שלמה שפירא
חיים על סולמות
"כוכבים" נולדים במרוצת עכברים, גם פסנתרנים.
פסנתרן נולד לדרך מחשבות משלו בנגינה משלו.
מספר שנים - בתי-הפסנתרנית, אני, בני-ביתי והשכנים חיינו כל בוקר על סולמות.
נזכרתי הבוקר בסולמות כי אתמול ראיתי סרט מיוחד ומעניין "הפסנתרניות".
זה לא היה סתם "סרט" - זה סרט על קצוות בחיים ומה שביניהם.
זהו סרט עם אנרגיה משלו, שאפילו במוות מרגישים חוויה משלו, ושב לחיים משלו.
הלומד פסנתר חייב שיהיו לו סולמות, תווי-קניה בצלילים ומורה נודניק וטוב.
אם הגעת לאן שהגעת, עדיין לא הגעת ולא תגיע לסולמו של "יעקב אבינו".
הסרט הזה ממחיש מאוד את "אבוק" - להיות אבא חרד מצד אחד ושמח מצד שני.
"ערסים" לא ראיתי שבאו לראות את הסרט.
מדבר ופסנתר - מדבר זה שקט. פסנתר זה לא שקט !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!