שלמה שפירא
אני כבר לא בהיכל שהייתי ובו תפרחת חמנית אוגמת אושר
אני כבר לא בהיכל שהייתי ובו תפרחת חמנית אוגמת אושר.
עברתי נדודים באש ובמים ולבי בפאה נכרית ולא יכירוני.
בטני מקדימה ראשי מרוב אגירת חצבים לרגעי סתווי
אך נשארתי ואשאר בזימי דמעותיי
ונחלי עָבָרִי עדיין בכלים שלובים עם העולם הסובב אותי.
עוד יקומו אישוני תקווה לזרוח בי שוב ויביאו צינה רגיעה בנפשי ובנשמתי.
11.09.2016
אני כבר לא בהיכל שהייתי ובו תפרחת חמנית אוגמת אושר
אני כבר לא בהיכל שהייתי ובו תפרחת חמנית אוגמת אושר.
עברתי נדודים באש ובמים ולבי בפאה נכרית ולא יכירוני.
בטני מקדימה ראשי מרוב אגירת חצבים לרגעי סתווי
אך נשארתי ואשאר בזימי דמעותיי
ונחלי עָבָרִי עדיין בכלים שלובים עם העולם הסובב אותי.
עוד יקומו אישוני תקווה לזרוח בי שוב ויביאו צינה רגיעה בנפשי ובנשמתי.
11.09.2016
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!