שלמה שפירא
"שלמה קודש מספר סיפורים מבית אבא"
עורכת: כרמלה רעם-לכיש
הפקה: פרסום דרור אשדוד
כל הזכויות שמורות למחבר, תשנ"ג
ביהדות ליטא של טרום-שואה הצטיינה קהילה זו ב"מחלוקת לשם שמים".
המתנגדים הקיצוניים לעברית כינו את השפה המתחדשת "פגר של לשון", "דער געפייגערטער לשון"
...תמו ימי ליטא, בשנה השלושים לחיי.
...בספר זה, שהוא ספרו ה-מי מנה מספרם של שלמה קודש...
באין הדרכה ופיקוח עלינו בהוראה ובחינוך, השתדלתי לשמור על כבודי ומעמדי בכל הכיתות, השונים ממה שידעתי בימי ילדותי, שמרתי על עיקרים בחינוך ובהוראה, מורשת אבי ז"ל. אף כיבדתי את תלמידי, ושמרתי על כלל מן התלמוד לפתוח שיעור באווירה מבודחת ולהמשיך באווירה רצינית. לא ויתרתי לתלמידי, גם לא הצקתי להם, ואפילו לא לקלי הדעת שבהם. במקרים קשים הזמנתי תלמידים משתמטים לחדרי, לשיחת בית. לעיתים קרובות מאוד יצפו הנזופים מביתי בהכרת תודה למורה, המזמן להם "פתח תשובה" במקל נועם. אכן, באו לי ימים רבי עניין ורבי מעש. מעמדי בבית הספר היה איתן ומכובד. לשיעורי בספרות ובתנ"ך יצא שם טוב, ולא חסרו בעיר משכילים, חובבי לשון ותרבות ישראל.
הגימנסיה העברית הייתה למרכז רוחני-ציוני בווילקומיר. הדר' עציוני המסתורי היה מדושן עונג מהישגי המוסד ומהתרחבותו...
...וילקומיר הייתה עיר ואם בליטא, והייתה עיר מחוז. ביהדות ליטא של טרום-שואה הצטיינה קהילה זו ב"מחלוקת לשם שמים" שבה, מלחמת אמונות ודעות. פעלה התנועה הציונית, היו הזרמים הדתיים השונים, היו מתנגדי הציונות. על אלה האחרונים נמנו אנשי השמאל האנטי ציוני והאנטי-דתי, המתפלג לכמה מפלגות, שהצד השווה ביניהן היה ההתנגדות ל"שליטת הציונות", בקהילות היהודיות בליטא המרחיקה את פתרון שאלת היהודים עד ל"שם", לארץ ישראל. בלשון יידיש, ראו אנשי השמאל את שפת היהודים לעתיד, כונו היהודים "די דארטיגע" (אנשי ה"שם")...המתנגדים הקיצוניים לעברית כינו את השפה המתחדשת, דהיינו העברית, "דער געפייגערטער לשון" (פגר של לשון). באשר לפתרונות של בעיות חברתיות, נחלקו ביניהם מתנגדי הציונות: מבעלי גישה ליברלית-אזרחית או זעיר-בורגנית, עד לדוגלים בקומוניזם אדוק ונלהב...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!