יום שלישי, 6 באוקטובר 2015

שלמה שפירא: מכתב ששלח אלי - שאול זהבי - בזמן מלחמת יום הכיפורים - 25/10/73, כשהייתי בגזרת סיני

שלמה שפירא


מכתב ששלח אלי - שאול זהבי - בזמן מלחמת יום הכיפורים - 25/10/73, כשהייתי בגזרת סיני

שאול זהבי (1958-1985) הוא רס"ן שאול זהבי ז"ל מחיל המודיעין, שנפל בלבנון ב- כ"ז בשבט תשמ"ה, 18/2/1985.
שאול זהבי הוא בן ל- אופירה אחותי תבדל"א ול- דוד ז"ל.


יום ה'    25/10/73
לדוד שלמה היקר שלום.

בראשית נדרוש כמובן בשלומך דודי היקר. נקוה שהכל
אצלך טוב. אצלינו הכל בסדר. אנו מתגעגעים אליך מאוד.
נקוה לראותך בקרוב בריא ושלם. אנו מקוים ומתפללים
לשלום כל חיילי צה"ל. נקוה שהפסקת האש תמשך.
והשלום יבוא. יש לך ד"ש מכל הדודים והדודות.
מסבתא ומאשתך וילדך במיוחד. אצלינו בעורף הכל
בסדר. אנחנו התלמידים התנדבנו לכל מיני עבודות
במשק הדואר וכולי. נשלחנו לכל מיני עבודות מטעם
הגדנ"ע חפרנו שוחות והיה נורא נחמד. היינו צריכים
לצאת בתאריך ה 28 לחודש הזה למחנה אימונים
בצריפין מטעם הגדנ"ע אולם עקב המלחמה מטעמים ברורים
זה נדחה למועד מאוחר יותר. כאן אני מסיים
בתפילה לאלוהים "והבה עלינו ברכה ושלום"
                               שלך בידידות
                          משפחת זבידה (זהבי)
                                   שאול.
ד"ש חם מדוד זבידה
    האבא שלנו.
     להתראות

צרור נשיקות
וד"ש חם מאשתך
   והילדים.
  להתראות

בצידו השני של דף-המכתב:

לשלמה שלום אבו יצחק.
מה שלמך אני מקוה הכל
בסדר אני מבקשת לכתוב מכתבים
ולטלפן אצלנו ואם אתה יכל לשלח
לי גליות של זמרים או שחקנים
עם חתימות ותודה להתראות
נצחון לצ"הל         ולתראות
                 אחות שלך אופירה

לדוד שלמה היקר:
הנני מקוה שהמלחמה תגמר, ותחזור אלינו
מהר כי אני התגעגעתי אליך
ממני:
            יצחק זהבי
             והמשפחה.

ובכתב של ילד-לגילו כותב רוני:
            לשלמה היקר
מַה שְלומך. שְלומינו טוב. מרגישים טוב.
חסר-לנו דבר אחד: שתגמר המלחָמַה
ויהיה שלום.
                     ממני: רוני

הערה:
המעטפה  נשאה שני בולים: "נגב" עם ערך 015 ו- גן השלושה עם ערך 005
והוחתמו בהרצליה ב-26/10/73
המען:
לכבוד שפירא שלמה
מ/ 429819
ד. צ. 3125
צ.ה.ל

מאת: שאול זהבי (זבידה)
        יצחק שדה 27
           הרצליה

4 תגובות:

  1. ראובן - מאיימל ,
    יום שני, 24 במרץ 2014, 09:47
    מאוד מאוד מרגש
    היסטוריה שמשלבת עשרות שנים של אירועים ורגשות
    מפליא שמסמך כזה השתמר אצלך כל כך הרבה שנים
    אוהבים אותכם מאוד

    השבמחק
  2. עובד מעוז

    בבוא יומי

    בבוא יומי יוטבע כיפור,
    כצלקת על גופת נפשי.
    כמה עצוב, עיצוב חיי
    חושל על סדן תותח.
    טעם ימיי נושא בחובו
    יפי חברות, הבנה, עשיה.
    פיסת ארץ זו, שורשיי,
    שזורים באהבה עזה,
    לנופים, לגווני עונותיה.
    נחלי ילדותי בעורקיי,
    מראות חרוב ואורן עמי.
    ריח חורף בחורש מחיה
    טעם ליקוטי פטריות.
    עד בוא יומי יוותרו,
    טביעות חישולי נפשי
    מוחשות, נוטלות חלקן
    מסתרגות באמון, בטוב.

    ערב יום כיפור תשפ"א 2020

    את השיר כתב מפקד הגדוד שלי "עובד מעוז", התרגשתי ודמעתי - שלמה שפירא
    פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 10:05

    השבמחק
  3. מעוז עובד / מג"ד גדוד 407 וסמח"ט חטיבה 600 במלחמת יום הכיפורים כותב:
    האם להמשיך לנוח על "זרי הכורסה"?
    עובד מפקדי היקר! , המג"ד בגדוד שלי - גדוד 407 במלחמת יום הכיפורים! אני מסכים לכל מלה שכתבת ל- "מכתבים למערכת" בעיתון "הארץ" ב- 9.05.2019

    זכור לי הרגע בו אתה אומר במילים הרגועות שלך שאחיך נהרג זה עתה וזה היה בתחילת המלחמה ולא רצית להתפנות מן הקרבות לאחור וקבלת פקודה לעבור ולפקד בבסיס ההדרכה לשריון. כמה שעות לאחר מכן בן דודי שהיה חובש קרבי גם הוא נהרג (ברמת הגולן). יהי זכר הנופלים ברוך!

    " ברישות התקשורתי האופף אותנו מכל כיוון מוזכרים בימים אלה אירועים ובעיקר חברים. חברים שאינם, שעזבונו בנעוריהם. ביניהם פקודים לשעבר, מטובי בני הארץ הזאת, שאהבתי ואוהבם לתמיד. שורות אלה נדפסות בעוד עיני מתלחלחות. שמוליק, גדי, גדעון, אדם, דניאל, זאב, דוב'לה ועוד רבים רבים. טביעת כולם בתהום הנשייה הטביעה את חותמה בנפשי.

    צולקתי לעד, עד תומי! כולם הוקרבו לטובת קיומנו ועוד אין־ספור מלים אדירות מהמציאות. בעוד שהמציאות השוררת כאן, בהובלת קיצוניים דתיים, מחללת את שנתפש בעינינו כקדוש: ערכי האדם, ההומניזם במלוא משמעו. אלה נמוגים, ניגפים, בפני קלגסי הלאומנות...
    ..."

    השבמחק
  4. שלמה שפירא


    מכתב ששלח אלי - שאול זהבי - בזמן מלחמת יום הכיפורים - 25/10/73, כשהייתי בגזרת סיני

    שאול זהבי (1958-1985) הוא רס"ן שאול זהבי ז"ל מחיל המודיעין, שנפל בלבנון ב- כ"ז בשבט תשמ"ה, 18/2/1985.
    שאול זהבי הוא בן ל- אופירה אחותי תבדל"א ול- דוד ז"ל.


    יום ה' 25/10/73
    לדוד שלמה היקר שלום.

    בראשית נדרוש כמובן בשלומך דודי היקר. נקוה שהכל
    אצלך טוב. אצלינו הכל בסדר. אנו מתגעגעים אליך מאוד.
    נקוה לראותך בקרוב בריא ושלם. אנו מקוים ומתפללים
    לשלום כל חיילי צה"ל. נקוה שהפסקת האש תמשך.
    והשלום יבוא. יש לך ד"ש מכל הדודים והדודות.
    מסבתא ומאשתך וילדך במיוחד. אצלינו בעורף הכל
    בסדר. אנחנו התלמידים התנדבנו לכל מיני עבודות
    במשק הדואר וכולי. נשלחנו לכל מיני עבודות מטעם
    הגדנ"ע חפרנו שוחות והיה נורא נחמד. היינו צריכים
    לצאת בתאריך ה 28 לחודש הזה למחנה אימונים
    בצריפין מטעם הגדנ"ע אולם עקב המלחמה מטעמים ברורים
    זה נדחה למועד מאוחר יותר. כאן אני מסיים
    בתפילה לאלוהים "והבה עלינו ברכה ושלום"
    שלך בידידות
    משפחת זבידה (זהבי)
    שאול.
    ד"ש חם מדוד זבידה
    האבא שלנו.
    להתראות

    צרור נשיקות
    וד"ש חם מאשתך
    והילדים.
    להתראות

    בצידו השני של דף-המכתב:

    לשלמה שלום אבו יצחק.
    מה שלמך אני מקוה הכל
    בסדר אני מבקשת לכתוב מכתבים
    ולטלפן אצלנו ואם אתה יכל לשלח
    לי גליות של זמרים או שחקנים
    עם חתימות ותודה להתראות
    נצחון לצ"הל ולתראות
    אחות שלך אופירה

    לדוד שלמה היקר:
    הנני מקוה שהמלחמה תגמר, ותחזור אלינו
    מהר כי אני התגעגעתי אליך
    ממני:
    יצחק זהבי
    והמשפחה.

    ובכתב של ילד-לגילו כותב רוני:
    לשלמה היקר
    מַה שְלומך. שְלומינו טוב. מרגישים טוב.
    חסר-לנו דבר אחד: שתגמר המלחָמַה
    ויהיה שלום.
    ממני: רוני

    הערה:
    המעטפה נשאה שני בולים: "נגב" עם ערך 015 ו- גן השלושה עם ערך 005
    והוחתמו בהרצליה ב-26/10/73
    המען:
    לכבוד שפירא שלמה
    מ/ 429819
    ד. צ. 3125
    צ.ה.ל

    מאת: שאול זהבי (זבידה)
    יצחק שדה 27
    הרצליה
    פורסם על ידי שלמה שפירא משורר ב- 22:22

    השבמחק

תודה רבה!