שלמה שפירא
לא חייבים להחריב מדינה כדי שוב ללמוד לצום בתשעה באב
בחזית חוברת שהגיעה במקרה לידי בשבת זו "חיים אחרים" (הירחון האלטרנטיבי) מפברואר 2013 כותרת: " ג. מ. - "אני מאושר כאשר למשפחתי טוב" " (האושר על פי איש התקשורת - סוקרת: יעל-ש. ש - טוב, אין כאן "חיסור מחסרא" אלא דוגמה טובה לאמרה: "עקרונות לחוד, ורווחים לחוד" ואני לא "שופט" - כי אין בי נשמה יתרה - אין בי "הנשמה היתרה" של שיטת המשפט.
נזכרתי בחכם הסיני "לאו-צה" שהמסר שלו "אין דבקות בעקרונות, אלא אופן ההליכה במסע של החיים." פעם - ידידה הסבירה לי: "יש לנו אלוהים שנתן לי ולך להיפגש ואני לא יודעת עכשיו מה איתך, אבל שמחתי מאוד לפגוש אותך פתאום... ידידה אחרת הסבירה לי פעם: "אתה חזק, תמשיך להיות חזק, התקווה גוועת אחרונה, הבה נקווה לאלוהים שמה שנכתב לנו טוב ולא ייעלם לשום מקום."
החכם הסיני "לאו-צה" לא מרפה ממני - רטט מפיח רוח חיים והתחברות לעולם שמסביבי - איך אפשר לחיות בהוויה שקטה וסבלנית (לפעמים, מסתורית) שלא קשורה לדת-לחרדיות ופתוחה ואישית תמיד בלב.
אם כל זה לא קורה בחברה שלנו-בארצנו-ואני מרגיש שכבר אין עקרונות ליישום תרבות של שלום ואי אלימות - האם אנחנו ביחד או לחוד? כשנתמעטו הלבבות ויש חיסור מחסרא - רבי יהודה הנשיא ניסה לעזור לשארית עמו וקיצר את המשנה שכל אחד יבין את כוונתיה האמיתיות בקיצור דרך.
הזמן חלומותינו לחוד ומציאותנו לחוד ? !
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!