי רק אותך ואת רק אותי
לא יהיה צורך בסקס
הצורך לסקס ייבלע קרח ביין אליהו ענבים.
לאחר מכן
את תלכי לספא
אני אשאר במרפסת חדר המלון, אביט עלייך ואכתוב שיר.
7.11.2020
שלמה שפירא
התראה מ-2008 - אנשים אבודים אנחנו: מתפרקים בקניות ובלויים, בתכניות "אויר ובזבוז", צרכני אשראי בעייתיים... אולי זה הזמן לנסות ולהחזיר את הקשר הורה-ילד לתוכן נכון ולמיצוי נכון בקשרי הורים ובית וחברה
אלון וליאת (שמות בדויים)הגרים בבית פרטי שכור ,הורים לשתי ילדות – התראיינו
ב"ממון ידיעות אחרונות" (14.11.2008) אצל נופר סיני
"... והדרך היחידה שלה לפצות את עצמה על העבודה הקשה זה להתפרק בקניות
ובלויים בסוף השבוע . בשביל ליאת ,סוף שבוע שלא קונים בו משהו זה אסון ..."
"... לדברי ראובן קובנט , מנכ"ל חברת הדירוג הישראלית דן אנד ברדסטריט , יותר
מחצי מיליון מתושבי ישראל הם צרכני אשראי בעיתיים ... "
"... עכשיו לנוכח המשבר הכלכלי העולמי (והמקומי) ,מחנק אשראי הוא כבר לא מונח שנוגע רק לקונצרנים הגדולים ולבנקים , אלא לכל בית בית ישראל ... "
אפשר להזדעזע מן הכתבה . אנשים עובדים ומרוויחים יפה ואמורים לחיות טוב והכל נעלם ופג כרוח בבזבוזים . מוצאים הרבה אנשים אבודים !!!
בית זה, כמו בתים רבים בישראל, הינו דוגמא כיצד הפכנו מעם הספר לעם ש"תרבותו" הינה שוטטות בקניונים ואיך הפכנו את הטפל לעיקר.
אולי כדאי לחשוב על שינוי בתפישה ובחשיבה, להבין שתרבות אינה נסיגה אלא קידמה תוך מילוי משאבים תרבותיים וחסכון במשאבים כספיים.
ניתן ליישם אותם דברים חשובים שהיו עד לפני זמן לא רב בתוכנו ובקרבנו ולהנחיל לילדינו תרבות בבית פנימה. תרבות אשר תקרין החוצה ותסתום את הפער המכשול והאימה בפתח אותם אנחנו כבר חווים היום .
הייתי רוצה לשאול את קברניטי התקשורת
מה הצורך בתוכניות "אויר ובזבוז" ,למשל, תכניות ריאליטי...
חסרות תוכן ותרבות כמו "האח הגדול" ? האם נכון להדגיש שכיום הנורמה הינה –
"כי זו בושה להיות אדם תרבותי קורא ספר" ?
אולי זה הזמן לנסות ולהחזיר את הקשר הורה-ילד לתוכן נכון ולמיצוי נכון בהורה ובבית ובחברה ולחשוב איך למלא את הריקנות במשהו ממשי ולחזור שוב לחינוך מעמיק וקרוב של ההורים בילדים -פעילויות מהנות ובעלות תוכן, כקריאה, קריאת ספרים, נגינה, שמיעת מוזיקה, ספורט ,משחקים איכותיים או סתם לשבת יחדו בחברותא ולשוחח על דא ועל הא ...
סוף סוף מצב כזה יכול לשמש פתח לחזרת ערכים טובים בבתינו ובחברתנו !
14.11.2008
שלמה שפירא
על ספרו של הסופר אלי חי "ימים חסרים", אוריון הוצאת ספרים, 2010
אם רוצים לטעום אווירה יהודית עיראקית ואיך משתלבת בתוך המשפחה הקרובה המשפחה הרחוקה ואיך משתלבת עם הסביבה המוסלמית שסביבה, טוב לקרוא את הספר:
ערב עיון יתקיים ביום חמישי כ"ט בתשרי התשע"ב 27 באוקטובר 2011, בשעה 18:30 בבית "מרכז מורשת יהדות בבל",
בתכנית
18:30-19:00 התכנסות וכיבוד קל
19:00 דברי פתיחה והנחייה - פרופ' שמואל מורה
דברים
פרופ' חביבה פדיה - מבט ספרותי על הספר
ד"ר רונן זיידל - יהודים ברומן העיראקי
עזרא מורד סופר ומשורר - עלילת הספר, משמעות השם, המעברה היחס לערש הילדות
אלי חי - על עץ התאנה
27.10.2011
