יום שישי, 31 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: עושׂים רוח / שיר

שלמה שפירא

עושׂים רוח

מי עומד לבכות?
הגננות עושׂות רוח
המורים עושׂים רוח
היועצים למיניהם עושׂים רוח
האחראים למיניהם עושׂים רוח
ראשי ערים לסוגיהם עושׂים רוח
הרחוב עושׂה רוח 
התקשורת עושׂה רוח
האחריות הציבורית הממלכתית האזרחית הפיננסית והאקדמית עושׂה רוח
הלוואי! שיישארו עדיין אימא ואבא שלא עושׂים ולא יעשׂו רוח.

31.08.2018

יום רביעי, 29 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: מאהב נצחי / שיר

שלמה שפירא

מאהב נצחי

רצה להיות מאהב יותר מכולם.
אמרו שפעם אחת עזבה אותו אישה ונטרפה אהבתו.
מי מחכה לו היום
מי יחכה לו מחר
מה יהיה עם הרגש שלו
מה יהיה עם היצר שלו
איך ישתלבו שניהם שוב לארמון חלומות?
איזה געגוע!
מה יהיה לחרוזי שירתו?
נכון.
הוא לא ידע אף פעם ללמוד ולעמוד על קרקע מוצקה
כי אחרת לא היה יכול להיות חולם עקשן.

29.08.2018

שלמה שפירא: היופי הוא בעבודת השׂדה / שיר

שלמה שפירא

היופי הוא בעבודת השׂדה

היופי הוא בעבודת השׂדה ובהכנת תשתית לגננות הלחנה מהלב.
את משקה גינה ומשקה גם אותי .
עיניים הם שמים לחלומות.
מי אני שיחלום גבוה גבוה ויראה שוב טל ומטר יורדים לגני.

29.08.2018

יום שלישי, 28 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: הוא אהב אותה / שיר

שלמה שפירא

הוא אהב אותה

הוא אהב אותה באהבת דבורים בודדות עמלות ונאמנות.
היא אהבה אותו באהבת חתולים ובזנב כלב מכשכש לאימות נאמנות.
כעבור מספר שנים הם נפגשו
היא זכרה כל פרט ופרט בחיי הזוגיות
הוא שכח את החתול את הכלב אך זוכר הוא שהיו ימים טובים
שהיו זמנים יפים עם שירת ציפור שיר.

27.08.2018

יום ראשון, 26 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: פרחים ונשים / שיר

שלמה שפירא

פרחים ונשים

פרחים מפנים יופיים בחיוניות כלפי מעלה אל השמים
לא רק בשביל האור
גם בשביל הראווה.
הנשים כמו הפרחים חיוניות בְּחֵן מוארות היטב וראוותניות.

23.08.2018

יום שבת, 25 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: מציאות, אמונה ושיגעון, עד כמה קרובים זה לזה ושזורים זה בזה / שיר

שלמה שפירא

מציאות, אמונה ושיגעון, עד כמה קרובים זה לזה ושזורים זה בזה

אתה אמין בדרכך
אתה עובד אתה עוזר אתה מחבק אתה מבקר אתה מטייל אתה שר
ואתה מאמין באלוהים
ואתה אפילו נביא של אלוהים
ובכל זאת, אתה לא מפיק נחת
אתה לא מאושר
לפעמים, אתה תימהוני רופף ושברירי
פתאום, אתה בקושי מצליח לפרנס את חייך, מדוע ולמה?
מציאות, אמונה ושיגעון, עד כמה הם קרובים זה לזה ושזורים זה בזה.

25.08.2018

שלמה שפירא: מתי ואיפה נשיר את שיר הפרפר שעדיין צמוד למחשבות / שיר

שלמה שפירא

מתי ואיפה נשיר את שיר הפרפר שעדיין צמוד למחשבות

הים כל כך צלול ורגוע ששטים בו חלומות שנמל ביתם הוא האישה.
משום מה אני לא יכול לראות את העיניים החולמניות שלך
כי משקפייך מפריעות לראות את יופיין.
ובכל זאת, חיוכך מנגיש את יופייך
מסביבך פרפרים יפים מעל ים של שׂמחה.
מתי ואיפה נשיר את שיר הפרפר שעדיין צמוד למחשבות?

25.08.2018

שלמה שפירא: לבי הוא לא רק שלי / שיר

שלמה שפירא

לבי הוא לא רק שלי

לבי הוא לא רק שלי.
לב האישה הוא לבי.
אני מוסיף ומוסיף לאישה עוד אהבה ועוד אהבה.
כדי להבין את האישה
אין צורך להיות חכם
יש צורך לרומם הכינור שבלבהּ
לקשור חזק בין גבורה לתום
להשליך מלים מרגיזות ומלים לא נחוצות
להנמיך ציפיות ולרדת לנהר השכחה.

25.08.2018

שלמה שפירא: תגידי מה שתגידי / שיר

שלמה שפירא

תגידי מה שתגידי

תגידי מה שתגידי.
שאני פה ואני שם
שאני משוגע שלא יכול לעמוד ולו ּלרגע על רגל אחת כחסידה
ולהרגיש שאת בַּקֵן גם פה.

25.08.2018

שלמה שפירא: ניו יורק / שיר

שלמה שפירא

ניו יורק

ניו יורק - "התפוח הגדול" "הבורסה של העולם" "האומות המאוחדות שלא מאוחדות"
שמונה וחצי מליון תושבים חיים על שני כרעי תרנגולת של העולם
עם אלפי טונות של אשפה כל יום
שצורכת יבוא עתק שלא מן העולם הזה מכל העמֵלים של העולם
מאיפה הלחם, מאיפה הבשׂר, מאיפה הדגים, מאיפה הפֵרות
מאיפה מאיפה מאיפה הלב הפתוח הבטוח?
דחוסה דחופה וקשה ניו יורק
בלי רחמים, בלי אור, בלי אלוהים
שום תגלית חדשה של איינשטיין לא תוכיח, בחסד האלוהים ובקוונטות של אור שהעיר ניו יורק בטוחה ונורמלית.

25.08.2018

יום רביעי, 22 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: אישה כמו שמים / שיר

שלמה שפירא

אישה כמו שמים

אישה כמו שמים
האם מישהו מסוגל לגעת בה?ּ
רק אלוהים מסוגל לערוב להּ
להוריד גשם ברכה ותסכים האישה.

19.02.2018

שלמה שפירא: המלביש עצמו מלאך / שיר

שלמה שפירא

המלביש עצמו מלאך

המלביש עצמו מלאך והוא לא מלאך
מהגר הוא בלביטת כנפיים
איך יִשָּׁלַח אל סיחון לֵאמֹר: אגורה באדמתך
אפילו מלאכים יכולים להיות חסרי בית
אם יתרשל בזמן הגירתו, ימצא עצמו 
בחוסר כל בלי חמימות ופחד ילפוף אותו כל הזמן.
רק כל מי שֶׁהוא לָקוּחַ בכסף מעלימים עין.

22.08.2018



יום ראשון, 19 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: צליליו של גיל שוחט / שיר

שלמה שפירא

צליליו של גיל שוחט

יש הבדל בין להאזין ולשמוע, אנחנו הקהל. הוא והם צלילי המוזיקה.
הערב היו צלילי קיץ של גיל שוחט בהרצליה.
גיל שוחט ניגן פסנתר בחצי ירח בין עננים בשמים בהירים 
עם תזמורת ומקהלה, סולן וסולנית, מנצחת-משנה והוא המנצח.
גיל שוחט תמיד מנצח בגדול. הוא יותר פסנתרן ממנצח, משכמו ומעלה מכל הפסנתרנים.
גיל שוחט מגלה גם כישרונות:
כישרון אחד - בוגר יחידת שמונה-מאתיים ששר את טבילת הקול הראשונה שלו בפני קהל אלפי צופים והקהל הוקסם מקולו ומאישיותו.
הצ'לן ותיק  עטור פרסים שניגן כינור בצ'לו וצ'לו בכינור.
הקלרינטית הייתה מפוזרת ופיהקה כל הזמן.
נגנית הנבל ונגני הכינורות זרמו להפליא, אפילו הרגישו את החצוצרה כמה היא חשובה בגן-עדן.
מעל לכל המנצח - המלאך בהא-הידיעה של הפסנתר שאין שני לו בזריזותו ומפליא באצבעותיו מנגינה של מלאכים שלא משאירה סימן של עצב גם כשיש עצב.
לזכור שמלאכים דומים יותר לנשים ונשים דומות יותר לצפרים, ביתר דיוק, לברבורים ששטות לאן שהן רוצות, מתי שהן רוצות, בלי להשאיר סימן של עצב.
הנושא שעלה הפעם - מה קורה אצל הצרפתים כאשר הגרמנים משתלטים על המוזיקה?
בלית ברירה, הצרפתים צצים מתוך היין והקרואסון ומגדירים בצורה שונה את המוזיקה ושוב הם בתמונה מוזיקלית טובה.
וברשות מוריי ורבותיי, הייתי שואל את גיל שוחט בחודש אלול זה כשסליחות בקרבנו גם מזווית הרצליאנית-יהודית
מדוע אינו מגדיר משהו ברפרטואר שלו הקשור אלינו 
כאשר בגבעת היהודים אין כמרים וזמרי כנסייה
אך יש פייטנים שהדי קולם, לפעמים, מגיעים עד השמים 
גיל שוחט יכול לעזור להם בקרב עניי ארצנו 
השמים יחזירו בטח הדים טובים לְכַפֵּר בנו ברננה על כל נפש ונשמה.

18.08.2018, 23:00



יום שבת, 18 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: הנמלה / שיר

שלמה שפירא

הנמלה

האדם הוא בן הלוויה התמידי לנמלה החזקה החכמה היעילה והנועזת.
ראיתם מקום שאין נמלה לא תגיע אליו?
ראיתם מצב שאין נמלה לא חכמה בו?
הנמלה הנדסאית מהונדסת חרוצה מתכוונת ועושׂה, מתייעדת להיות גאון העלום
אבל עד עכשיו היא מתלבטת, מנסה להחליט, מתי והיכן לבנות את הספרייה שלה העמידה לגאונות-המשמידה של האדם.
נמלה מחליטה להביא גג ומביאה גג על בית
נמלה וחברותיה מוצאות ספינה טרופה, מרימות אותהּ על גב ומביאות אותה לנמליהן ומשפצות אותה. 
האדם מקנא בהּ , שלמה המלך קינא בהּ, מי לא ניסה להרוס את מה שיש להּ?
אלוהים מתחרט על תעוזתו ומביא עליה גשם סופה ומבול.
בן-אדם, אל תשלוט!
נמלה עם כוונה טובה נחושה ורצון עז בהּ, קמה ויוצאת לדרכה אחרי כל נפילה ונפילה היא מחייכת.
זכור! הנמלה גם כמו בן-אדם עובדת בזעת-אפים, גם נחה, גם ישֵׁנה, גם מתעמלת, גם שׂוחה, גם בוכה, גם שׂמֵחה גם מחייכת גם ידידה גם אוהבת.

18.08.2018

יום חמישי, 16 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: התרגשות / שיר

שלמה שפירא

התרגשות

קרה לי לא פעם שכתבתי שיר תודה למישהו שעשׂה מעשׂה טוב ומסרתי אותו ברוב התרגשות.
קרה לי לא פעם ששאלו לשמי ושכחתי מרוב התרגשות.
קרה לי פעם אחת לפני קהל משוררים שקירבתי מיקרופון לאוזנִי במקום לְפִי מרוב התרגשות.
לא רק פעם כאשר ביקשו ממני כוס מים הבאתי בקבוק מים וכוס ודמעתי עם מסירתו מרוב התרגשות.

14.08.2018

שלמה שפירא: בנושׂא האהבה / שיר

שלמה שפירא

בנושׂא האהבה

בנושׂא האהבה אני עומד לפרושׁ ולשתוק.
מזרדיה, כבר איני יכול לפרושׂ כנפיים ולבנות קֵן או בית.
אולי יתגלה משירי הקודמים שאהבתי
אולי נפש עייפה ונשכחת, עדיין שרה אהבה בעולם אחר.

16.08.2018

יום רביעי, 15 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: בן פורת יוסף תבורך ברכות שמים ידידות תבורך אהבה / שיר

שלמה שפירא

בן פורת יוסף תבורך ברכות שמים ידידות תבורך אהבה

בן פורת יוסף תבורך ברכות שמים ידידות תבורך אהבה.
בכל זאת, אל תפרכסו מציאות יותר מדי לְגַּזֵּם גם לגזום סיכויים לידידות ולאהבה,
פסקי זמן לשאלה, פסקי זמן למחשבה, פסקי זמן לתשובה
הפסקים משתלמים ושלמים לטעם חיי הידידות והאהבה:
מה לשאול כדי לחשוב
מה לחשוב כדי להשיב
אחרי כל שאלה ושאלה חייבת ידיעה למחשבתהּ
אחרי כל תשובה ותשובה חייבת ידיעה לטעמהּ
השאלות תמיד הן אֵם לתשובות
התשובות חייבות להאיר עיניים להסביר פנים לשׂאת פנים אל לבנו, האם ידידות אמת ואהבה אמת.

ד' באלול תשע"ח, 15.08.2018

יום שני, 13 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: זה הבית האישי בעולם / שיר

שלמה שפירא 

זה הבית האישי בעולם

זה הבית האישי בעולם.
בני משפחה נכנסים אליו. אורחים וזרים כמעט שלא נכנסים.
דחוס מאד. קשה לנקות אותו. קשה לתחזק אותו.
הסלון - ריהוט טיק שנקנה ב- "מרס" המפורסמת מול מנזר הרוסים                   ברחוב הרצל בתל-אביב בשנות הששים.
           תכולתו - מוזיאון עם חפצים ופשפיאדים מימי הטורקים האנגלים             הפלמ"ח קום המדינה הצנע והמעברה.
           על אחד המדפים מספר אלבומים שנתקבלו כשי ממוזמנים בזמן             החתונה.
חדר השֵנה סביר לימינו.
שני חדרי-ספרים וחדר נוסף תיקים דפים ומחברות.
הגינה - עציצים עציצים ומטופחת מאד.
הצפרים - יציבים בגנה ושרים ביום מבין העופאים.
היתושים - פעם יש ופעם אין ונמצאים בבית ובסביבתו.
הכלבים אסורים לכניסה, הם נשכו פעם מישהו.
החתולים - נכנסים ויוצאים מתי שהם רוצים. הם לא שואלים אף אחד.
אני חוזר ומשנן לעצמי - למה בעלי-הבית אוהבים את הבית הזה?
מה מוצאים בבית הזה שלא מוצאים בבית אחר ומסרבים דייריו לעשׂות הסבה ולעבור לדיור מוגן?

13.08.2018

שלמה שפירא: הטרדה מינית בסימן שאלה ובסימן קריאה / שיר

שלמה שפירא

הטרדה מינית בסימן שאלה ובסימן קריאה

מה רצו מ - רינה - שאהבו אותה כל-כך?
ששרו להּ:
"רינה! אני אוהב את השמים, אני אוהב את הספסל!"
" פעם הייתי
  פעם הייתי בתימן
  שם ראיתי 
  שם ראיתי כושי קטן
  והוא לובש כובע לבן
  והוא יהיה לרותי חתן!
  והוא יהיה לרותי חתן! "

13.8.2018

יום ראשון, 12 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: רציתי להראות לכם / שיר

שלמה שפירא

רציתי להראות לכם

רציתי להראות לכם יונים ואין יונים
כמה זמן תחזיק יונה בפני חתול?
רציתי להראות לכם דבורים ואין דבורים
כמה זמן יחזיקו דבורים מִיְּקוּש עפיפונים?
רציתי להראות לכם סביונים ואין סביונים
כמה זמן ישׂרדו סביונים בבניין ערים?
אני שחייתי במעברה רציתי מאד כרי דשא
לעולם לא אשכח את היונים, את הדבורים את הסביונים.
גם היום, יונה אחת מצפצפת נוגות, יונה אחרת מצייצת נוגה...
הא נשמתי
חשובים לך גם טבע הדברים גם ידידות גם אהבה גם שלום.

12.08.2018

שלמה שפירא: יש לי וואטסאפ / שיר

שלמה שפירא

יש לי וואטסאפ

אני חושב עלייך
התרגישי?
אני מחזר אחרייך
התרגישי?
התאהבתי בך
התרגישי
אם תרגישי, יש לי וואטסאפ.

12.08.2018

שלמה שפירא: שוויון מהו? תבינו זאת מן הבבלים העיראקים / הבעת דעה

שלמה שפירא

שוויון מהו? תבינו זאת מן הבבלים העיראקים

זה היה נס. זה היה פלא. פגשתי את מולדתי היושבת בציון, בדיוק בגיל הבר-מצווה שלי.
אני ילד. בבואי לבית-הספר ובחוזרי ממנו, ערבי-מוסלמי הוא וחבריו נהגו בקביעות למרוח גבינה בשׂערות ראשי.
בין בגדאד וירושלים, שם בכיתי גם חלמתי לעלות לציון.
מי הם ציוניוני הדרך?  חופי געגועים למולדת -אבנה אותה, איישב אותה, אפריח שממונה ושממתה.
נמסתי ופרחתי בהגיעי ארצה. מצאתי בהּ אהבה עזה ותקווה אין קץ  בה חיים היהודים, בקיבוץ בכפר ובעיר, חיים עובדים ושרים שירי ארץ-ישראל.
בגבורותיי - אשרי האיש שנגאל
                דמעות שׂמחה תמיד בעיניו
                אשרי החולם על ארץ-ישראל וזכה בהּ
מי שעוזב את ארץ-ישראל בקביעות ומשתקע בנֵּכר, נמוש הוא נמושה היא.
חַזֵּק נחַזֵּק ונמשיך לחזק את ארצנו, ארץ שבותנו ארץ חלומותינו ארץ בה חי עמוד-השדרה של כל יהודי ויהודי מֵעם-ישראל.
אנא הישארו בארץ-ישראל, תאהבו אותהּּ שימרו אותהּ
קול עוד בלבב נפש יהודי הומייה.

12/08/2018
     

שלמה שפירא (המשורר): בלגוטרה /שלמה שפירא כתבה שלי שפרסמתי בעיתון "הצופה" ב- ט"ז באב תשס"ג, 14.8.2003

שלמה שפירא

בלגוטרה /שלמה שפירא
כתבה שלי שפרסמתי בעיתון "הצופה" ב- ט"ז באב תשס"ג, 14.8.2003(בבלוגי הקודם ב- 20.10.2006)


נביל שעת' הציע לאחרונה לשר סילבן שלום להכריז על הפסקת אש קבועה ("הפסקת האש תימשך עשרות שנים"), והשר שלום הגיב ש"לא תהיה התקדמות בלי פירוק תשתית הטרור".
דבריו של שעת' לא היו "פיקחות לשונית בשביל להתקדם הלאה" (מושג שהטביע שמעון פרס אצל הפלשתינים מן המשׂאים והמתנים שלו), דבריו מזכירים לי קניית דברים מ"חיסולים". אצל יהודי עיראק קוראים לזה "בלגוטרה", כלומר קנה משהו בלי לבדוק , קנה משהו "על המזל", ובעונת האבטיחים זה כמו לבחור אבטיח שלא על הסכין.
וראו איזה פלא, שעת' מדבר על הפסקת אש קבועה ואחמד טיבי מציע להפסיק את האש על ידי הקמת מדינה דמוקרטית אחת בין הירדן לים התיכון. היו מספר פיגועים קשים מאד ההחלטה על "השקט" וישנם עשרות התראות לפיגועים. למרות התיווך המצרי ואלמותו של ערפאת, ל"חבורות   הצעירים" (כך מוגדרים המחסלים על ידי מנהיגים פלשתינים) יש נשק והם ממשיכים לצבור נשק וחומרי חבלה ולהכין חגורות נפץ כדי לפגוע בנו. השיח' יאסין אומר עליהם, שאלה הצעירים שלא נרתעים לא מחיסולים של ישראל ולא יירתעו מחיסולים של בכירי הרשות.
שעת' מדבר על הפסקת אש קבועה
ואחמד טיבי מציע להפסיק את האש
על ידי הקמת מדינה דמוקרטית אחת

בין הירדן לים התיכון

הרשות לא תפחיד אותם ולא תרתיע אותם וגם לא תוכל להוציא מהם את נשקם, כי כל מי שהרג או ניסה להרוג ישראלים, הנּו לוחם שחרור מפואר" וכל מי שיעז לאסור פעיל חמאס, יוקע מיד כבוגד. הרחוב הפלשתיני, ולפי הסקרים 90% ממנו, סבור כך לגבי ההתייחסות לחמאס. אז איך הרשות תהפוך סמכותית ותהיה מסוגלת לקבל עליה נורמות מדינה שבדרך? כשהפלשתינים מעלים את ה"נכבה" כל יום וכל שעה בצורת אינתיפאדה מאיימת, איך אפשר שאנחנו נעזור ל"מסע השחרור להצלת זכויותיו הלאומיות והחוקיות" של העם הפלשתיני, שחוקיו מוות וטרור? ידוע לנו לפחות כי רק במשא ומתן ובפירוק כל מחריבי השלום, על נשקם ומזימתם, אפשר שיקום שלום. אין ישראל יכולה להסכים לנהל משא ומתן תחת אש איום בפצצות מתקתקות השכם וערב. קודם כל על הפלשתינים להרגיע את הצעירים מבית, ללמדם לאחוז באת ולא בחרב. שעת' מציע קודם כל להרגיע את המצב ולשפרו ולאחר שאנשים יירגעו תתחדש התקווה ורק אז יהיה ניתן לפעול בלגיטימיות נגד הגורמים הקיצוניים כמו חמאס.
כבר שבענו סיכומים על גבי סיכומים ולחם טוב אין, יחסי שכנות אינם עניין "בלגוטרה".

יום שבת, 11 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: האם אפשר לעצור את הסחף עכשיו / שיר

שלמה שפירא

האם אפשר לעצור את הסחף עכשיו

האם אפשר לעצור את הסחף עכשיו?
מקור או חיקוי?
פעם בדקו ובדקו ולא התבלבלו.
היום - מקור הוא חיקוי, חיקוי הוא מקור.
תשאלו סינים כמו פיראטים - מומחים שמשבטים כל רגע מקור וחיקוי בתעוזת מהירות וברצף אש.

11.08.2018

שלמה שפירא: הצילו הושיעו מהר את אלוהים / שיר

שלמה שפירא

הצילו הושיעו מהר את אלוהים

תשובו לחשוב לכתוב לקרוא לצייר ספרים אמתיים
לא רובוטים
לא אלגוריתמים
לא סבוכים 
לא מסוממים בטירוף רמבואי
הצילו הושיעו מהר את אלוהים!
שייעשׂה שוב סדר, שייעשׂה אמת, שייעשׂה צדק, שייעשׂה נחת רוח בלב
כך לא ניפול מהר לִיְדֵי התהום.

11.08.2018

שלמה שפירא: די לי בשׂפה שלי / ליוסי אלפי

שלמה שפירא

די לי בשׂפה שלי
               ליוסי אלפי

פעם התלהבתי ממנה.
פעם האמנתי להּ.
אף פעם לא יכולתי לדבר בשׂפתהּ והתרגשתי
כולם התרגשו ממנה, גם יוסי אלפי.
יוסי אלפי קרא את ספריה ולא היה לו את הספר שלי וראיין את שנינו על ספרינו, 
דיבר עליה ולא דיבר עלי
אלפי שאל למה אני שפירא וחסל 
אותה שאל להתרוננות מקסם שירתהּ
מה אז הבנתי
רוצים את קרבתהּ כי אולי רוצים לדבר בשׂפתהּ:
הביאה ירח ואמרה שמש, שיבשה שקיעה והגתה זריחה...
התחלתי להבין את מה שאני לא מבין 
גם אם תסתאן אמירה ותסתאן לא יסאן לבי
לא אזרום לשׂפתהּ
לא אִזָּרֵק שוב אל שׂפה בלי מולדת כי מולדת היא יבשת ולא דבשת
במולדת - לא מוצאים זיקית מתוחה על פטמות שׂפתיים בלי חלב אם.
אם אמירה בת סלימה היא "הספיריט של הטבע", מסופקני
יבוא הטבע וישפוט.

11.08.2018

יום שישי, 10 באוגוסט 2018

שלמה שפירא (המשורר): נאציזם נוסח איראן יכול להתפתח גם היום / כתבה משנת 2006 (?) ואולי 2008

שלמה שפירא 

נאציזם נוסח איראן יכול להתפתח גם היום
כתבה שפרסמתי בעיתון-"צופה" [לא נשאר אצלי עותק מהכתבה כנראה שנכתבה ב-2006(?) ואולי 2008] 

באיראן בדינמיקה אחרת, עם תוצאות דומות, הנאציזם יצייץ ויפרח. האיום הגרעיני על ישראל מצד איראן הוא מוחשי היום יותר מתמיד .ה"סאנדי טיימס" מציין שחיל האוויר של ישראל מתאמן לקראת הפצצת שלושת מתקני הגרעין של איראן ועוד שני אתרים נוספים, אחד לייצור מים כבדים ושני מתקן להעשרת אורניום. נשאלת השאלה, מה הסיכוי שהאיראנים יפציצו אותנו בנשק גרעיני, אם וכאשר ישלימו את מלאכת השגתו? בכיר איראני כבר רמז בפגישתו עם ראש ממשלת סין, שאיראן מסוגלת להשתמש בנשק גרעיני אם תחוש מאוימת. 
מה גם שאחמדינג'אד יצא מיד עם בחירתו בהכרזה חסרת תקדים ש"בקרוב ישראל תיעלם מהמפה". לישראל אסור לזלזל בהצהרתו, וזאת מכמה סיבות: באיראן היום הפלג הרדיקלי ידו על העליונה, בעוד שהפלג הרפורמיסטי הפרגמטי לא מסוגל להחזיר את הדואליות בין דת למדינה לפרופורציה משמעותית. יש להתייחס לתופעת ההידברות עם העולם החיצוני בעירבון מוגבל. איראן, ובראשה אחמדינג'אד, משתייכת ל- שיעה, ושיעים בדרך כלל קיצונים לגבי יהודים, ועל אחת כמה וכמה לגבי הציונים ומדינת ישראל. גם המהפכה האסלאמית שהתחוללה באיראן לא מטיבה עם יחסי איראן – ישראל. צריך גם לזכור את הנחישות האיראנית בבנייה ובהחזקת תשתית החיזבאללה בדרום לבנון, איום מוחשי ביותר על ישראל מ"בשרו" של אחמדינג'אד. צריך גם לזכור שהאיראנים מבקשים בצורה מוחשית להכתיב את הטון בשדות הנפט במדינות המפרץ הפרסי, ולהשמיט לחלוטין את אחיזת המערב בנפט באזור. ההרגשה באיראן שההגמוניה המערבית הולכת ונשחקת, בעוד ההגמוניה האסלאמית ובראשה איראן, ידה תהיה על העליונה. איראן של שנות השלושים של המאה שעברה ניסתה בפועל לכרות ברית עם הגרמנים והאיטלקים, למרות שהכריזה על נטראליות, ודבר זה עודד אפילו את האווירה הפרו-נאצית באיראן וגם מחוצה לה, כמו על חלק מהאוכלסייה העיראקית השיעית. טעות לחשוב שבמזרח התיכון לא יכול להתפתח "נאציזם". התפיסה ה"ברלינית" יכולה להתפתח היום באיראן מדינמיקה אחרת, עם תוצאות דומות. צריך לזכור שהרבה איראנים מוצאים מקומם בגרמניה של היום, יותר מכל ארץ אחרת. ישראל משתפת את מדינות המערב (גם בגרמניה) בסיכונים שינחתו עליה מכיוון  איראן כאשר איראן לא עומדת להפסיק ולא תפסיק את יצור הנשק הגרעיני, הסיכויים שתפסיק לפתח נשק גרעיני קלושים ביותר.

הארי ס.טרומן: הערבים לא היו מוכנים להיסוג אף שעל אחד מעמדתם, שארץ ישראל היא ארץ ערבית וצריכה להישאר ערבית / בשם אומרם (הביא לידיעה - שלמה שפירא (המשורר)

המצב עם הערבים ועם היהודים: "נטול פתרון" 
הארי ס. טרומן: מזכרונותיו - כרך שני, חלק שלישי, הוצאת "עיינות", תשט"ו, 1956


...אך עם בוא הסתיו של 1946 נראה המצב - כפי שכתבתי אז לאחד מידידי - "נטול פתרון", והוספתי לכתוב: "לא זו בלבד שהבריטים מצליחים הצלחה יתרה לבלבל את המצב בלבול שלם ככל האפשר, אלא שהיהודים עצמם מונעים כמעט כל אפשרות לעשות משהו למענם".
אטלי אישר את קבלת איגרתי, וב-18 באבגוסט 1946 שלח לי תשובה מפורטת יותר, בה העיר כי נתאכזב מאוד שאין אנו יכולים לתמוך בתכנית שהמליצו עליה משלחות המומחים. הוא הביע את התקווה, שמן הוועידה העתידה עם הערבים ועם היהודים "יצמח איזה פתרון, שאף אם יתקבל במלואו על ידי הערבים או על ידי היהודים, מכל מקום אפשר יהיה להגשימו בלי לסכן סיכון חמור מדי את השלום בארץ-ישראל או במזרח התיכון כולו".
הבינותי את מצבה של הממשלה הבריטית. היא ראתה את עצמה נתונה ללחץ כבד בכל רחבי הקיסרות, ללא יכולת לגייס את הכספים או הכוחות כדי מילוי כל החובות המוטלים עליה, ועם זה רצתה לוותר על חלק מועט ככל האפשר של מעמדה כמעצמה עולמית שנים רבות ומליוני לירות הקדישה לטיפוח העולם הערבי, גם כדי להבטיח את נתיב-החיים של הקיסרות, דרך תעלת סואץ, וגם כדי להשיג גישה אל אוצרות הנפט של המזרח התיכון. אפשר היה להבין, שאין היא רוצה בשום אופן לקומם נגדה את הערבים.
הערבים היו בלתי פשרניים לא פחות מן היהודים. הם באו לשיחות השולחן-העגול, שכינסו הבריטים בסוף ינואר 1947, אך לא היו מוכנים להיסוג אף שעל אחד מעמדתם, שארץ ישראל היא ארץ ערבית וצריכה להישאר ערבית.
לכן התמוטטו השיחות...
נשיא ארצות-הברית כמובן אינו יכול לבלות את זמנו בתשובות על התקפות אישיות ועל רמזים מעורפלים. לוא ביקש לעסוק בכך, לא היה יכול להניפנות לשום דבר אחר. אף שהייתי נרגז ביותר נוכח האשמתו הבלתי-מבוססת של מר ביוון, הטלתי עח צ'ארלי רוֹס לפרסם הודעה מתונה מאד ובלתי-אישית בהחלט מן הבית הלבן, ובה הוטעם כי עניין העלאת 100,000היהודים לארץ-ישראל היה אבן-הפינה למדיניותנו הארצישראלית מאז כתבתי את מכתבי הראשון לאטלי באבגוסט 1945.
...ב-18 באפריל 1947,...מר ביוון אמר בבית-הנבחרים, כי "לאחר אלפיים שנות סכסוך אין לראות עוד שנים-עשר חודש כשהייה מופרזת". קשיחות-הלב והזלזול בסבלם של בני-אדם, שבאו לכלל ביטוי בדברים אלה, הולידו אף באנגליה עצמה תביעות נמרצות לפעולה בהקדם.

שלמה שפירא (המשורר): מאורעות "הפרהוד"(1941) בעיראק באו על היהודים מיד מכוונת / כתבה משלי מיום 30.01.2012

שלמה שפירא

מאורעות "הפרהוד"(1941) בעיראק באו על היהודים מיד מכוונת


ארגון "אל-פתווה" העיראקי ו"אגודת הסייר הערבי" הפאן-ערבית ועוד אגודות חשאיות בעיראק, שפעלו בה בשנות השלושים במאה שעברה,  בשמה של הלאומיות הערבית ובהקרנה מן הלכי הרוח שהקרינו הנאציזם והפשיזם, כל אלה ואחרים הכניסו בעיראק אלמנטים של מרי ושימוש בטרור פנימי ועידוד הפיכות צבאיות לטובת ארגוני-תנועה לאומיים ערביים. 
מספיק שנצביע על אחד מאלה המנהיגים שבחשו בעיראק - אל-מקדאדי דרויש -  והוא היה פלסטיני במוצאו, יליד טול-כרם שנע בין ברלין, עיראק, א"י, ביירות, דמשק,כווית ועוד. כמה שנים היה מרצה בבית-ספר הגבוה להוראת מורים ב"דאר אלמועלמין אלעאליה" בבגדד. זרעים לאומיים נזרעו על ידו ועל ידי אחרים כמוהו גם בעיראק, במשך יותר מעשר שנים וכך קם דור צעיר שהיה פתוח רעיונית לטרור ולאלימות והוא הקרין פנימה גם למבוגרים המאופקים שבבית. עובדה היא שרבים מן היהודים שהוכנסו בממסד הממשלתי על ידי הבריטים בשנות העשרים של המאה שעברה, מצאו עצמם מפוטרים כעבור מספר שנים בשנות השלושים והארבעים. למרות זאת, קשה להצביע שהיתה הוראה מכוונת מצד הממסד להרע את מצב היהודים, אך עם יד סמויה מכוונת מלמטה הייתה נגד היהודים,  
ומה לעשות, היהודים הם הראשונים בשעירים-לעזאזל וקל לשחרר בהם את קיטור האיבה, השנאה והמרי בפרעות והרג!
יגידו לי שגם בזמן הפרהוד היו גם"עיראקים טובים ליהודים", - שיגידו! וכי מה היה קורה לטוב לבם של אלה המיטיבים, אם האחיזה הלאומית הפרו-נאצית לא הייתה מתערערת בעיראק באותה שנה ובאותו חודש בשנת הפרהוד (1941)?
לשאלת הזמן, יש דוגמאות רבות לתשובה- בהיסטוריה!-
גם אנשים טובים וישרים מאולצים או נאלצים לשנות קו ואפילו להתעקם!

30.01.2012

הערה:
מעניין לקרוא את ההקדמה לספר "א-מקדאדי דרויש-בן ג’אהליתין" (מחזה) שכתב עבד אלמלך נאשף ואשר זכויות היוצרים של הספר של יורשיו - בבירות (1967) בהוצאת "דאר אלעלם ללמלאיין" = ליידע מליונים 

שלמה שפירא: הכרותי את סמיר נקאש / דברים שהשמעתי בערב עיון לזכרו של הסופר סמיר נקאש ז"ל

  שלמה שפירא
                                           

דברים שהשמעתי בערב עיון לזכרו של הסופר סמיר נקאש ז"ל 
ביום שלישי ,31 בינואר 2006
בבית "מרכז מורשת יהדות בבל " באור יהודה

הכרותי את סמיר נקאש
                        

הכרתי את סמיר בשנת 1986 כשהייתי מעל גיל ארבעים וחמש. תוך כדי כתיבת שירים בשנות השמונים-תשעים. כתבתי גם ביקורות על ספרים. הייתי בוחר ספר ,כותב עליו ושולח את הכתבה לעורך ורק לאחר אישור פרסומה ,הייתי מצלצל לביתו של היוצר ומודיע לו ,ערב לפני הפרסום  שיראה את כתבתי-למחרת-בעיתון. וכך היה עם סמיר. ב-19.9.1986 התפרסמה כתבתי  בעיתון "דבר"  על ספרו של סמיר "יום שתבל הרתה והפילה בו", (סיפורים עיראקיים), מערבית: רות נקאש  והכתבה נקראה "מסעות לתוך הנפש".
כך התוודעתי לנפשו של סמיר והראיתי איך,למשל,שבשלוש שורות וחצי ,סמיר הביע את התחושות הבאות : דממה,מועקה, תעייה, הרחקה, נוגות פנים, נאלמות, כניעה, אופל מחשבות, אבק-מחשבות, אבק-מחשבות-אפל, כפייה, צוננות, פתיחת פיות וכל זה באווירה של השתלטות, של חג ולא חג , האדרה ואי האדרה, דממה או אי-דממה,מועקה או אי מועקה, תעייה או אי תעייה, צוננות או אי צוננות...ושאלתי אז  את השאלה כמה רגש ונפש עשירה יש לבן אדם הזה וכמה חובק הוא בכל משפט ומשפט תוכן ומשמעות. עד אז שנינו לא הכרנו אחד את השני ובאה הכתבה (גם סמיר לא ידע שאני עומד לכתוב על ספרו וגם לא הכרתי אותו), ולסמיר היא באה בהפתעה גמורה.  פתאום גיליתי אדם אכפתי, רגיש ,פתוח, איש אשכולות מבריק, שמדבר אליך בגובה העיניים ומאז הפכנו ידידים. נפגשנו עשרות פעמים והיו לנו שיחות וגם התכתבנו. לסמיר הייתה אמת מוצקת משלו ולא פעם הרגשתי שהאמת שלו נוגעת בנקודותיה, באמת שלי. ידיד אצל סמיר הוא חבר טוב , הוא ידיד במלוא מובן המילה. הוא העריך ידידים ויחסו לידידים היה כמו אל אחים ואני יודע שהיו לו גם ידידים רבים, וזאת מהתרשמותי האישית.
סמיר היה סתגלן עם כושר הסתגלות  אדיר , שלמרות אי התאוששותו מחילופי התרבויות עם כל ההשלכות מכך, שהשפיעו גם על מצב בריאותו הוא עמד כחומה בצורה בפני מצבים  רבים, גם גדולים וגם קשים.
סמיר היה נדבן של אינפורמציה. הוא תרם מעושרו הרוחני לכל איש , גם ליוצרים אחרים, גם לחוקרים טובים ורבים וכולם יצאו נשכרים מחילופי השיחות עמו.
סמיר היה ישיר בדיבורו, מבקר ישיר בפני שומעו, לא חשש מאיש, ואת דעתו לא שינה בפני אינטרס זה או אחר. מבקר קשה היה כי היה ענייני והתבסס על עובדות ועל הבנה עמוקה ומעמיקה מסוג אחר. הוא היקשה על אחרים כי הוא היקשה גם על עצמו.
סמיר היה יהודי חם ושורשי ברמ"ח אבריו , והעלה על נס את השורשיות היהודית הבבלית ומעולם לא הרגשתי התכחשות ליהדותו. הייתה לו בעיה עם הסגירות הציונית של הארץ, שלא מאפשרת לו את המרחב התרבותי האדיר  שמסביבו שיכול היה להיות בו כדי שגם שם תגיע תרומתו ויוָדע חלקו בהפריה ההדדית החשובה והמכובדת.  עובדה היא, שניסה לפרוץ חומות ושממונות בכוחות עצמו ולבד  ויהי מה.  לדעתי, למרות קו התפר הדק הבעייתי מהיהדות לציונות -בו!, הוא אהב מאד את הארץ, למרות שלא הביע זאת במפורש.
סמיר היה יודע להביע הערכה להערכה. דיבר ושיתף אותי עם הערכות שרוחשים לו הרבה ידידים בארץ ובחוצה לארץ, ביניהם גם יוצרים וחוקרים מן השורה הראשונה. תמיד נשלפו בשיחותינו שמות של ידועי שם בארץ ומחוץ לארץ מתחומי הספרות והתרבות הערבית.
סמיר היה איש משפחה שדיבר על משפחתו הצרה והמורחבת באהבה רבה, הזכיר הרבה את דודתו,שכנראה, הייתה שותפה לנבכי נפשו. הוא תמיד הזכיר בפני את מצוקתו הכלכלית  בכאב עמוק ותמיד שאל איך שיוצר רציני בעל שיעור קומה כמותו אינו יכול להתפרנס רק מיצירתו ושצריך להלחם ולהשיג את פרנסתו מהרבה חלטורות צדדיות (בעיקר תרגומים) שמקטינות את זמן כתיבתו וזאת בכדי לגדל את ילדיו הקטנים בכבוד והעלה על נס גם את תרומתה של אשתו לכך, שעובדת היא גם יותר קשה.
אני מרגיש שבחייו לא כל כך התאדרה תהילתו הספרותית האמתית.
יוצר-ארי-ענק בדורו שידע מה כוחו ומה גודל תרומתו, אבל כשהיה בתוך עמו ובתוך סביבתו הרגיש יובש נוראי, כבתוך סירה בודדת בלב ים, וניסה וניסה בכל כוחותיו להרים מפרש, לחולל רוחות אדירות כדי להחזיר את ערכו המוחלט היבשתי  אל יבשתנו ואל תרבותנו. חבל מאד שאנחנו לא השׂכלנו להתאים את גלגל השִּׁנָׁים של מורשתנו היהודית הבבלית לגלגל השִׁנָּיִם של סמיר בסינכרוניזציה מתאימה כי  היינו נשכרים מאד. בכל זאת,אני רוצה להזכיר את צוואתו התרבותית "אותך היהודי יוצא עיראק, ספרי ויצירותַיי הם עשויים לעניין באופן מיוחד, שכן, בספרי אני מנציח את הדמות היהודית העיראקית, את להגי דיבורה,את מורשתה ואת כל הקשור ביהדות זו..." סמיר הבטיח וקיים ומה נעשה אנחנו?
יהי זכרו ברוך ותהיה מורשתו התרבותית שזורה בתרבותנו.

יום חמישי, 9 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: לא בוחרים בשירתי, על שום מה? / שיר

שלמה שפירא

לא בוחרים בשירתי, על שום מה?

לא בוחרים בשירתי, על שום מה?
אני יודע לנקד ולא מעוניין לנקד את שירי. אנקד רק כשנחוץ.
אני יודע עברית טובה ומשתמש גם בעברית שטחית וענייה.
אני יודע שלמטבע המילה יש שני צדדים: צד אחד לצדקה וצד שני לשירה.
אני יודע שעברי אני במהותי וערבי אני שמתבל את שירתי.
אני יודע לגשת לאדם בשירה למען גאולה ולא למען חנופה.
אני יודע לשׂמוח גם לבכות בשירה ותשוקתי לה לפתחי רובצת.
אתם מבקשים לשבש במפגין את מנוחת שירתי ואיש-מנוחה אני.

9.08.2018

שלמה שפירא: באהבה - באים מיופי אל המוכן / שיר

שלמה שפירא

באהבה - באים מיופי אל המוכן

באהבה - באים מיופי אל המוכן.
היש אהבה מקיר אל קיר במשפחה, בעבודה, בתפילת-ישרים , בשירה ובחגיגה?
במעמקי הנפש בתוך גוף האדם כינור וגם שקט של עורב.
אתה שוכח ולא נשכח
אתה סולח ולא נסלח
אתה תורם ולא נתרם
אתה צדיק ולא נצדק
אז מה יגידו על שירך? לא מושלם.
באהבה (אם יש אהבה!) - באים מיופי אל שיר מוכן.

9.08.2018

שלמה שפירא: השקט / שיר

שלמה שפירא

השקט

קשה לי 
באמת קשה לי
משב רוחי רוח-האדם שחייב להישאר קיים ורענן בקרבי
ואתם מדמיינים אותי וכל אחד שמסביבי, לאחרונה, ככוכב-על.
אתם הופכים מציאות לפרדוקס רב-מכר על שום מה?
אמת או שקר, זכות או חובה קובעים מי אני ומה חיי.
היש עוד צורך באהבה בידידות בעזרה-הדדית בפואטיקה באסתטיקה בפילוסופיה ובמדע?
יוהרה נובורישית קופצת ממדרגה למדרגה לאינפלציה דוהרת, על שום מה?
מלה של כלב חזקה היום ממלה של בן-אדם
חתול של אדם הופך אדם של חתול
מפלצת הזמן הופכת מלון חמישה כוכבים
אגואיזם חודר ומעצים גיחות סרק בנפש הדבש בעתידנו וזה מחכמת שקרינו
אהבליות חוגגת בתכניות הבידור בטלוויזיה שלנו, כל אחד מנסה לדחוף עצמו להיות בדרן טלוויזיוני.
אני מבקש שקט
הייתי מבקש מכם שקט
בבקשה מכם, תנו לי קרדיט של שקט 
תנו לי שקט גם בשׂמחתי גם בעצבותי
השקט טוב לצניעות כוחו של האדם
השקט אין לו צורך בראיון טלוויזיוני כדי לקדם את כוחו ולקיים את מבטחו והבטחתו.

9.08.2018

שלמה שפירא: לבי לבי עם תושבי עוטף עזה / הבעת דעה

שלמה שפירא

לבי לבי עם תושבי עוטף עזה

לבי לבי עם תושבי עוטף עזה.
החזרנו להם את מולדתם וחמאס ומרעיו בקציצות בשׂר תוך שנייה וחמש שניות מחממים ושׂורפים את נוכחות קיומנו.
מצדם- הריטואל קבוע - ומצדנו - הכל עובר חביבי. 
נותנים לנו סטירה ומאפשרים להם לתת לנו עוד סטירה ועוד סטירה... מצב אבסורדי במדינת סדר חוק משפט ויושר.
מבעירים לנו את השׂדות
מבריחים אותנו לממ"דים
פוגעים בשגרת חיינו
משביתים את עבודתנו ולימודנו
משבשים את חגיגות לבנו 
מעקרבים את גבולותינו
מסנדלים את כבישינו
מנגנים לנו מוות בשׂמחה בצהלה ובהילולה
וצבאנו מרגיע ושלטוננו מבטיח ולפעמים מטייח
"הכל יהיה בסדר!"
כמה שנים עברו ב- "הכל לא בסדר".
מי עוטף את תל-אביב וסביבותיה?
במאור-חיים תל-אביב וסביבותיה חוגגים וממשיכים לחגוג כל רגע כל יום כל שעה כאילו לא קורה כלום במדינה הזאת.
לבי לבי עם תושבי עוטף עזה.

9.08.2018

שלמה שפירא: כיבוי-אש / שיר

שלמה שפירא

כיבוי-אש

את שם אני עדיין כאן
מצב קיים אבסורדי שאין לו תקנה 
מורעל געגועים אלייך
הרבה שנים - לא שותה, לא אוכל, לא קורא, לא כותב
כשאני נזכר בך, בעיקר בפיטנות נפשך.
וכמו שלמדת אותי
מנסה אני לגייס כל משאב שהשתמר בתוכי
שמגן על החיוני 
להשיב לתלם את הדחוף המיידי
משקה גינה שלא תצמא
מחזיר נקי שלא יוזנח
מחשבן נכון את הוצואותי
מחזק ומחבק אהבה שתרגיש בטח
מעביר עוור את הכביש
מוותר על חנייתי לשכני שלא נריב
פוקד ומחזק כל אדם סיעודי
ומדי פעם אני כותב שיר
השירה מרגיעה אותי, השירה מאזנת את כפות המאזנים במחשבתי.
את את את
את לימדת אותי פעם ולא רק פעם 
איך לעשׂות כיבוי אש בטירוף המאיים כל-הזמן אשר מסביבי ומסביבנו.
אז יאללה מכבי הפועל ביתר הכנסת בית-המשפט ראש-הממשלה כל-אחד מאיתנו
מתי תהיה כבר רגיעה באדם, ביטחון בארץ
יחזור הגשם לשמים, הירוק לאדמה, תחזור התבונה לאדם.

9.08.2018

יום רביעי, 8 באוגוסט 2018

שלמה שפירא: אני יהודי שעזבתי את הגולה כדי שאחיה במדינה יהודית. אני לא מאנשי השמאל ולא מן הימין, אני מן היהודים. לא מתבייש להגיד שאני מבקש שיהיה דגש חזק יהודי בהבעתו של עם ישראל על ארץ ישראל. / הבעת דעה

שלמה שפירא

אני יהודי שעזבתי את הגולה כדי שאחיה במדינה יהודית. אני לא מאנשי השמאל ולא מן הימין, אני מן היהודים.
לא מתבייש להגיד שאני מבקש שיהיה דגש חזק יהודי בהבעתו של עם ישראל על ארץ ישראל.

עברו שנים מאז שקבלנו את עצמאותנו והדגש היהודי על ארץ ישראל הולך סחור סחור ולאחרונה בסחירות גדולה.
לדעתי, הבחישה הזאת מניצנים פוליטיים ללא בסיס אמתי.
המדינה עומדת בפני ניסוחים מפורטים והיא עושה זאת בהתאם לחיים החברתיים והמדיניים המסובכים והמורכבים בימינו.
על דבר אחד אסור לנו לוותר - ארץ ישראל חייבת להדגיש במדיניותה שהארץ היא יהודית.
יישמעו מענות וצעקות, ובדבר אחד אני מזהיר את שלושת הרשויות: המבצעת, המחוקקת והשופטת שלא יוותרו על הציווי שארץ ישראל בסיסה יהודי וחייבת להיות יהודית.
כמובן, שחייבת להיות הדגשה ברורה שיהיה שוויון במדינה לכל אזרחיה. היחס לכל תושב וגם לגר מעוגן בחוקים ונזכור שהוא מעוגן גם בתנ"ך, הוא גם יסוד לחוק המבטיח שוויון לכל אזרחי המדינה, בלי הפליות.
זה לא סותר שמדינת ישראל היא מדינה יהודית. מה גם שכבר ישנו חוק יסוד - חוק השבות - שמעגן את זכותו של כל יהודי לעלות לארץ ישראל וניעזר בתנ"ך "לזרעך נתתי את הארץ הזאת".
כשחייתי בעיראק לפני עלייתי ארצה, לא נתנו לי וליהודים לחיות כיהודי עם שוויון עם תושבי עיראק. אם אתם כבר שכחתם, אני לא שכחתי.
מדינת ישראל בארץ ישראל יהודית היא. כל הגרים בתוכה אחי הם ומתקבלים על-ידי באהלן וסהלן מרחאבה עזיזה מִנִּי לָכּום.

8.08.2018