שלמה שפירא
מזיכרונות סוכת ילדותי. בליל הושענא רבה, התפילה היא שׂמחת-אורה והודיה
מזיכרונות סוכת ילדותי:
שבעת אושפיזין היו עדי-ראיה לשׂמחתנו הרבה, בכל ימות ולילות החג ובמיוחד בליל הושענא-רבה
האושפיזין היו באמת באים
היו יורדים ועולים , עולים ויורדים עם המלאכים
לטעום, מפתיתי הבצק שהנשים כדרו בשׂמחה לזרעי-שׂעורים בליל הושענא רבה
וטעם השׂמחה נטעם למחרת מתבשיל-הקְּדֵרָה שהוכן ל"שׂמחת-תורה".
צריך לזכור, שבסוכה הייתה חכמה לאשה לא רק בקדרה:
אמי, למשל, הייתה אשת לפידות
ידעה שהסוכה היא נמל חי תוסס לגאולה
על כן עודדה אותנו להמשיך ולהיות עֵרִים כל הלילה
כי ילדים בלי עוונות הם, נכונים ראשונים לגאולה,
גם לא כפתה עלינו הר-תפילה כגיגית
בליל הושענא רבה , התפילה היא שׂמחת-אורה והודיה.
הדלקת נרות רבים על מגש-ענק לצדיקים, הייתה לברכה, לרווחה לשׂשׂון ולשׁמחה
חינה, תפלה, מזמורים ושירה, נצצו מהסוכה
עמוסים היו פאורות הַלֵּל של חיים טובים בקודש
ומהקודש לחיים טובים של חול במשך כל השנה.
והחתימה הסופית הייתה מוטבעת:
"חתמנו בספר חיים טובים למשך כל השנה!"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!