שלמה שפירא: עבודה זרה. על העובדים הזרים בישראל. כתבה שלי שהופיעה בעיתון "הצופה" ביום א', כ"ג בתשרי תשס"ג, 29.09.2002 - הכתבה אקטואלית מאד גם היום!

שלמה שפירא

עבודה זרה
על העובדים הזרים בארצנו
כתבה שלי שהופיעה בעיתון "הצופה" ביום א', כ"ג בתשרי תשס"ג, 29.09.2002 - הכתבה אקטואלית מאד גם היום!

ישנם עובדים זרים שעושים לנו טוב על הנשמה. במקרים מסוימים, כאשר העובד הזר שוהה בארץ באופן חוקי, מועסק תחת פיקוח, מקבל שכר הוגן (שכר בסיסי, מענק שבועי, ביטוח רפואי, חופשה שנתית, דיור נוח וצרכי מזון בסיסיים) וגם יחס של כבוד, ניתן לקבל ממנו טיפול יעיל, מסור וסובלני ולטעון שעבודתו כאן בארץ מבורכת. 
אך כתופעה, מדובר בנושא מורכב יותר המחייב בחינה מדוקדקת ומעמיקה. בשנים האחרונות מגיעות לארץ מסות גדולות של עובדים זרים, חוקיים ובלתי חוקיים. כמעט על כל צעד ושעל ניתן לראות בחוצות ערינו עובדים ועובדות זרים שהחלו לבנות כאן את ביתם החדש ומשתקעים בארצנו. 
אני מתחלחל מפני השיטפון הזה ומפני ההצפה הנוראה שבאה מצדם על עמנו. 
צריך לשאול, למרות שהעובדים הזרים מבטיחים לנו איכות חיים רוגעת, האם לא עומדים כולנו לשלם את המחיר? האם לא מספיקה לנו המלחמה על קיומנו ומלחמת ההכחדה של שכנינו שאנו מוסיפים היום חטא על כאב וצער וגורמים להתבססות העובדים הזרים בערינו וברחובותינו? 
מדינת היהודים הפכה והופכת להיות מדינת הגירה לכל דכפין. ולמרות הצהרותיהם של קברניטי המדינה עם תכניות מגירה וכל-כך ימי עיון ועיתונות ענפה נכתבים ומתקיימים פה כל הזמן, ולמרות המסקנות מרחיקות הלכת שעולות השכם והערב בנושא, כמעט ולא נעשה פה שום דבר ולו מימוש תכניות בצורה חלקית לפחות. העובדים הזרים ממשיכים להגיע ולהביא לכאן גם את חבריהם ומעגל המובטלים הישראלי הולך וגדל ובתקופה האחרונה ניתן לראות כי העבודה הזרה אף הופכת מגורם תעסוקתי-אנושי לגורם פלילי נהנתני-הונאתי. סיפורים על הברחות סמים, נישואים פיקטיביים ונישואים לא הלכתיים, פשעים קטנים וגם פשעים גדולים, חריגות, הונאות, זיופים וגנבות נובעים מחוסר השליטה הזה ועלולים לגרום להתפרקות מדינת ישראל מתוכנה ומערכיה. 
במקביל, אסור לשכוח כי מדינת ישראל מאבדת עקב המצב הזה משמה הטוב ואף מאבדת כסף. במקום עבודה עברית וכסף הנכנס לקופת המדינה ולרווחת תושביה, הגענו למצב בו כסף רב זורם החוצה מישראל והארץ הופכת לארץ זרה ונכרייה. 
קראתי, למשל, על המטפל הפיליפיני שחשב שהסבון הוא חומוס. הוא האכיל את הקשיש בו טיפל "בחומוס" ובכך גרם למותו. חומוס ופיליפיני, כנראה, לא מסתדרים יחד והסכנה מתחת לפני השטח כנראה גדולה אף יותר. 
דוגמה נוספת: קראתי על בקשתה קורעת הלב של בחורה ישראלית: "אל תעצרו את האהבה שלנו", היא התחננה וסיפרה על אהבתה לעובד זר ועל כך שיש להם אפילו בן משותף. אשה יהודיה ועובד זר מתחת שמי ישראל. 
קראתי על משטרת ההגירה לאיתור עובדים זרים. האם נצטרך להקים לצמיתות משטרת גבולות שתשמש גבול-משמר מפני העבודה הזרה? 
במו ידינו הפכנו מצב פשוט והגיוני למצב מסובך ובעייתי שכולנו שקועים בו היום עד צוואר. מגורמי הממשל אין ישועה ואין הרבה תקווה. הגורמים הפרטיים והאינטרסנטים, השולטים היום במשק, רוצים להמשיך את החגיגה הפרטית שלהם ואין מי שיעצור אותם. 
חייבים לתת את מלוא תשומת הלב לבעיה הקשה הזו עוד היום, וחשוב להתחיל כבר היום באכיפת הנושא ובדיונים לשינוי המצב הקיים. בנושא המהגרים–העובדים הזרים חשוב להפעיל ומיד את ערכי הציונות: חוק ומשפט, עבודה ישראלית, יישום החלטות, אכיפתם ומעל הכל: שמירת מדינת ישראל כמה שיותר דמוקרטית, אך גם כמדינה יהודית הדואגת גם ליהודיה.

29.09.2002