שלמה שפירא
על ספרו של "יחזקאל קדמי" - "רחלה מזרחית אחות לעמוד העיר" (1991, 288עמ'), הוצאת "סער" סוקר את הספר - "אלחי סלומון" / תרבות וספרות הארץ - 4.9.2015. ספר נוסף מוכן לדפוס באמתחתו - "סדום ועמורה וירושלים".
יחזקאל קדמי - משורר מזרחי, מהגר, חסר הבית כותב שירים, פואמה - רחמי לב הזוכר אימא", גם ספר על סיפור חייו כאליגוריה מתמשכת למצב המזרחי - מרטיר מזרחי מודרני הסובב ברחובות ירושלים, נושא את חוליים וסובל את מכאוביהם של המהגרים מן המזרח...כתב פאמה נוספת -פואמת לילה - "דימיתי הלילה למזרחי" - לילה מייצג את המזרחי, השחור, את ישראל השנייה, אך כלולה בסמל זה גם התקווה, חזון עתידי של זריחת הלילה, כגון בשיר בעל השם האוקסימודרני "יום הלילה", הסוגר את הפואמה.
"יחזקאל קדמי" נולד בירושלים בשכונה מחנה יהודה בשנת 1951, הצעיר למשפחה בת תשעה ילדים, הוריו עלו לישראל מן העיירה אלתון-קופרי בצפון עיראק ועובר לירושלים כמושלך "בין החיות" וחברת האדם מקיאה אותו מקרבה ומוקיעה אותו כזר על "עמוד העיר" ואפשר לחשוב כאן על מותו שלו, המטאפורי, בירושלים. יחזקאל קדמי מתואר כ- "האחר המוחלט בשירה העברית". הביוגרפיה שלו מטלטלת וסוערת כמו שירתו: הוא מקרה קיצון של יוצר מזרחי שזכה להתעלמות מלאה מן הממסד הספרותי. אך "פרופסור עמיאל אלקלעי" מאוניברסיטת ניו יורק שערך אנתולוגיה ראשונה לשירה ישראלית מזרחית מכנה את שירת "קדמי" "גאונית" ו- "אוצר לאומי" ומדגיש ששירה זו לא זוכה לכל הכרה מן הממסד הספרותי הישראלי.
"כותרת" תמיד מביעה משהו, כמו הכותרת בכתבה הזאת וכמו הכותרת לכתבה מאת "הרצל ובלפור חקק" - "על ה"נכבה" של יהודי ארצות ערב". אפיריון מספר 111 (קיץ התשס"ט).
השבמחק