שלמה שפירא: לא גשש לא בלש / שיר

שלמה שפירא

לא גשש לא בלש

יהיה מה שיהיה.
יש כאלה - למה ממשיכים לכתוב?:
הבחירה שלהם, והשירה לא שלהם -
אין צורך בעריכה
אין צורך בניקוד
אין צורך בשיתוף מה יאמרו אחרים...
זאת שירה תמימה לזאב בודד:
הוא תמיד יכול לשיר לעצמו איך ששר את עצמו 
ירגיש ליאונרדו דה וינצ'י בלתי גמור, אך יש לו כניסות ויציאות משלו
יש לו אהבה לעבודתו ועצלות בעבודתו
יש לו החבאה במילותיו והופעה במילותיו - איך שזורמות בו
האם לא כך היה בחדוות הנעורים? בהרפתקת הנעורים?
"גם זו לטובה" - כך עוזר לטבעו בקשישותו להמשיך ולעשׂות את שירתו
למי זה חשוב? חשובים לו ורק לו השירה בזמני חייו.

31.10.2017