יום רביעי, 15 בנובמבר 2017

שלמה שפירא: אנחנו מתבזבזים מעבודות-סרק בחיי סרק / שיר

שלמה שפירא

אנחנו מתבזבזים מעבודות-סרק בחיי סרק

אנחנו מתבזבזים מעבודות-סרק בחיי סרק
ולמרות שאנחנו עובדים קשה ולמרות הטכנולוגיה המֵקֵלָה בחיינו
אנחנו עסוקים מאד מאד
אין לנו דקה אחת של מנוחה
אין לנו דקה אחת של רגיעה
אין לנו דקה אחת לנשימה טובה ועמוקה
רצים רצים רצים על יד אחת כיד-הפייסבוק השגוייה
אין כבר שינה
מישיבה לעמידה מעמידה לריצה מריצה לדהירה מדהירה לשיגורייה
גופנו חם מאד בחיכוכו, אינו מסוגל עוד להרקיד נכון עולם ולבו
למשמע הצ'לו אשר היה צפוי להמשיך ולחייך ולנגן בצומת הדר-יופיינו.
ריצות-תופים שואגות בנו מהרבה יין שמוצע לנו
אך דווקא עכשיו, אנחנו צריכים את אוויר-ההרים הצלול כיין
ואין.
האם אנחנו עוד מסוגלים להרקיד נכון עולם ולבו?
האם עדיין צפוי לנגן בנו אותו צ'לו מרגיע בצומת יופיינו?
יופיינו תם, למרות שכל אחד ואחד מאיתנו רוצה להפוך מלך/מלכת יופי.
האם יישארו עוד מים חיים ומתוקים לחיינו?
המתיקות הולכת ועוברת לדמנו, רמת-הסוכר אשר בגופנו מפריזה ומפריזה מעלה מעלה
האם יישאר עוד בן-אדם חי שחי מן המים המתוקים ועוד יזרום אל אור השמש 
ובלבו תקווה לזריחה ולרגיעה מתוקה לעוד יום טוב?

15.11.2017

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה!