שלמה שפירא
עצת שעה: אהבנו ואוהבים את הכנר שעל הגג ששר "מסורת מסורת מסורת"
המסורת נפגשת באינטימיות יתרה עם המדינה, הצבא, המשפט, הדת, העבודה והמודרנה המתהווה בתוכנו ובכל חלקי העולם. ניתן לחזק את האווירה המסורתית במדינה כדי להתקרב כמה שיותר ל- ואהבת לרעך כמוך.
המסורתי - ולא האורתודוקסי הקיצוני ולא הרפורמי הפותח פערים מיידים לעומק ולא היהודי החדשותי-מיידי המאמץ כל דבר מכל הבא ליד, - הוא המענה הדרוש עכשיו להרגיש נוח בחברה הישראלית,
המסורתי הוא זה שישדר מענה נכון בעת הזאת שבלבול תהומי מלמד חובה ולא זכות לקיומנו.
בהסתכלות על הדינמיקה המתחוללת בנו, מזווית של שימור ובדגש של שימור תעודד אתנחתא מחשבתית בתוכנו.
שימור המסורת יעודד הבנה בתוכנו. ה"שימור" יתפוס בעקר את הצעירים וגם המבוגרים יצאו נשכרים מכך.
נזכור גם את הפסוק "ואהבת לרעך כמוך" המדגיש את המשותף ולא את המפריד. שלא תהיה בתוך עמנו מלחמה בין חילוניות-יתר ואורתודוקסיות-יתר. צריך גם לזכור שכמעט חמישים אחוז מן האוכלוסיה מגדירים עצמם כ"לא דתיים" ובעצם יש יותר מסורתיים מאשר אנטי דתיים.
דווקא היום, אל לנו להחמיר ולהתנחל רק בצד האידיאולוגי ובדגש התחדשות של כל עניין ועניין, כי זה ילך ויחמיר את הקיטוב.
25.8.2010
רחל ה. , 22:00 25/8/2010:
השבמחקארון הספרים היהודי מכיל טקסטים רבים מתקופות שונות, החל מן התנ"ך וכלה בעמוס עוז ורוביק רוזנטל ואחרים. גם לתפילה יש מקום בספרות הזאת, ואת זה צריך להנחיל גם לדורות הבאים. דרך הטקסטים האלה ניתן להכיר ולהבין את עברו של עמנו. יגאל אלון אמר:"עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל, ועתידו לוט בערפל".אוי לנו אם נוותר על המורשת התרבותית שלנו.