שלמה שפירא
מייבשים את הביצות ובונים בית
מייבשים את הביצות ובונים בית
כשיש בית-מלון, שוכחים את הבית.
מחר-מחרתיים - אין לך בית-מלון ותתגעגע אל הבית.
ובין שכחה לגעגוע וגעגוע לשכחה, אין לך בית-מלון ואין לך כבר בית
כמו הנמלים הנודדות שנודדות ונודדות, שבונות קן ועוזבות קן ומתרחקות.
התמסדות אל בית, היא אמנות ההיאחזות בקרקע-נפש מוצקה
למרות הביצות ויתושי-הפרא שקודחים וקודחים סביב.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה!