שלמה שפירא
מאורעות "הפרהוד"(1941) בעיראק באו על היהודים מיד מכוונת
ארגון "אל-פתווה" העיראקי ו"אגודת הסייר הערבי" הפאן-ערבית ועוד אגודות חשאיות בעיראק, שפעלו בה בשנות השלושים במאה שעברה, בשמה של הלאומיות הערבית ובהקרנה מן הלכי הרוח שהקרינו הנאציזם והפשיזם, כל אלה ואחרים הכניסו בעיראק אלמנטים של מרי ושימוש בטרור פנימי ועידוד הפיכות צבאיות לטובת ארגוני-תנועה לאומיים ערביים.
מספיק שנצביע על אחד מאלה המנהיגים שבחשו בעיראק - אל-מקדאדי דרויש - והוא היה פלסטיני במוצאו, יליד טול-כרם שנע בין ברלין, עיראק, א"י, ביירות, דמשק,כווית ועוד. כמה שנים היה מרצה בבית-ספר הגבוה להוראת מורים ב"דאר אלמועלמין אלעאליה" בבגדד. זרעים לאומיים נזרעו על ידו ועל ידי אחרים כמוהו גם בעיראק, במשך יותר מעשר שנים וכך קם דור צעיר שהיה פתוח רעיונית לטרור ולאלימות והוא הקרין פנימה גם למבוגרים המאופקים שבבית. עובדה היא שרבים מן היהודים שהוכנסו בממסד הממשלתי על ידי הבריטים בשנות העשרים של המאה שעברה, מצאו עצמם מפוטרים כעבור מספר שנים בשנות השלושים והארבעים. למרות זאת, קשה להצביע שהיתה הוראה מכוונת מצד הממסד להרע את מצב היהודים, אך עם יד סמויה מכוונת מלמטה הייתה נגד היהודים,
ומה לעשות, היהודים הם הראשונים בשעירים-לעזאזל וקל לשחרר בהם את קיטור האיבה, השנאה והמרי בפרעות והרג!
יגידו לי שגם בזמן הפרהוד היו גם"עיראקים טובים ליהודים", - שיגידו! וכי מה היה קורה לטוב לבם של אלה המיטיבים, אם האחיזה הלאומית הפרו-נאצית לא הייתה מתערערת בעיראק באותה שנה ובאותו חודש בשנת הפרהוד (1941)?
לשאלת הזמן, יש דוגמאות רבות לתשובה- בהיסטוריה!-
גם אנשים טובים וישרים מאולצים או נאלצים לשנות קו ואפילו להתעקם!
30.01.2012
הערה:
מעניין לקרוא את ההקדמה לספר "א-מקדאדי דרויש-בן ג’אהליתין" (מחזה) שכתב עבד אלמלך נאשף ואשר זכויות היוצרים של הספר של יורשיו - בבירות (1967) בהוצאת "דאר אלעלם ללמלאיין" = ליידע מליונים
שלום חברים
השבמחקמחר ביום ב' 5 בנובמבר, 2012,בשעה 20:30 בערוץ 9 יהיה לי שיחה על הפרהוד וזכויות יהודי ארצות ערב והפליטים הפלסטינים.
שמואל מורה
בברכה
שמואל מורה
ד"ר סיגל גורג'י:
השבמחק...אַחַד הארועים המכוננים בסיפור הזכרון של יהודי עיראק היה הפוגרום הנורא הידוע בשם הפרהוד. אלה היו פרעות של מוסלמים ביהודים במהלך חג השבועות של שנת 1941. הרוחות שולהבו בהשפעת הנאצים ו-179 יהודים נרצחו בחג השבועות של תש"א. משיחותיי עם יוצאי עיראק, ביניהם חמי עו"ד עובדיה גורג'י, ומקריאת הזיכרונות ניתן ללמוד כי הפרהוד היה נקודת מפנה מכרעת בתולדות יהודי עיראק. לעומת זאת המוסלמים והקומוניסטים של עיראק מייחסים זאת לפצצות שהטילה הבולשת העיראקית על היהודים.
למעשה, טבח "הפרהוד" סימן את ניפוץ האשליה שהדת לאללה והמולדת לכולם (אל-דין לאללה ואל-וטן ללג'מיע). אמנם השנים שבאו לאחר מכן, היו שנים שהטיבו עם היהודים בעיראק, אך שנים אלה הטיבו למעשה גם עם המוסלמים בשל ההשפעה הבריטית ועשירי מלחמת העולם השניה. יחד עם זה, תגרות, השמצות והערות בגנותם של היהודים לא חדלו להישמע בקרבם גם בתקופה הנידונה, וכפי שמלמד ספר זיכרונותיו של מורה, היהודים, שהיו מיעוט בקרב הרוב המוסלמי מצאו שידיהם כבולות ועליהם להשלים עם גורלם כנחותים במולדתם.
סיפוריו מלמדים שהפרהוד לא נגמר, אלא המשיך בצורה של השפלות והקנטות מצד המוסלמים ובהתרחקות שכניהם המוסלמים מהם. התחושה שליוותה אותי בקריאת הזיכרונות היא שדמם של היהודים מותר בשל עובדת היותם יהודים. דברים אלה מתקשרים היטב עם האירועים שהתרחשו לאחרונה בעולם על רקע התגברות השנאה ליהודים (פיגוע הירי בבית הספר היהודי בצרפת על ידי מוסלמי (19/3/12), הכאת ילד יהודי בצרפת בדרכו לבית הספר בשל היותו יהודי (27/3/12) והמרוקאי שרצח במכות פטיש יהודי (26/3/12), ככל הנראה על מנת שלא יאלץ להחזיר לו את חובו). ההבדל בין האירועים הוא יחסם של השלטונות למקרים: בעוד שבעיראק היתה התעלמות מכוונת ובמקרים מסוימים רק שוחד סייע בידם של היהודים לקבל סיוע מהמשטרה, הרי שצרפת לא עברה לסדר היום, היא מיצתה את הדין עם הרוצח ואף בוחנת את השלכות המקרה על מנת שלא יישנה. הארועים שהתרחשו לאחרונה מלמדים ש'פרהוד' נוסף הוא לא בגדר הבלתי אפשרי.
מתוך מסמך היסטורי תרבותי
29.03.2012